ערך זה עוסק בעמק ובמטבע הלשון. אם התכוונתם לפירושים אחרים, ראו עמק הבכא (פירושונים).
עֵמֶק הַבָּכָא הוא עמק שניזכר בספר תהילים.[1] יש המזהים את המקום עם בכאים בה נלחם דוד עם פלשתים, שכנראה נקרא כך על שם עצי בכאים שצמחו בו.[2] עמק הבכא הפך לאתר סמלי של סבל יהודי וכלל אנושי.
משתמע מההקשר של הפסוק במזמור, שכשעולי הרגל לירושלים עוברים בעמק העצוב הוא נעשה למבורך. יש המפרשים שמדובר בעמק מצפון לגיא בן הנום, שבו היו צומחים עצי "הַבָּכָא", שהעלים שלהם היו מרשרשים במעין קול דמוי בכי.
בתרגום התנ"ך לאנגלית של המסורה, מופיעה המילה Mulberry Tree ובתרגום לעברית - עץ תות. ייתכן והכוונה היא לתות שחור בכותי שהוא זן ממשפחת תות עץ אשר נראה כעץ בוכה ועל כן שמו.
פירוש אחר אומר שהמלה "בכא" נגזרת מ"פיכה" - נזל, ירד. והכוונה לשרף של העצים, כנראה עצי מיש דרומי, שהיה מפכה ונוזל מן העצים.
הרד"ק[4] מפרש את הביטוי 'עמק הבכא' בצורה שונה, הוא מבאר את המילה 'בכא' כ'מבוע' ואת 'עמק הבכא' כ'עמק מבועי החכמה' שמי שעובר בו יוכל ללמד חכמה לבאים אחריו.
חוקר הצמחים יהודה פליקס מזהה את הבכא עם אלת המסטיק, כיוון שצמח זה משמיע קול בעת שבירת זרדיו ועליו (בשל קשיותם ושברירותם), ומכיוון שלאחר שבירתם נוזל צרי בצורת דמעות, הרי הוא תבלין המסטיקא המפורסם הנמכר עד ימינו בצורת "דמעות" (ושהיה מוכר מאוד בעת העתיקה כמסטיק ללעיסה - מקור שמו כנראה פיניקי-עברי, כיוון שהיה "משתיק" את לועסו) .
המשמעות הסמלית
חז"ל ראו בשם "עמק הבכא" כינוי סמלי לגיהנום, היינו למקום אליו נשלחים עוברי עברה, כאשר המילה "בכא" מפורשת כבכי.[5]
בהיסטוריה של מדינת ישראל, "עמק הבכא" הוא כינוי של עמק נרחב בצפון רמת הגולן, בין הר חרמונית לבין רכס הבוסטר, שדרכו ניסו לפרוץ הדיוויזיות הסוריות במלחמת יום הכיפורים. טנקים של חטיבה 7 ושל חטיבה 188 בעזרת סיוע של גדוד 405 בלמו שם את כוחות השריון הסורים, בקרב דמים קשה שנמשך כארבע יממות. הכוח הישראלי מנה 150 טנקים ומולו התייצבו כ-450 טנקים סוריים. הודות לקרב בלימה שנוהל על ידי מפקד גדוד 77 של חטיבה 7, אביגדור קהלני, נכשלה המתקפה של הצבא הסורי בגזרה הצפונית והושמדו כ-300 טנקים סוריים. צה"ל איבד 76 לוחמים ולזכרם הוקמה במקום אנדרטה.