קוברסדורף (בגרמנית: Kobersdorf. בהונגרית: Kabold. לעיתים בפי היהודים: קויברסדורף[1]) היא עיירת שוק במחוז אובפולנדורף במדינתבורגנלנד שבאוסטריה, שבה התקיימה עד השואה קהילה יהודית ותיקה.
טירת קוברסדורף (גר') נבנתה בסביבות 1528 על בסיס טירה מימי הביניים, אולי אפילו מהמאה ה-9.
החל משלהי המאה ה-19 שונה שמה של העיר לשם הונגרי כחלק מ"מדיאריזציה" (אנ') שהנהיגו ההונגרים בקרב אוכלוסיות לא-מדיאריות שנשלטו על ידם, והיא נקראה קבולד (kabolad).
ב-1971 אוחדה קוברסדורף מבחינה מוניציפלית עם שכנותיה לינדגרבן (גר') ואוברפטרסדורף.
בקוברסדורף היו שלוש קבוצות עיקריות: קתולים, פרוטסטנטים ויהודים, וחלוקה זו בוטאה בסמל העיר הכולל שלושה כוכבים, המבטאים גם את שלושת היישובים המרכיבים את הרשות המקומית.
החל מהמאה ה-18 הייתה הקהילה היהודית בקוברסדורף אחת מ"שבע קהילות" בבורגנלנד שנהנו מחסותן של משפחות אצילים.[2]
לקהילת קוברסדורף היו מסונפות תשע קהילות קטנות יותר מהסביבה: אוברפטרסדורף, אובר-ראבניץ (גר'), ופרסדורף (אנ'), קייזרסדורף (אנ'), ויינגראבן (גר') גראסמארקט (אנ'), קארל (גר'), לינדגראבן (גר') וסנקט מרטין (אנ').
במחצית המאה ה-19 הייתה הקהילה בשיאה ומנתה כמחצית מתושבי קוברסדורף. מתקופה זו מספר היהודים בקוברסדורף הלך ופחת, בין השאר בשל תהליך העיור שאפיין את המאה ה-19. שיטפון שפקד את הרחוב שבו גרו היהודים בשנת 1895 וגרם להרס רב, הוביל לעזיבתן של משפחות רבות.
בקוברסדורף פעלו בית ספר יהודי, ספרייה לנוער יהודי ומועדון לנערות יהודיות.
הקהילה הייתה מעורה היטב באוכלוסייה המקומית, אך עם זאת מסורתית מאוד ואורתודוקסית ולא תועדו בה מקרים של נישואי תערובת.
בראשית ימי הקהילה עסקו היהודים במסחר זעיר וברוכלות ביישובי האזור. כאשר החלו להתפרסם מרחצאות המרפא של קוברסדורף, סיפקו היהודים שירותי הסעדה כשרה למהדרין ולינה ליהודים הנופשים במקום, בעיקר בחודשי הקיץ.
הרב אברהם אליעזר זאב אלט – בנו של הרב דוד אייבניץ (אלט), כיהן מ-1873 ועד לפטירתו ב-1898 (ה'תרנ"ח).
הרב משה ליפשיץ[3] – חתנו של הרב אברהם אליעזר זאב אלט. כיהן מפטירת חמיו ב-1898 עד 1934 (ה'תרצ"ד). בינו לבין הנהגת הקהילה פרץ סכסוך חריף, והרב שמואל ארנפלד ממטרסדורף נקרא לפשר בין הצדדים.
הרב שמעון גולדברגר – חתנו של הרב משה ליפשיץ. כיהן מ-1934 ועד האנשלוס ב-1938. עבר התעללות קשה על ידי הנאצים, ולאחר מכן גורש להונגריה, וחי במאד עד לשילוחו לאושוויץ בשנת 1944.
ישיבה הוקמה בקוברסדורף על ידי הרב דוד אייבניץ (אלט), והוסיפה להתקיים בימי ממשיכו הרב אברהם שאג צוובנר. לאחר עלייתו לארץ ישראל חדלה הישיבה מלפעול.
בית הכנסת בקוברסדורף (גר') נבנה בשנת 1860 (ה'תר"ך) בעידודו ובדחיפתו של הרב אברהם שאג-צוובנר. המבנה נבנה בסגנון נאו-רומנסקי.
בית הכנסת נבזז וחולל בליל הבדולח והיה מיועד להריסה, אך הריסתו לא יצאה לפועל משום שמי שהיה אמון על הריסתו סירב לבצע אותה בשל העובדה שבאותו היום נהרגה ילדה בדויטשקרויץ הסמוכה בעת פיצוץ בית הכנסת. משכך, בית הכנסת בקוברסדורף הוא בית הכנסת היחיד בבורגנלנד ששרד את השואה.[4] עד שנת 1945 שימש המבנה כגימנסיה, ולאחר מכן עמד נטוש ורעוע עד 1976, אז הוחל בשיקומו. המבנה נרכש בשנות ה-90 מהקהילה היהודית בווינה (המייצגת את הקהילות הקטנות באוסטריה כולה) כדי לשמש מקום תרבות על ידי עמותה מיוחדת שהוקמה לשם כך, אך מחסור באמצעים מנע ממנה לבצע פעולות ממשיות מעבר לפעולות הצלה הכרחיות.
ב-2019 רכשו שלטונות בורגנלנד את המבנה והוא עתיד לשמש למרכז תרבות שיתמקד בעיקר בתרבות היהודית המקומית.[5]
בית הקברות
בית הקברות היהודי בקוברסדורף
בית הקברות היהודי בקוברסדורף (גר') הוקם ביער הסמוך לעיירה עם בוא היהודים במאה ה-16. שטחו הכולל הוא 5,690 מ"ר, וקבורים בו על פי ההערכות כ-1,200 איש. בנוסף, מצויה בו מערת גניזה, הקדומה ביותר באוסטריה, ובה טמונים 13 ספרי תורה.
.gif)
