ולא נותר אף אחד (בעבר: עשרה כושים קטנים או 10 כושים קטנים (באנגלית: Ten little Niggers)) הוא ספר מפורסם של סופרת המתח אגתה כריסטי, שעובד למחזות וסרטים.
שם הספר במקור – כפי שכריסטי בחרה ושתחתיו ראה אור בשנת 1939 – היה "Ten little Niggers". בשנת 1945, לראשונה מסיבות של תקינות פוליטית, שונה השם בסרט קולנוע שהופק באותה שנה על פי הסיפור ל-"And then there were none". בגרסת הספר לטלוויזיה שהופקה בשנת 1959 הוא נקרא "Ten little Indians" ומהדורות הספר שהופיעו מאז בארצות הברית נקראו באחד משני השמות האחרונים.
הספר תורגם לשפות שונות ונמכרו כעשרות מיליוני עותקים שלו. התרגומים של הספר לעברית, שנדפסו בשנות ה-50 וה-60 של המאה ה-20, נושאים את השם המקורי. התרגום השלישי לעברית שיצא בשנת 2018, לעומת שני התרגומים הקודמים, נקרא "ולא נותר אף אחד", בדומה למהדורות המאוחרות של הספר באנגלית. על הספר נוצרה מיני-סדרת מתח אשר יצאה בשנת 2015 בשם "ולא נותר אף אחד".
עלילת הספר
בספר זה מביאה אגתה כריסטי את התעלומה הבלשית הספרותית לשיא – סדרת רציחות "ללא רוצח": עשרה אנשים, גברים ונשים הזרים זה לזה, מחוגים חברתיים שונים, בעלי מקצועות שונים (החל מגנרל ושופט וכלה בפשוטי עם) וגילאים שונים, שאין כל מכנה משותף ביניהם, אשר מגיעים על פי הזמנתו ובמימונו של אדם שאיש מהם אינו מכיר, ל"אי הכושים", אי בודד ליד חופי אנגליה. האורחים מגיעים לאי בהזמנות לבלות סוף שבוע בבית אחוזה מפואר הבנוי על האי, לדון בהצעת תפקידים ומשרות שברצון המזמין להעסיקם בהם, ובאמתלות אחרות. בין עשרת האורחים גם משרתי הבית שהוזמנו לתפקידם באופן אנונימי.
בבואם, מתמקם כל אחד מהם באחד מחדרי האורחים שבבית ומוצא בו, במסגרת התלויה על הקיר, תדפיס של שיר הילדים הידוע "עשרה כושים קטנים":
עשרה כושים קטנים יצאו לסעודה;
האחד נחנק פתאום ונשארו תשעה.
תשעה כושים קטנים ישבו עד אשמורת אחרונה;
על אחד נפלה שינה ונשארו שמונה.
שמונה כושים קטנים בדיבון ערכו מסע,
האחד העדיף להישאר שם ונשארו שבעה.
שבעה כושים קטנים ביקעו עץ למדורה,
אחד קיצץ עצמו לחצאים ונשארו שישה.
שישה כושים קטנים בכוורת שיחקו בלי בושה,
דבורה עקצה אחד מהם, שרדו רק חמישה.
חמישה כושים קטנים, משפט עליהם יצא,
האחד יצא חייב, שרדו רק ארבעה.
ארבעה כושים קטנים ירדו הימה,
דג אדום בלע אחד, שרדו רק שלושה.
שלושה כושים קטנים בגן חיות טיילו,
דוב גדול לפת אחד ושניים נשארו.
שני כושים קטנים עשו בשמש אמבט,
אחד נצלה קמעה, נישאר אחד בדד.
כושי קטן אחד נשאר לבד,
הוא תלה עצמו ושוב לא נשאר אף אחד.
— מתוך עשרה כושים קטנים בתרגום אופירה רהט
האורחים נאספים בחדר האוכל של האחוזה, ושם מתברר להם כי מארחם האלמוני (אלמוני תרתי משמע: שמו על פי ההזמנה הוא – U.N.Owen דהיינו unknown, לא ידוע), לא הגיע. על שולחן האוכל הם מוצאים עשרה פסלוני חרסינה של דמויות של כושים קטנים. לפתע מושמעת באולם מעל תקליט הודעה מוקלטת הנוקבת בשמו של כל אחד ואחת מהם ובה תיאור של רצח שביצע האיש או האישה, שעליו לא הועמדו לדין ולא נתנו את עונשם. ההודעה מבשרת להם כי כולם נידונים למוות וימצאו את מותם בקרוב על גבי האי.[1]
האורחים מנסים לנוס מן האי, אך מתברר להם כי הסירה שהביאה אותם לאי נעלמה וכי בגלל המים הסוערים לא ניתן לשחות אל היבשה המרוחקת.
בשלב זה בעלילה מתחילים במהלך הימים הבאים למצוא האורחים את מותם, בזה אחר זה, כשסיבת מותו של כל אחד מהם, בתאונה או אסון אחר, תואמת את אחד מבתי השיר; האחד מת מרעל שהוכנס לסעודתו, האחר נרצח בשנתו ואינו מתעורר ממנה. אחד שנמצא מת ומזרק רעל תקוע בגופו, תואם את הבית מן השיר המדבר על כושי קטן שנעקץ על ידי דבורה. לאחר מותו של כל אחד מהם נעלם אחד מפסלוני החרסינה.
האימה גוברת כאשר האורחים מתחילים לחשוד זה בזה כי האחר הוא הרוצח האלמוני. אך ללא הועיל, הרציחות נמשכות, וככל שמתמעט מספר האורחים שנותרו גוברים החשדות ההדדיים והאימה. עד אשר נשארת אורחת אחרונה לבדה וביאושה היא מקיימת את דברי הבית האחרון של השיר:
- "כושי אחד נשאר לבד;
- הוא תלה עצמו ושוב לא נשאר אף אחד"
והיא שמה קץ לחייה בתלותה עצמה על חבל תלייה, שמצאה כבר מוכן מראש כשהוא משתלשל מתקרת חדרה.
כאשר מגיעה אל האי ספינת האספקה כעבור ימים אחדים, נמצאות בו עשר גופות ומלבדן אין על האי איש. המשטרה מוזעקת ובגלל גודל התעלומה מוזעק לאי סגן מפכ"ל הסקוטלנד יארד. השאלה המעסיקה את אנשי המשטרה היא: אם היה אדם נוסף על האי, היכן היה כל הזמן ולאן נעלם? מסקנת המשטרה – איש לא היה על האי מלבד עשרת הנרצחים. הסיפור מסתיים בדברי מפקח המשטרה: "אבל במקרה כזה מי הרג אותם?".
פתרון התעלומה נותר לעתיד לבוא; כעבור זמן שולה ספינת דיג מן הים בקבוק ובו וידוי בכתב של הרוצח. על פי הווידוי, הרוצח הוא השופט שהיה אחד מן האורחים. הוא ביים את מותו כאחד מעשרת הנרצחים ובזמן שכולם סברו כי כבר מת, המשיך בסדרת הרציחות, שתכנן מראש בקפידה על כל פרטיה, לרבות הקפדה על כך שצורתו של כל רצח תתאם לבית המקביל בשיר. לאחר מות האחרונה מבין האורחים בתלייה, שם השופט קץ לחייו. המניע: מתוך תאוות צדק מעוותת הוא מחליט להרוג במו ידיו אנשים שהיה ברור לו מעבר לכל ספק כי רצחו אחרים בעבר, אך נמלטו מעונש עקב חוסר ראיות מספקות, או בגלל פרצה משפטית זו או אחרת. השופט מסיים את הווידוי:
- "כאשר יירגע הים, יבואו מן היבשה סירות ואנשים.
- הם יגלו על אי הכושים עשר גוויות - ותעלומה שאין לה פתרון".
דמויות
- אנתוני מרסטון – הואשם בהריגת שני ילדים, ג'ון ולוסי קומבס, בנהיגה לא זהירה.
- השופט לורנס וורגרייב – מואשם ברצח חף מפשע, אדוארד סיטון, שגזר עליו עונש מוות בתלייה.
- ורה קליית'ורן – מואשמת ברצח סיריל אוגילבי המילטון, הילד שבו טיפלה כאומנת. היא עודדה את הילד לשחות רחוק מהחוף בתקווה שהוא יטבע. עם מותו אהובה הוגו, דודו של הילד, יירש את הון המשפחה.
- סמל בילוש ויליאם בלור – מואשם ברצח אסיר הומוסקסואל, ג'יימס סטיבן לנדור, בתא המעצר.
- את'ל ותומאס רוג'רס – מואשמים ברצח ג'ניפר בריידי, אישה זקנה שהם עבדו אצלה.
ביקורות
הספר "ולא נותר אף אחד" נחשב ליצירת מופת ורב מכר עולמי, בזכות הקושי לפענח את זהותו של הרוצח כבר בהתחלה לעומת ספרי מתח אחרים.[2]
בקולנוע ובטלוויזיה
עלילת הספר עובדה לקולנוע פעמים רבות. הגרסה הראשונה, הנחשבת לטובה מכולן, היא הסרט ההוליוודי "And then there were none" משנת 1945 בבימויו של הבמאי הצרפתי הנודע רנה קלייר, שגלה בימי מלחמת העולם השנייה לארצות הברית.
ב-2015 שודרה מיני-סדרה המבוססת על הרומן בשם "ולא נותר אף אחד" בהפקת ה-BBC.
תרגומים לעברית
- עשרה כושונים. הוצאת אל המעיין, 1953.
- עשרה כושים קטנים. הוצאת מ. מזרחי, 1964.
- ולא נותר אף אחד. הוצאת עם עובד, 2018.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
