בארץ הצמח נקרא פיטנה, שייתכן שזהו גם שמו הערבי.[דרושה הבהרה]
מאפיינים
הפלומריה קרובה מבחינה בוטנית להרדוף הנחלים וכמוהו מכילה שרף חלבי רעיל ביותר. מיני הפלומריה השונים נבדלים זה מזה בצבע הפרחים ובצורת העלים. פרחי הפלומריה ריחניים ובשעות הלילה מגבירים את ריחם על מנת למשוך אליהם עשים להאבקה. לפרחי הפלומריה אין צוף ולמעשה הם מוליכים שולל את העשים שעוברים מפרח לפרח ומאביקים אותם. ניתן להרבות את הפלומריה הן בצורת ייחורים והן על ידי הנבטה של זרעים.
הסוג פלומריה נקרא על שמו של החוקר והבוטנאי הצרפתי בן המאה השבע עשרה שארל פלומיה אשר סייר בעולם החדש ותיעד מינים רבים של חיות וצמחים. בשפות לטיניות המין נקרא גם פרנג'יפני (Frangipani) על שם משפחת פרנג'יפאני - משפחת אצולה איטלקית שפיתחה בושם המופק מפרחי הצמח.
בשפת הנאוואטל האצטקית שמו של הפרח הוא קאקאיוחוצ'יטל שפירושו הוא "פרח העורב" והאצטקים השתמשו בו למטרות רפואיות רבות. במדינות רבות ברחבי אסיה הפרח משמש כמנחה במקדשים בודהיסטיים, משום שעל פי האגדה בודהה עצמו היה בגלגול קודם עץ פלומריה.
בארץ נפוץ המין פלומריה ריחנית, שנשתל כעץ נוי ביישובים רבים וגינות פרטיות.