מסטיקא

מסטיקא
איסוף שרף המסטיקא באי כיוס
איסוף שרף המסטיקא באי כיוס
מאכלים
מוצא יווןיוון יוון
מרכיבים עיקריים plant resin עריכת הנתון בוויקינתונים
מורשת תרבותית בלתי מוחשית
מורשת תרבותית בלתי מוחשית הוכרזה על ידי אונסק"ו בשנת 2014
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מסטיקא (ביוונית נקראת "מסטיכה" או "מסקצה", μαστίχα ומשמעה "לעיסה" או "ללעוס") השם לשרף היבש של אלת המסטיק (Pistacia lentiscus). הוא משמש כתבלין וגם למטרות רפואיות. שימושו המקורי של המסטיקא היה כחומר לעיסה. בספרדית ובאיטלקית המילה masticare פרושה ללעוס ומכאן השם מסטיק. אלת המסטיק אומנם גדלה בכל אגן הים התיכון והיא עמידה מאד לרעיה ולתנאי קרקע שונים, אך היכולת להפיק ממנה שרף בצורה מסחרית, בטיפטוף, ישנה רק לצמחים הגדלים בדרום האי היווני כיוס[1], שם 24 כפרים מפיקים מסטיקא.[2]אזור הכפרים הללו נקרא מסטיקוחוריה. החומר נמכר בצורת גרגרים או אבקה.

השם "דמעות"

בתנ"ך מתוארים שיחי האלה בשם "בכאים" (מלשון "בכי") בגלל השרף הדומה לדמעות. ביוון מכונה המסטיקא בשם "הדמעות של כיוס". המקור הנוסף לשם "דמעות" הוא בסיפור על איזידורוס הקדוש. לפי מסורת זו, איזידורוס היה קצין בצי הרומי, בערך בשנה 250 לספירה. הוא התוודה על אמונתו הנוצרית בפני האדמירל נומריוס. כתוצאה מאמונתו זו, איזידורוס עונה וראשו נכרת ליד שיח האלה. האגדה מספרת שיסוריו גרמו לצמח לדמוע וכך הופיעו "דמעות" השרף הראשונות.[1]עד היום, בכיוס, ב-14 במאי, חוגגים את יומו של איזידורוס הקדוש.

הפקת השרף

למרות שאלת המסטיק צומחת בכל רחבי האזור הים - תיכוני, המקום היחיד להפקת המסטיקא הוא ההרים באזור ״מסטיקוחוריה״ (״כפרי המסטיק״ ביוונית), אשר בדרום-מערב האי כיוס. חוקרים משערים שאחת הסיבות הוא מיקרו אקלים (אנ') באזור, המצטיין בחורף נח ובקיץ חם ויבש.[1] בנוסף, במשך מאות שנים, הצמחים עברו סלקציה לתכונה של ריבוי הפרשת שרף.

הכנת הצמחים מתחילה בחורף, כאשר גוזמים את ענפי העץ ומבצעים חריש שטחי של השטח, לעומק של כ-10 סנטימטר. בחודש יוני משטחים ומנקים את השטח ממנו ייאסף השרף. כמו כן, מפזרים על האדמה אבקה של סידן פחמתי. תפקידו לשמש מצע עליו יפלו טיפות המסטיקא ויתייבשו מבלי לשנות את הרכבו. באמצע חודש יולי פוצעים את קליפת העץ בחתכים באורך של 10–15 מילימטר, בעומק של 2–3 מילימטר ומחתכים אלה יטפטף השרף. רובו מטפטף על המצע הלבן ונשאר שם 15–30 יום, עד אשר מתיבש מספיק כדי להתאים לאיסוף. האיסוף מתחיל בדרך כלל באמצע ספטמבר, בשעות המוקדמות של הבוקר, כדי להימנע מחשיפת גושי השרף לחום היום, אשר יתיך אותם. בחודשים נובמבר עד פברואר מתמקדים משקי הבית בניקוי השרף על ידי רחיצה[3]. במקומות בהם מפיקים את השרף, מייצרים גם "שמן מסטיקא".

תולדות הסחר במסטיקא

הרודוטוס מזכיר את המסטיקא כבר במאה החמישית לפני הספירה. הרומאים נהגו ללעוס אותו כדי לנקות את שיניהם וכדי לרענן את הבל הפה.[4] הגידול המסחרי החל במאה ה-14, עם השתלטות גנואה על האי כיוס. אז הפך מסחר בשרף למונופול. כדי למנוע מסחר בלתי חוקי היישובים באי נבנו במערך דמוי מבצר, כאשר כל בית צמוד לשכנו ומסביב הוקמו מגדלי שמירה. כאמצעי זהירות נוסף,על תושבי המקום נכפה עוצר לילה. בימי השלטון העות'ומני, אשר הגיע לאי במאה ה-16, השרף היה אהוב כתבלין ומחירו היה גבוה ביותר.[4] בתקופה זו, אזור הפקת המסטיקא זכה לפריחה כלכלית. החקלאים המקומיים חויבו לשלוח לקונסטנטינופול את החומר המשובח ביותר, שם הצרכנים הראשיים היו נשות הרמון הסולטן.[2] רק בשנת 1840 הורשו מלקטי המסטיקא לסחור בחומר באופן עצמאי.[4]

היום, את המסטיקא המקורית ניתן להשיג רק בחנויות תבלינים מובחרות, בצורת גרגירים, או בצורת אבקה לאחר שהגרגירים נטחנו.

שרף המסטיקא הנוטף מעץ אלת המסטיק לפני הפקתו

שימושים ברפואה עממית

השימוש במסטיקא ידוע מימי קדם בתור סם ריפוי. החומר היה בעל חשיבות רבה ברפואה העממית והמסורתית של המזרח התיכון ושל יוון העתיקה, כאשר שימש גם בתור תרופה נגד ארס של נחשים, וגם לחניטת מתים. דיוסקורידס, רופא בוטנאי שחי ביוון במאה הראשונה לספירה, כתב ספר בשם "אודות רפואי חומרים" על תכונות הריפוי של המסטיקא[5].הוא ציין שהשרף מועיל לקיבה, לניקוי עור הפנים, מחזק חניכיים. שהשרף בהודו שימש כחומר לסתימת חורים בשיניים, בצפון אפריקה משמש להכנת תחבושות ובטורקיה משמש לחיזוק חניכיים ואילו בעיראק משמש לטיפול נגד שלשול אצל ילדים[6].

על פי הרפואה העממית, מסטיקא מועילה לבעיות גינקולוגיות, לחיזוק הרחם בזמן ההריון, לשיכוך כאבי המחזור ועצירת דימום הווסת. כמו כן, היא יעילה לריפוי הצטננות בחורף. מטפלת בבעיות דלקת חניכיים, עצירת דימומים כללים ומטפלת בזיהום מעיים[3]

ברפואה העממית הערבית נעשה שימוש בשרף אלת המסטיק לטיפול בכאבי בטן, למניעת שילשולים, להפגת ריח פה, לטיפול בצרבות, לטיפול בכיב קיבה (אולקוס), כאבי שיניים, אקזמה[7], להמרצת העיכול ולעצירת שטפי דם מן הרחם, ולהכנת שיקוי להגברת חלב מניקות.

התייחסות ברפואה המודרנית

הוכח שהשרף מכיל כמויות של נוגדי חימצון המגינים על הכבד, המחקרים מראים שיש בשרף חומר שמחזק את רירית הרחם ומסייע להגברת הביוץ בשל התכונה של הורדת תכולת הפרולקטין[8]. צריכה של מסטיקא עוזרת לקליטה ומטבוליזם של כולסטרול בגוף ובכך מונע שקיעה על דפנות כלי הדם והורדת הסיכון להתקף לב.[3][9]

"שמן מסטיקא" עוזר לבעיות עור ומשמש לייצור פלסטרים.[3]

בתקופתנו, מאפייני הריפוי של המסטיקא ונספחיה נבחנו במספר מחקרים ואלה מסקנותיהם:

  • השמן המצוי בעלי הצמח קוטל חיידקי חניכיים, פטריות מהסוג קנדידה והוא בעל השפעה אנטי דלקתית[10]
  • מסטיקא מונעת הצטברות פלאק חיידקים (אנ') בשיניים[11]
  • למסטיקא יש פוטנציאל לריפוי כיב קיבה[12]
  • למסטיקא מיוחסת פעילות אנטיבקטרית כנגד החיידק הליקובקטר פילורי
  • שמן שמוצה מעלי אלת המסטיק הוא בעל פעילות אנטי פטרייתית כנגד שלוש פטריות התוקפות גידולים חקלאיים: פיתיום, ריזוקטוניה ופוסריום.
  • השרף מונע התרבות של וירוס שפעת A[13]
  • לשרף המסטיקא תכונות של נוגד חימצון ומונע דלקתיות[14]

שימוש במאכלים ומשקאות

שימושו הראשון של התבלין היה כחומר לעיסה, ה"מסטיק". במשך הזמן נוספו שימושים קולינריים : במאכלים משתמשים במסטיקא בעיקר להסמכה של גלידות, ובלבנון משמש לתיבול רטבים. במצרים משתמשים במסטיקא להסמכה של ריבות המיוצרות מירקות שונים ויצירת ריבות בעלות מרקם נמתח הדומה לגומי לעיסה. החומר משמש גם כתוספת למאכלים כגון בשרים ומרקים. במרוקו משמש לעישון מאכלים והסמכה של נוגט.[3]

בטורקיה משתמשים במסטיקא לקינוחים כגון מלבי, רחת לוקום, גלידה מסטיק, פודינג כגון הסוטלאץ' (פודינג אורז טורקי), משקה סחלב ומשקאות מוגזים. בארצות המגרב משתמשים במסטיקא בעיקר לעוגות, ממתקים ודברי מאפה. ביוון משמש להכנת משקה ליקר ערק אלכוהולי בתוספת מסטיקא, משקאות, מסטיקים, עוגות, מאפים, ממתקים, קינוחים, לחמים, ואף לייצור גבינה.[3]

שימוש בתעשייה ויצוא

המסטיקא משמשת כציפוי שקוף באיכות גבוהה לכלי נגינה ושימש בעבר לציפוי מגן על סרטי צילום[15]. כמו כן משמשת המסטיקא לתעשיית הקוסמטיקה, לייצור בשמים, סבונים, שמנים לגוף, קרם גוף, קטורת. בנוסף, משמשת המסטיקא לייצור חומרים לחיטוי פצעים, בזכות השרף הקוטל חיידקים, לייצור משחות שיניים[16]וסתימת חורים זמנית בשיניים. כ־85% מהיבול מיוצא ל־55 ארצות, בעיקר לערב הסעודית והמזרח התיכון. הביקוש נמצא בעליה גם בקוריאה הדרומית ובארצות הברית. מייצאים את גרגירי המסטיקא גם לארצות המזרח התיכון וצפון אפריקה. בשנת 2022 קילוגרם אחד של שרף נמכר תמורת 115 אירו.

במקורות היהודיים

במקורות היהודיים קיים תיעוד כי היו נוהגים ללעוס את שרף עץ האלה כדי להפיג ריח פה. כך בתוספתא שבת, בה מובאת ההלכה הבאה: אין ללעוס את המסטיקא בשבת לצורך רפואה, אבל אם לועס כדי להסיר את ריח הפה, מותר.

...אין לועסין מוסתכין (מסטיקא) בשבת אימתי בזמן שמתכוין לרפואה אם מפני ריח הפה ה"ז (הרי זה) מותר.

לדעת אשתורי הפרחי ורבי יצחק אברבנאל בושם "הצרי" (מור) שהיה אחד מסממני הקטורת בבית המקדש הראשון הוא שרף אלת המסטיק. אסף הרופא מציין שריחו של השרף הוא ערב והוא טוב להילוך המעיים, הרמב"ם טוען בספריו ששרף האלה מחזק את הקיבה, ואילו הרב אוחנה[17] כותב בספר "מראה הילדים" שהשרף "מנקה את הגוף מכל חלאה וזוהמה". השימוש בשרף המסטיקא היה נפוץ בעיקר בעדות המזרח:

  • יהודי מרוקו היו קונים גושי שרף עץ האלה אצל מוכר התבלינים (העטאר) וקוראים לו "מסטכה", הם נהגו ללעוס אותה כדי למנוע הפרשה יתרה של מיץ קיבה.
  • יהודי תוניס היו מוהלים כפית של שרף מסטיקא בכוס מים ושותים כדי לעודד תיאבון.
  • יהודי לוב היו נוהגים לעיתים להכין משקה שקדים הנקרא "רוזטה" בתוספת של מסטיקא כתושה.
  • יהודי תימן השתמשו בשרף עץ האלה לריפוי פצעים, נגד מחלות כבד, נגד צרבת, ולעצירת שטפי דם ברחם.

מוזיאון המסטיקא

בכפר "פירגי" באזור מסטיקוחוריה נפתח בשנת 2016 מוזיאון המוקדש לנושא המסטיקא וגידולו.

השלכות סביבתיות

השינויים הגלובליים באקלים משפיעים גם על ייצור המסטיקא. גשם שוטף אשר ירד באי כיוס שלא בעונתו, באוגוסט 2022, הרס 20% מהיבול. נזקים גדולים יותר נגרמו על ידי שריפות יער. באוגוסט 2012 נפגעו 40% מהצמחים וב 2016 שריפה נוספת השמידה 90% מהצמחים באחד האזורים של המסטיקוחוריה. בשנת 2021 לראשונה תקופה של חום מעל 40 מעלות צלזיוס נמשכה מעל 15 יום. בטמפרטורה גבוהה ומתמשכת, השיחים מפסיקים להפריש שרף.

כדי להתמודד עם נזקים אלה, ארגון מגדלי אלת המסטיק באי כיוס מקיים סמינרים אשר מטרתם להנחיל שיטות חדשות לריבוי השיחים, להזנתם ולריבויים.

מצד שני, בגלל העלייה במחיר השרף והצפי לרווחים, צעירים מאתונה ומערים אחרות חוזרים אל הנחלות המשפחתיות בכיוס, לגדל את הצמחים ולאסוף שרף[1]

תחליפים למסטיקא

ניתן להפיק שרף גם מסוגים אחרים של עצי אלה כגון אלה ארצישראלית (Pistacia palaestina), וסוג זה מוזכר בספרות חז"ל במדרשים ובתלמוד. שרף נוסף הנמכר בחנויות תבלינים, בתי מרקחת, ובתי טבע דומה לשרף עץ האלה, אך הוא מופק מעץ הלבונה (Boswellia). היום רוב המסטיקים עשויים בעיקר מחומר המבוסס על נפט. אל התערובת הבסיסית מוסיפים מרככים, שאחראים על המרקם וחומרי טעם וריח[18].

ראו גם

לקריאה נוספת

  • ספר רפואות לפי יהדות, הוצאת אסטרולוג
  • דן פלביץ, זוהרה יניב, איריס אפרת, זאב שפר, צמחי המרפא של ארץ ישראל, הוצאת תמוז-מודן

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקימילון ערך מילוני בוויקימילון: מסטיקא
ויקימילון ערך מילוני בוויקימילון: אלת המסטיק
ויקימילון ערך מילוני בוויקימילון: מסטיקוחוריה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מסטיקא

הערות שוליים

  1. ^ 1 2 3 4 Steven Tagle, Mastic producers in Greece innovate as climate change threatens harvest, The Institute of Current World Affairs-ICWA, ‏נובמבר 2022
  2. ^ 1 2 Mastiha History, Mastiha shop
  3. ^ 1 2 3 4 5 6 Chios Mastic gum, Anemos-משווקי מסטיקא
  4. ^ 1 2 3 Margarita Gokun Silver, This healing plant grows on only one Greek island, National Geografic, ‏נובמבר 2019
  5. ^ Dioscorides, De Materia Medica, Johannesburg, South Africa: Ibidis Press, 2120
  6. ^ נסים קריספיל, ילקוט הצמחים, ירושלים: כנה, 1983, עמ' 45
  7. ^ Nabila Souilah et al., Ethnobotanical investigation of Pistacia lentiscus L. grown in El Kala (Algeria), Natural Product Research Volume 37, Issue 9, May 2023, Pages 1583-1588 37(9), 2023, עמ' 1583-1588
  8. ^ ערגה אלוני, אלת המסטיק, באתר צמח השדה-קקל
  9. ^ Ioanna Andreadou et al., “Pistacia lentiscus L.” reduces the infarct size in normal fed anesthetized rabbits and possess antiatheromatic and hypolipidemic activity in cholesterol fed rabbits, Phytomedicine 23(11), 2016, עמ' 1220-1226 doi: https://doi.org/10.1016/j.phymed.2016.06.002
  10. ^ Egla Milia et al., The Pharmaceutical Ability of Pistacia lentiscus L. Leaves Essential Oil Against Periodontal Bacteria and Candida sp. and Its Anti-Inflammatory Potential, Antibiotics 9(6), 2020, עמ' 281
  11. ^ Maram Ali M Alwadi et al., Mastic (Pistacia lentiscus) gum and oral health, J Nat Med 77(3), 2023, עמ' 430-445
  12. ^ Insaf-Meriem Boutemine et al., Gastro-protective, therapeutic and anti-inflammatory activities of Pistacia lentiscus L. fatty oil against ethanol-induced gastric ulcers in rats, Journal of Ethnopharmacology 225, 2018, עמ' 273-282 doi: https://doi.org/10.1016/j.jep.2018.05.040
  13. ^ Dong-In Kim et al., Chios mastic gum inhibits influenza A virus replication and viral pathogenicity, Journal of General Virology 102(3), 2021 doi: https://doi.org/10.1099/jgv.0.001550
  14. ^ Stergios Soulaidopoulos et al., Overview of Chios Mastic Gum (Pistacia lentiscus) Effects on Human Health.. 2022 Jan 28;14(3):590. doi: 10.3390/nu14030590. PMID 35276949; PMCID: PMC8838553., Nutrients, 2022, עמ' 590 doi: https://doi.org/10.3390%2Fnu14030590
  15. ^ William Henry Burbank, The photographic negative, New York: Scovill Manufacturing Company, 1888
  16. ^ שרה אורן, חן שרמן, על "מסטיק" שימושי שכזה, בעבר ובהווה, באתר נאות קדומים
  17. ^ רפאל אוחנה, מראה הילדים, ירושלים: הוצאת המחבר, תרס"ח
  18. ^ תמי לויאב, קטנות בצלחת: מסטיק, באתר ynet, 2 באוגוסט 2009