מאוחר יותר, מלאך אלוהים אפוף הילת אור הבריח אותו משם וכך איפשר לו לסעוד את סעודת הפסח עם חבריו.
רמברנדט עשה שימוש לעיתים קרובות במודל המתואר בציור זה, בין היתר בציור ירמיהו מבכה את חורבן ירושלים המוצג ברייקסמוזיאום, בו הדמות מוצגת בתנוחה דומה. בשנת 2015, לרגל חגיגות 50 שנה למוזיאון ישראל, הובא הציור לירושלים ושני הציורים הוצגו זה לצד זה.[3][4]
פטרוס השליח נראה בתאו בכלא בירושלים בעקבות מעצרו. הוא מוצג כאדם זקן ומזוקן, עם פנים חרושות קמטים. אור רך בצבעים חמים ממקור עלום מאיר אותו, ומשאיר חלקים גדולים מהציור בערפל מוחלט. המאפיינים האיקונוגרפים של פטרוס מוצגים בבירור: שני מפתחות מתכת גדולים, המסמלים את המפתחות למלכות השמיים שהוענקה לו על ידי ישו, מה שמחדד את האירוניה במצבו, כאסור בכלא מעשה ידי אדם על פני האדמה. הוא כורע על ברכיו, ידיו המסוקסות (ידיים של מישהו שהיה פעם דייג) שלובות בתפילה, אך גם בעצב ובייאוש עמוק. הוא לא יכול לדעת שמלאך אלוהים, שאולי מיוצג בידי מקור האור העלום, יופיע בקרוב ויביא לבריחתו המופלאה. אנושיותו הפשוטה של פטרוס מודגשת, ועדיין הזוהר המקיף את פניו בהילה מציין את קדושתו. פרשנות שונה זו לנושא המוכר מדגימה את גאונותו של רמברנדט בתיאורם של מצבי רוח באמצעות משחקי אור וצל (קיארוסקורו).[1][2]
_-_Google_Art_Project.jpg)
