צ'וגה מאמי (בפרסית: چغامامی, چگامامی ונוסחי כתיב נוספים, מ־چگا, چغا, או چیا, "גבעה" בניבים פרסיים מקומיים, בפרט במערב איראן ובדרום־מערבה, ו־مامی, שם פרטי של בעל הקרקע[1][2]) הוא אתר ארכאולוגי במחוז דיאלא בדרום עיראק ליד העיר מנדלי (Mandali) על גבול איראן.
האתר משתייך לתרבות סאמרא, תרבות ארכאולוגית מהתקופה הנאוליתית שהתקיימה באלף השישי לפנה"ס. באתר זה נמצאו מערכת של תעלות השקיה הראשונות בעולם ובזה ייחודו. האתר שכן על דרך עתיקה שהובילה לפרס. מקור המים העיקרי של היישוב היו מי שיטפונות שזרמו מנחל גנגיר (Gangir river). האתר שוכן בגובה 137 מטר מעל פני הים.
האתר שוכן כ-125 ק"מ צפונית-מזרחית לבגדאד והוא תוארך לסוף האלף השישי לפנה"ס. באתר נמצאו מספר שלבי התיישבות מתקופת סאמרא ועד תקופת עובייד. באתר נמצאו מבנים מלבניים שנבנו מבלני בוץ, כולל מגדל שמירה בכניסה ליישוב. מערכת ההשקיה שימשה לגידול בעלי חיים מבויתים בקר, כבשים ועזים. בנוסף שימשה לחקלאות לגידול חיטה, שעורה ופשתן.
הממצאים שנמצאו באתר כוללים כלי קרמיקה צבועים מתרבות סאמרא וצלמיות נשים.
האתר נחפר במשך שלושה חודשים בין דצמבר 1967 ועד פברואר 1968 על ידי משלחת של בית הספר הבריטי לארכאולוגיה בעיראק בראשותו של הארכאולוג הבריטי דייוויד אוטס (David Oates) (אנ').
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
