הקווקה היא אחד היונקים האוסטרליים הראשונים שהאירופים ראו. הימאי ההולנדי סמואל פולקרטזון דיווח שראה "חתול בר" באי רוטנסט בשנת 1658. ב-1696, וילם דה פלמינג זיהה אותן בטעות כעכברושי ענק, ועל שמן קרא לאי "רוטה-נסט", בהולנדית "קן-עכברושים".
המילה "קווקה" נגזרה ממילה בשפה האבוריג׳ינית ניונגר (Nyungar), שכנראה נהגתה גווגה.
תיאור
משקלה של קווקה נע בין 2.5 ל-5 ק״ג, אורך גופה 40–90 ס״מ ואורך זנבה 25–30 ס״מ - זנב קצר יחסית לחיות כיס. היא בעלת מבנה עגלגל, אוזניים מעוגלות וראש רחב וקצר. אף על פי שהיא נראית כקנגורו קטן מאוד, היא יכולה לטפס על עצים ועל שיחים. פרוותה הגסה בגוון חום ערמוני המתבהר לגוון חול בפרווה התחתונה.
קווקה אינה פוחדת מאנשים ופעמים רבות מתקרבת אליהם, בייחוד באי רוטנסט. עם זאת, אין זה חוקי לבוא במגע עם קווקה ברוטנסט.
תפוצה וסביבת מחיה
בטבע קווקה נעה באזור מצומצם מאוד בדרום-מערב אוסטרליה המערבית. מספר אוכלוסיות קטנות מפוזרות על היבשה, אוכלוסייה גדולה חיה באי רוטנסט, ואוכלוסייה קטנה באי בולד ליד אלבני. באיים אין שועלים וחתולים. ברוטנסט קואקות נפוצות במגוון בתי גידול, מחורש חצי-צחיח ועד גנים המטופחים בידי אדם.
אוכלוסייה
למרות מספרה הגדול באיים, אזור המחיה של קווקה ביבשה מצומצם מאוד ומוגדר כפגיע. בשטח זה מאיימים על הקווקה מיני חיות שאינם ילידי האזור, כמו שועלים, ועל כן הקווקה נזקקת לכיסוי צפוף של הקרקע למסתור. בירוא יערות ופיתוח חקלאי צמצמו את בית הגידול של הקווקה, ובכך דרדרו עוד את מצבה. פלישתם של חתולים, כלבים ודינגו החמירה עוד את הבעיה, ובהמשך גם ייבוש ביצות ושריפת צמחייתן. יתרה מכך, שגר של הקווקה הוא לרוב בן ולד אחד, אחת לשנה. על אף שהקווקות מזדווגים לעיתים תכופות, צירוף הנתונים של גודל השגר, בית הגידול המצטמצם והטורפים מביא לנדירותם.