סנדרה (בהונגרית: Szendrő) היא עיירה במחוז בורשוד-אבאוי-זמפלן, שבצפון מזרח הונגריה.
היסטוריה
הקהילה היהודית
יהודים התיישבו בעיירה במחצית השנייה של המאה ה-18. רובם עסקו בין במסחר, בעיקר בשיווק תוצרת חקלאית. כמו כן, הם עסקו בגידול גפנים וייצור היין ששווק בעיקר לבודפשט הסמוכה.
בעיירה נבנו בית כנסת, מוסדות חינוך ומוסדות צדקה ופעלה החברה קדישא. בעקבות הקרע ביהדות הונגריה (1869-1868), הצטרפה הקהילה לזרם האורתודוקסי. ב-1929 נמנו עם קהילת יהודי סנדרה 42 סוחרים, שלושה חקלאים, שני תעשיינים, מורה, עורך דין, שני רופאים, מהנדס, שלושה פקידים, שישה בעלי מלאכה. בעיירה היה בית עלמין יהודי עתיק שנפתח עם ראשות ההתיישבות היהודית בעיירה.
ערב מלחמת העולם השנייה התגוררו בסנדרה 277 יהודים[1].
| שנה
|
מספר היהודים בעיירה[2]
|
כלל האוכלוסייה
|
| 1840
|
165
|
|
| 1880
|
211
|
2,340
|
| 1910
|
244
|
|
| 1920
|
232
|
|
| 1930
|
277
|
|
| 1941
|
233
|
3,314
|
רבנים בסנדרה
בין הרבנים בסנדרה נמנה הגאון רבי שרגא צבי טננבוים בעל נטע שורק מגדולי הפוסקים בהונגריה, ואחר כך בטשאטה,
הקהילה היהודית בזמן מלחמת העולם השנייה
מעמדם וזכויותיהם של יהודי הונגריה הוגבלו עוד לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה כשממשלת הונגריה הפרו-גרמנית חוקקה בשנת 1938 את "החוקים היהודיים".
ב-1942 נכלאו במחנה הסגר בקישטרצ'ה 15 מנכבדי הקהילה בעקבות הלשנתו של ראש העירייה, חבר מפלגה אנטישמית. לאחר כמה חודשים הם שוחררו, אך מיד גויסו לעבודות כפייה
הם נשלחו לחזית באוקראינה, שם הועסקו בפינוי מוקשים. רובם נספו בעבודה זאת.
מיד עם כניסת הצבא הגרמני להונגריה, במרץ 1944, תפסו חיילים גרמנים כמה ממנהיגי הקהילה בסנדרה כבני ערובה. על היהודים נכפה להישאר בבתיהם והנוצרים הוזהרו לבל יושיטו עזרה ליהודים. במאי 1944 הוקם הגטו בסנדרה, אליו הובאו גם יהודים מיישובי הסביבה. הגברים נשלחו לעבוד במכרה סמוך, אחרים נשלחו לעבודות כפייה מחוץ לעיירה. בחג השבועות הועברו כל יהודי גטו סנדרה למישקולץ ומשם נשלחו לאושוויץ[3].
הקהילה היהודית לאחר מלחמת העולם השנייה
לאחר המלחמה חזרו לסנדרה כ-30 יהודים וחידשו את חיי הקהילה בראש הקהילה עמד הרב יצחק צבי דייטש, אחר כך בדטרויט בעל שיח יצחק.
ב-1948 הקימו גלעד לזכר 280 קדושי סנדרה. בניין בית הכנסת שופץ למטרת תפילה בציבור אולם בשל התנכלות התושבים במקומיים החלו היהודים להגר מהונגריה[3].
במקום נשארו בתי קברות יהודיים[4][5].
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
