עבדול חוסיין סרדארי (בפרסית عبدالحسین سرداری, תעתיק מדויק: עבדאלחסין סרדארי; 1914–1981) היה מדינאי ודיפלומט איראני שהציל חיי יהודים בשואה.
פעילות
סרדארי היה הממונה על המשרד הקונסולרי האיראני בפריז הכבושה ב-1940, שם הייתה קהילה גדולה של יהודים איראנים. על פי תורת הגזע הנאצית, האיראנים הם בני הגזע הארי, ולפיכך היה הסכם בין איראן ובין גרמניה הנאצית שהגן על כל האזרחים האיראנים מפני תוקפנות גרמנית. סרדארי השתדל אצל הגרמנים ודאג לכך שגם יהודים בעלי אזרחות איראנית יזכו לאותה הגנה. אחיינו, פריידון הווידה, שהיה שגריר איראן באו"ם בשנות השבעים, סיפר כי ב-1942, לאחר שהבין סרדארי לאן מועדות פני המדיניות הנאצית ביחס ליהודים, הוא החל להנפיק מאות דרכונים איראניים ליהודים שאינם איראנים כדי להצילם מרדיפה ומשילוח למחנות הריכוז.[1]
מעבר לכך, הוא היה מעורב בניסיונות (מוצלחים לפחות בחלקם) לשכנע את השלטונות הנאציים שיהודי איראן הם בנים לעם האיראני ולכן הם אריים. הוא ניסה גם לשכנע את השלטונות שיהודי מרכז אסיה (יהדות בוכרה ויהדות אפגניסטן) הם ג'וג'וטים, מונח שמקורו לא ברור ושהתייחס אולי במקור לקבוצות של יהודים מומרים בבוכרה. בכך הוא מילא ככל הנראה תפקיד חשוב בהצלת יהודי גאורגיה, בוכרה, איראן ואפגניסטן בצרפת הכבושה.[2]
בשנת 1942 אדולף היטלר עצמו אמר כי סרדארי טועה ביחס למה שהוא חושב שקורה ליהודים. לאחר חתימת איראן על הסכם עם בעלות הברית והפלישה הבריטית-סובייטית לאיראן בספטמבר 1941, נסגרו השגרירויות האיראניות במדינות הציר ונסגרה גם הקונסוליה בפריז. סרדארי החליט להישאר בפריז כאזרח פרטי על מנת להמשיך ולעזור ליהודים[1]. לאחר המלחמה הורע מצבו של סרדארי. אהובתו הסינית נעלמה בעת מלחמת האזרחים הסינית ב-1948; הוא הואשם במעילה, ובילה את שנותיו האחרונות בעוני אחרי המהפכה האיראנית ב-1979: השלטון החדש שלל ממנו את תשלומי הפנסיה והחרים את רכושו. אחרי תקופה שבה חי בדירת חדר בקרוידון, הוא עבר לנוטינגהאם, שם נפטר ב-1981.
ב-1994, 13 שנה לאחר מותו, הוענק לסרדארי אות כבוד מטעם מרכז שמעון ויזנטל שבלוס אנג'לס.[1]
בתרבות הפופולרית
Zero Degree Turn (בפרסית: مدار صفر درجه, נהגה: מַדָאר-י סֶפְר דַרַגֶ'ה) היא סדרת טלוויזיה משנת 2007 שהופקה בשיתוף פעולה בין איראן, הונגריה, צרפת ולבנון. היא הייתה בין היקרות והמושקעות ביותר שהופקו על ידי איראן וזכו לקהל צופים גדול שם[3]. הסדרה מבוססת באופן רופף על סיפור חייו של סרדארי, ומציגה אותו כמי שהתאהב ביהודייה והציל יהודים בפריז של שנות הארבעים בימי הכיבוש הנאצי על ידי חלוקת דרכונים איראניים ומתן מקלט בשגרירות איראן לאותם יהודים. הסדרה, שהופקה במימון ממשלתי איראני, צוטטה כניסיון מצד המשטר האיראני להבליט את עמדתו ביחס ליהודים, שבה הפגין אהדה לעם היהודי (וכן לדעה המקובלת בעולם על לקחי השואה) ובכך להפריד את היחס האיראני ליהדות מהעוינות האיראנית לציונות.
בשנת 2014, כחלק מתערוכה שנשאה את השם "Simplemet Justes" שהתקיימה בבריסל, בירת בלגיה אודות אישים פחות מוכרים, כגון מוסלמים ואנשי המזרח התיכון, שהצילו יהודים במהלך מלחמת העולם השנייה, הוצגו מחקרים גם אודות סרדארי.[1]
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
