ערך מחפש מקורות
	רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים. אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים. אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

	יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: ניסוחים, שמות.
	אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.	עריכה

קטלינה בוזויאנו
Cătălina Buzoianu

צילום בשנת 1974 בכתב העת הרומני "תיאטרול"
לידה	13 באפריל 1938 בראילה, רומניה
פטירה	3 באוגוסט 2019 (בגיל 81)
מדינה	רומניה
השכלה	האוניברסיטה הלאומית לתיאטרון ולקולנוע "יון לוקה קאראג'אלה" (1970)
מעסיק	תיאטרון בולנדרה, האוניברסיטה הלאומית לתיאטרון ולקולנוע "יון לוקה קאראג'אלה", The Little Theatre in Bucharest, Vasile Alecsandri National Theatre Iași
בן או בת זוג	Papil Panduru

קטלינה בוזויאנו (ברומנית: Cătălina Buzoianu, ‏13 באפריל 1938 - 3 באוגוסט 2019) הייתה במאית תיאטרון ואופרה רומנייה, פרופסור לבימוי באוניברסיטה הלאומית לאמנויות התיאטרון והקולנוע ע"ש יון לוקה קאראג'אלה בבוקרשט. בוזויאנו ביימה כמאה מחזות ברומניה ובחו"ל ופעילותה האמנותית זיכתה אותה בפרסים רבים.

היא סיימה בשנת 1969 לימודי תיאטרון במכון לאמנות התיאטרון והקולנוע בבוקרשט. בתום לימודיה נשלחה לעבוד כבמאית בתיאטרון הלאומי ע"ש וסילה אלקסנדרי ביאשי, ואחר כך עבדה עד שנת 1973 בתיאטרון הצעירים בפיאטרה ניאמץ. בשנים 1985-1979 הייתה במאית הבית של "התיאטרון הקטן" (Teatrul Mic) בבוקרשט. החל משנת 1985 ועד לפרישתה לגמלאות בשנת 2006 הייתה במאית הבית של התיאטרון בולנדרה. בוזויאנו ידועה גם בעיבודיה לתיאטרון של רומנים חשובים. אחת מהצלחותיה הגדולות הייתה הצגת הבכורה בתיאטרון לוצ'יה סטורזה בולנדרה של "בוקר אבוד" (Dimineață pierdută), עיבוד של הרומן בעל אותו השם מאת גבריאלה אדמשטיאנו. פרט לתיאטרון ביימה בוזויאנו גם מופעי אופרה. היא שיתפה פעולה עם תיאטראות רבים ברומניה ובחו"ל. בין היתר ביימה בשנת 1984 בתיאטרון באר שבע, יחד עם אדריאן ג'ורג'ה כעוזר במאי, את ההצגה "השטן במוסקבה" לפי האמן ומרגריטה מאת מיכאיל בולגקוב, שנחשבה להצגת התיאטרון של השנה לפי הדירוג שפורסם בעיתון מעריב.

החל משנת 1975 קטלינה בוזויאנו התמנתה כפרופסור לבימוי והחל משנת 1990 ועד 2006 כדקאן הפקולטה לתיאטרון באוניברסיטה הלאומית לאמנויות הבמה בבוקרשט. אחרי פרישתה מלמדת בתוכניות לתואר שני קורסים לאנתרופולוגיה ועל צורות אלטרנטיביות של תיאטרון.

קטלינה בוזויאנו נישאה בשנית עם השחקן פטרה פנדורו, מנהל לשעבר של התיאטרון הלאומי בטימישוארה ושל התיאטרון לוצ'יה סטורזה-בולנדרה בבוקרשט, ויש לה שני ילדים: שטפנוץ יורדנסקו, מנישואיה הראשונים, ווליקה פנדורו, מעצבת במה ותפאורה. נפטרה ב-3 באוגוסט 2019.

• Nu sunt Turnul Eiffel "אינני מגדל אייפל" מאת אקטרינה אופרויו
• 1984 השטן במוסקבה - לפי מיכאיל בולגקוב, תיאטרון באר שבע
• חלום ליל קיץ מאת שייקספיר- בישראל
• נישואי פיגארו מאת פייר בומרשה - בישראל
• "החלום" מאת אוגוסט סטרינדברג - בספרד
• דון קיחוטה מאת סרוואנטס בעיבוד לתיאטרון - בספרד
• שש נפשות מחפשות מחבר מאת לואיג'י פירנדלו - בהונגריה
• שלוש אחיות מאת צ'כוב - בהונגריה
• Le premier homme האדם הראשון עיבוד לפי אלבר קאמי, בצרפת
• La Cantique des Cantiques version rock - שיר השירים גרסת רוק - בצרפת

• 1981 - "אדיפוס" מאת ג'ורג'ה אנסקו בלוצרן, שווייץ, וגם באופרה הרומנית בבוקרשט ב-1991
• 1986 - "עולם הירח" מאת יוזף היידן על טקסט מאת קרלו גולדוני, האתנאום הרומני
• 1986 - "יואנה על הגרדום" מאת ארתור הונגר, האתנאום הרומני
• 1996 - קאראג'אלה ואנחנו, באופרה הלאומית בבוקרשט

• Novele teatrale 1987) (נובלות תיאטרליות)
• Vaporul interior 2001) (האונייה הפנימית)
• Mnemosina, bunica lui Orfeu 2005 (מנמוסינה, סבתו של אורפאוס)

• 1973 - פרס האקדמיה הרומנית - על בימוי עיבוד לפי "ההיסטוריה ההיירוגילפית" מאת דימיטריה קנטמיר
• 1978 - פרס הבימוי בפסטיבל לתיאטרון עכשווי בבראשוב
• 1979 - הפרס המיוחד של חבר השפוטים בפסטיבל דרהם באנגליה
• 1980 - תואר Amicus Poloniae (ידיד פולין) על תרומה להפצת התרבות הפולנית
• 1993 - הפרס "Théatre vivant" (תיאטרון חי) של רדיו פראנס אנטרנסיונאל
• 1997,1996,1994 - הפרס הגדול בפסטיבל הלאומי לתיאטרון של רומניה
• 1995 - הפרס הגדול והפרס לבימוי בפסטיבל הבינלאומי למחזאות רומנית בטימישוארה
• 1995 - הפרס העיר שאקה (איטליה) Città di Sciacca במסגרת פרסי סאלבו רנדונה (ה"אוסקר" של התיאטרון האיטלקי)
• 1995 - פרס UNITER (איגוד התיאטרון הרומני), במהדורה שלישית, לבימוי הטוב ביותר, על בימוי ההצגות "דיבוק" מאת אנ-סקי בתיאטרון היהודי הממלכתי בבוקרשט והשחף מאת צ'כוכ בתיאטרון הקטן בבוקרשט
• 2001 - הפרס UNITER (מהדורה תשיעית) למפעל חיים

• פרסי ראנדונה בשאקה (איטליה), 1995(הקישור אינו פעיל)
• ציפי פינס באתר הבמה
• פרסי UNITER 1995
• פרסי UNITER 2001
• קטלינה בוזויאנו, באתר "Find a Grave" (באנגלית)