PROFILPELAJAR.COM

פיטר בולס
Peter Bowles
	תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.; נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה	16 באוקטובר 1936; לונדון, הממלכה המאוחדת
פטירה	17 במרץ 2022 (בגיל 85); לונדון, הממלכה המאוחדת
מדינה	הממלכה המאוחדת
תקופת הפעילות	1959–2022 (כ־63 שנים)
מקום לימודים	האקדמיה המלכותית לאמנות הדרמה (1956)
מספר צאצאים	3
	פרופיל ב-IMDb

פיטר בולס (באנגלית: Peter Bowles;‏ 16 באוקטובר 1936 – 17 במרץ 2022) היה שחקן אנגלי.

ביוגרפיה

בולס נולד בלונדון לשרה ג'יין (הריסון) ולהרברט רג'ינלד בולס.^[1] אביו היה נהג ומשרת ראשי בבית אצילים בווריקשייר, אבל עם פרוץ מלחמת העולם השנייה הושאל לעבודה בחברת רולס-רויס ועבר עם משפחתו לנוטינגהאם. בולס למד בבית הספר "Nottingham High Pavement Grammar School", שם למד אנגלית אצל הסופר סטנלי מידלטון (אנ'). מאוחר יותר קיבל מלגת לימודים באקדמיה המלכותית לאמנות הדרמה (RADA).

קריירה

תחילת הקריירה של בולס הייתה ב-1956 עם להקת התיאטרון של אולד ויק כשהופיע בתפקידים קטנים במחזות "מקבת'", "רומיאו ויוליה", "טרוילוס וקרסידה" ו"ריצ'רד השני". הלהקה יצא לסיבוב הופעות באמריקה הצפונית, וסיימה את הופעותיה בתיאטרון וינטר גרדן (אנ') שבברודוויי. בולס הופיע בהצגות רבות בתיאטרון בריסטול אולד ויק.

כשעזב את RADA הזהירו אותו מנהלי ליהוק שבגלל מראהו השחום לא יקבל תפקידים של אנגלי. ואכן בתחילת דרכו בטלוויזיה שיחק לרוב בדמויות של נבלים זרים בסדרות כגון "הגומלים" (בולס השתתף בארבע עונות של הסדרה), "Danger Man", "המלאך", "המשכנעים" והסדרה "האסיר" (בה גילם את הדמות 'A').

תפקידו האחרון של בולס כנבל בטלוויזיה היה בדמות באלור ('האיש הרשע ביותר ביקום') בפרק של הסדרה "חלל: 1999". ב-1976 הופיע בתפקיד קארקטקוס בסדרת הטלוויזיה "אני, קלאודיוס". התפקיד הגדול הראשון שבו גילם דמות של אנגלי היה גאתרי פת'רסטון בסדרה "רמפול" ששודרה בשנים 1978 עד 1992. ב-1975 שיחק בתפקיד דייוויד גרנט, בעלה של אבי גרנט, בסדרת הטלוויזיה "ניצולים".

לאחר ששיחק בתפקיד קומי בפרק בסיטקום "Rising Damp", הרבה בולס להופיע בסדרות קומיות בהן "רק כשאני צוחק", "The Bounder", החל מהעונה השנייה של הסדרה "Executive Stress", ובסיטקום "האצילות מחייבת". עם זאת סירב לתפקיד שהוצע לו בסדרה "החיים הטובים".

הפופולריות הרבה של הסדרה "האצילות מחייבת" שבה צפו יותר מ-20 מיליון איש, שינתה את חייו של בולס. כשאנשי ה-BBC אמרו לו שאחרי הצלחה כזו בקומדיה, הוא לא יעבוד שוב בדרמה,^[2] יצר בולס סדרת דרמה בשם "Lytton’s Diary"^[3] שנמכרה לרשת ITV. כשכיכב בסדרה זאת הוצע לו תפקיד של מייג'ור ייטס בסדרת הטלוויזיה המצליחה "The Irish R.M." בערוץ 4.

אחרי "The Irish R.M." היה בולס שותף ביצירת סדרת דרמה קומית נוספת בשם "Perfect Scoundrels" ששודרה במשך שלוש עונות ב-ITV.

ב-1991 הציע בולס ל-BBC רעיון לסרט דרמה, שהתקבל, והסרט "Running Late" שכתב ועיבד סיימון גריי שודר במסגרת הסדרה "Screen One".^[4] זו הייתה הפעם הראשונה בה הופיע ב-BBC אחרי 15 שנים מאז "האצילות מחייבת". בנוסף להופעתו בסרט הוא גם היה שותף להפקה יחד עם וריטי למברט. ב-1993 זכה הסרט בפרס שער הזהב בפסטיבל הסרטים הבינלאומי של סן פרנסיסקו, וב-2013 הוצג במכון הסרטים הבריטי בלונדון וזכה לשבחים.

הופעתו של בולס בסרט "Running Late" הייתה נקודת מפנה נוספת בקריירה שלו, מכיוון שסר פיטר הול ראה אותו והתפעל ממנו. במשך עשרים השנים הבאות בחר בבולס להופיע בשמונה מחזות אותם הפיק בתיאטראות וסט אנד בלונדון.

בולס הופיע בלונדון בפעם הראשונה בתפקיד ראשי אחרי שגילם את ביירון בסרט הטלוויזיה "שלי" שביים אלן ברידג'ס.^[5]

התפקיד הבא ששיחק היה ב-1975 במחזה "Absent Friends" מאת אלן אייקבורן בו כיכב גם ריצ'רד בריירס בתיאטרון גאריק. ב-1976 השתתף במחזה "כביסה מלוכלכת וארץ-שנתגלתה-מחדש" מאת טום סטופארד בתיאטרון ארטס.

ב-1986, אחרי שהופיע שנים רבות בטלוויזיה, חזר בולס לככב בתיאטרון בתפקיד ארצ'י רייס במחזה "הבדרן" מאת ג'ון אוסבורן בתיאטרון שאפטסברי. הוא היה הראשון שגילם את הדמות בלונדון מאז הופעתו של לורנס אוליבייה ב-1957.

ב-1990 כיכב בולס לצדו של מייקל גמבון במחזה "Man of the Moment" מאת אלן אייקבורן בתיאטרון הגלוב.

התפקיד של ויק פארקס היה הראשון ולא האחרון, שבו גילם בולס דמות של גנגסטר מאיסט אנד. אחרי הצלחת הסרט "Running Late" הציע לו פיטר הול סדרה של תפקידים ראשיים בתיאטראות וסט אנד בהם "שולחנות נפרדים" מאת טרנס רטיגן לצדה של פטרישה הודג', והמחזה "מייג'ור ברברה" מאת ג'ורג' ברנרד שו יחד עם ג'מה רדגרייב. בהמשך שיחק במחזה "The Royal Family" מאת ג'ורג' קאופמן וב-"Hay Fever" מאת נואל קאוורד, שניהם לצדה של ג'ודי דנץ' בתיאטרון היימרקט. ב-1996 שיחק בולס בתפקיד ארנולף במחזה "בית ספר לנשים" מאת מולייר בתיאטרון פיקדילי.

עוד עבור סר פיטר הול הופיע בולס במחזה "גרסת בראונינג" מאת רטיגן בתיאטרון המלכותי בבאת'. ב-2011 שיחק בולס במחזה "The Rivals" מאת שרידן (אנ') לצדה של פנלופה קית' שוב בתיאטרון היימרקט. תפקידים נוספים שלו בווסט אנד היו במחזה "Present Laughter" מאת קאוורד, "Sleuth" מאת אנתוני שאפר, "Born in the Gardens" מאת פיטר ניקולס ו-"Wait Until Dark" מאת פרדריק נוט. ב-2004 הופיע במחזה " The Old Masters" מאת סיימון גריי בבימויו של הרולד פינטר בתיאטרון הקומדיה.

אחר כך הופיע בולס שוב בתיאטרון היימרקט במחזה "The Beau" מאת הצ'ינסון לצדו של ריצ'רד מקייב, ובמחזה "In Praise of Love" מאת רטיגן בתיאטרון אפולו.

בולס גילם את היגינס במחזה "פיגמליון" מאת שו, ואת הגנרל במחזה "ולס הטוראדור" מאת ז'אן אנוי, שניהם בתיאטרון פסטיבל צ'יצ'סטר. הוא שיחק בתפקיד השופט בראק במחזה "הדה גאבלר" מאת הנריק איבסן בתרגומו של פרנק מקגינס לצדה של פרנצ'סקה אניס.

ב-1995 שיחק בולס בתפקיד הגנגסטר במחזה "Gangster No 1" בתיאטרון אלמיידה, והחזיק בזכויות ליצירת סרט. ב-2000 הפיק בפועל את הסרט "Gangster No 1" בכיכובו של פול בטאני.

במהלך הקריירה שלו השתתף בולס בסרטי קולנוע רבים בהם "Live Now, Pay Later" (מ-1962), "The Informers" (מ-1963), "Three Hats for Lisa" (מ-1965), "יצרים" של מיכלאנג'לו אנטוניוני (מ-1966), "הסתערות חיל הפרשים" (1968), "צחוק באפלה" (1969), "עד ראייה" (מ-1970), "Taste of Excitement" (מ-1970), "A Day in the Death of Joe Egg" (מ-1972), "The Offence" (מ-1972), "Endless Night" (מ-1972), "The Legend of Hell House" (מ-1973), "For the Love of Benji" (מ-1977), "The Disappearance" (מ-1977), "Try This One for Size" (מ-1989), "The Steal" (מ-1995), "משחק אותה קובריק" (2005), "הג'וב הבריטי" (2008) ובתפקיד אלן בסרט "Lilting" לצדם של בן וישו ופיי פיי צ'נג.

בולס נפטר ב-17 במרץ 2022 בגיל 85^[6].

פרסים / כיבודים

מלגה ל-RADA כ (1954)
פרס מגדה קנדל Madge Kendal כ(1955)
איש השנה של ITV כ(1983)
פרס כוכב הקומדיה (1983)
פרס שער הזהב (1993, פסטיבל הסרטים הבינלאומי של סן פרנסיסקו)
דוקטור לשם כבוד (2002, אוניברסיטת נוטינגהאם טרנט)

פילמוגרפיה

שנה	שם	שם באנגלית	תפקיד	הערות
1966	יצרים	Blow-Up	רון
1974		Napoleon and Love	קפטן מורט	מיני-סדרה
1974		Good Girl	קולין פיל	סדרת טלוויזיה
1975	ניצולים	Survivors	דייוויד גרנט	בפרק "The Fourth Horseman"
1975		Churchill's People	תיסטלווד	בפרק "Death of Liberty"
1976		The Crezz	קן גרין	סדרת טלוויזיה
1976	אני, קלאודיוס	I, Claudius	קרקטאקוס
1977		Rising Damp	הילרי	בפרק "Stage Struck"
1978	מטבעות מן השמיים	Pennies from Heaven		בפרק "Says My Heart"
1979		Tales of the Unexpected	מייג'ור הדוק	בפרק "Neck"
1980		Nanny Knows Best	בילי בנסון	סדרת טלוויזיה
1981		Vice Versa	פול בוטיטוד	סדרת טלוויזיה
1979–1981	האצילות מחייבת	To the Manor Born	ריצ'רד דוויר	סדרת טלוויזיה
1979–1982	רק כשאני צוחק	Only When I Laugh	ארצ'י גלובר	סדרת טלוויזיה
1982–1983		The Bounder	הווארד בות'	סדרת טלוויזיה
1983–1985		The Irish R.M.	מייג'ור סינקלר ייטס	סדרת טלוויזיה
1985–1986		Lytton's Diary	נוויל לייטון	סדרת טלוויזיה
1987–1988		Executive Stress	דונלד פיירצ'יילד	סדרת טלוויזיה
1990–1992		Perfect Scoundrels	גאי ביוקנן
1978–1992	רמפול	Rumpole of the Bailey	גאתרי פת'רסטון
1993		Passport to Murder	המפקח בוליון
1998		Little White Lies	אוליבר	סרט טלוויזיה
1999		Tumbled	מר גילזין	סרט קצר
2000		Randall & Hopkirk (Deceased)	קפטן גרייבס	בפרק "The Best Years of Your Death"
2000		One of the Hollywood Ten	ג'ק וורנר
2001		In Love and War	מלוויל	סרט טלוויזיה
2003	הולבי סיטי	Holby City	ברני פארדיי	בפרק "Love Nor Money"
2005	משחק אותה קובריק	Color Me Kubrick	סיריל
2005	יריחו	Jericho	פלמינג	סדרת טלוויזיה (2 פרקים)
2007	האצילות מחייבת	To the Manor Born	ריצ'רד דוויר	פרק ספיישל
2007	נעלי בלט	Ballet Shoes	סר דונלד הוטון
2008		Freebird	היו"ר
	הג'וב הבריטי	The Bank Job	מייל ארקרט
	פוארו	Agatha Christie's Poirot	סר רודריק הורספילד	בפרק "Third Girl"
2011	מהמטבח באהבה	Love's Kitchen	מקס טמפלטון
2011	הרפתקאות שרה ג'יין	The Sarah Jane Adventures	ליונל קרסון	סדרת טלוויזיה (2 פרקים)
2014		Lilting	אלן	סרט קולנוע
2015		Meet Pursuit Delange: The Movie	סר אדוארד מיד
2015		Citizen Khan	לורד אנסטרות'ר	בפרק "Farley Manor"
2016		Not Waving	ארצ'י	סרט קצר
		Murder	גרוויל קוטרול	בפרק "Lost Weekend"
	ויקטוריה	Victoria	הדוכס מוולינגטון
2021		Off the Rails	ויסאר