מעל המגן מופיעה הקסדה בעלת מסיכת פנים מלאה של שישה פסים. על הקסדה מונח כתר טיודור ואליה מחובר מעטה של זהב ופרוות סמור. מעל הקסדה מופיעה הציצה בדמות אריה עומד על ארבע וחובש גם הוא את הכתר המלכותי.
התומכים
זוג התומכים של השלט הם זוג החיות המייצגות את אנגליה וסקוטלנד. התומך הדקסטרי הוא אריה המסמל את אנגליה, הוא עומד זקוף ופניו מופנות לחזית, צבעו זהב ולשונו אדומה, האריה מוכתר בכתר אדואר הקדוש. התומך הסיניסטרי הוא החד-קרן המסמל את סקוטלנד, צבעו כסף בעוד שקרנו, טלפיו וזנבו צבועים זהב ולשונו אדומה, החד-קרן אינו מוכתר בכתר על ראשו כשם שמוכתר האריה והוא אף כבול בשרשרת זהב (על פי המסורת, חד-קרן חופשי הוא חיה מסוכנת ביותר ועל כן חד קרן הרלדי תמיד כבול,[1] כפי שכבולים התומכים בשלט האצולה המלכותי של סקוטלנד).
המוטו המופיע בתחתית הסמל הוא המוטו של בית המלוכה הבריטי "Dieu et mon droit" (מצרפתית: "אלוהים וזכותי שלי"), אשר הונהג על ידי הנרי השישי באמצע המאה ה-15. המוטו כתוב באותיות זהב על קלף תכלת.
בסקוטלנד נהוג סמל אחר שבו ניתנת עדיפות לסמלים הסקוטיים. הרביע הראשון והרביעי מייצגים את סקוטלנד (במקום את אנגליה), השני את אנגליה והשלישי את אירלנד. התומכים של הסמל ניצבים באופן שונה - החד-קרן המסמל את סקוטלנד ניצב משמאל חובש את כתר סקוטלנד, ואילו האריה המסמל את אנגליה ניצב מימין ואף הוא חובש כתר. בסמל סקוטלנד שני התומכים מחזיקים דגלים - החד-קרן נושא את דגל אנדרו הקדוש (הקדוש של סקוטלנד) - דגל סקוטלנד והאריה את דגל ג'ורג' הקדוש (הקדוש הפטרון של אנגליה) - דגל אנגליה.
הציצה המלכותית הרשמית של אירלנד (על עטרה של אור ואזור, מתוך שער אייל קופץ ארז'ן) נמצאת בשימוש נדיר אם בכלל על סמל הממלכה המאוחדת שכן בניגוד לחוקי האיחוד של 1707 בין אנגליה לסקוטלנד, חוק האיחוד של 1800 עם אירלנד לא הקנה לאירלנד גרסה שונה של שלט האצולה המלכותי. למרות זאת הרבע אשר מכיל את הנבל האירי מופיע הן על הגרסה האנגלית והן על הגרסה הסקוטית של שלט האצולה וכמו כן אנגליה מיוצגת על רבע אחד בגרסה הסקוטית וסקוטלנד מיוצגת על רבע אחד בגרסה האנגלית וכך מיוצגות שלוש הממלכות אשר אוחדו תחת מונרך אחד.
להבדיל מאירלנד לוויילס אין כל יצוג על שלט האצולה המלכותי שכן כאשר נחקקו חוקי האיחוד של 1707 נחשבה ויילס כחלק אינטגרלי מממלכת אנגליה כפועל יוצא של חוקי ויילס 1535 - 1542 ועל כן ניתן לומר כי ויילס מיוצגת על השלט כחלק מייצוגה של אנגליה.
עם עליתם לשלטון של מלכי ומלכות טיודור, אשר היו בעצמם ממוצא ולשי, תמך בשלט האצולה דרקון ויילס. עלייתם של בית סטיוארט הסקוטי גרמה להחלפתו של הדרקון הולשי בחד-קרן הסקוטי.
היסטוריה של הסמל
סמלי ממלכות אנגליה, סקוטלנד ואירלנד
סמל אנגליה הכולל שלושה אריות נבחר על ידי המלך ריצ'רד הראשון בשנות ה-90 של המאה ה-12. בשנת 1328 הכריז המלך אדוארד השלישי על זכותו למלכות צרפת והכריז על עצמו כ"מלך
בריטניה הגדולה, צרפת ואירלנד". הצרפתים התנגדו לתביעתו אולם הוא הוסיף לסמל אנגליה את פרח האירוס וכן הוסיף את סמל צרפת ברביע הראשון והרביעי של המגן, ואילו את הסמל האנגלי ברביע השני והשלישי. המלך הנרי הרביעי שינה את הסמל ובמקום ארבעה פרחי אירוס השאיר שלושה בלבד.
עם מותה של אליזבת הראשונה, מלכת אנגליה בשנת 1603, ירש ג'יימס השישי מלך הסקוטים את כתר ממלכת אנגליה וממלכת אירלנד (אשר היו תחת אוניה פרסונלית) והפך להיות המלך ג'יימס הראשון מלך אנגליה ואירלנד בעודו נשאר ג'יימס השישי בסקוטלנד. סמלו של ג'יימס חולק לרבעים כך שברביע השני שובץ סמל ממלכת סקוטלנד, ברביע השלישי סמל ממלכת אירלנד וברביעים הראשון והרביעי שובץ סמל ממלכת אנגליה אשר הוא עצמו חולק לרבעים עם סמל ממלכת צרפת כזכר לתביעה האנגלית על הכס הצרפתי. ג'יימס השתמש בגרסה שונה של שלט האצולה שלו בסקוטלנד והפרוטוקול המלכותי הזה המשיך גם לאחר חוקי האיחוד של שנת 1707. (כיום, שלט האצולה של הממלכה המאוחדת בסקוטלנד שונה מהסמל אשר בשימוש מחוצה לה).
סמלי הממלכות העתיקות של אנגליה וסקוטלנד הוצאו מהמגן ובמקומם שולבו צלב ג'ורג' הקדוש ליצוגה של אנגליה ברביעים הראשון והרביעי, וצלב אנדרו הקדוש ליצוגה של סקוטלנד ברביע השני, סמל ממלכת אירלנד נותר ברביע השלישי, על המגן שובץ מגן נוסף אשר כלל את שלט האצולה של קרומוול - אריה כסף על מגן שחור. בנוסף לכך החד-קרן אשר שימש כתומך הסיניסטרי של השלט הוצא ממנו ובמקומו שולב דרקון ויילס האדום. בתחתית השלט נקבע המוטו: "PAX QUÆRITUR BELLO" (השלום מושג באמצעות מלחמה).
הסמל נותר כסמל הקומונוולת' עד החלפתו עם הכתרתו של צ'ארלס השני בשנת 1660 והחזרת המלוכה לבריטניה.
ויליאם נסיך אורנז'
עם הדחתו והחלפתו של המלך ג'יימס השני בבתו הבכורה מרי השנייה ובבעלה ויליאם נסיך אורנז' אשר מלכו יחדיו כויליאם השלישי והשני ומרי השנייה, נוסף לשלט הממלכה המגן של בית אורנז'-נאסאו (בית האצולה אשר ממנו הגיע ויליאם), אריה זהב על רקע כחול. לאחר מותו של ויליאם השלישי בשנת 1702, עבר הכתר למלכה אן אשר השיבה את הסמל לעיצוב שנת 1603.
חוקי האיחוד 1707
חוקי האיחוד של 1707 איחדו את ממלכת אנגליה וממלכת סקוטלנד לממלכה אחת; ממלכת בריטניה הגדולה (1707–1800). סמלי אנגליה וסקוטלנד שולבו ומוקמו ברבעים הראשון והרביעי, סמל ממלכת צרפת עבר לרביע השני וסמל ממלכת אירלנד מוקם ברביע השלישי. בצורה זו שולב יצוגם של ממלכת בריטניה הגדולה, ממלכת אירלנד (אשר הייתה תחת אוניה פרסונלית עם ממלכת אנגליה) ואת תביעתו הנושנת של הכס האנגלי על כס ממלכת צרפת.
חוק האיחוד של 1800 איחד את ממלכת בריטניה הגדולה עם ממלכת אירלנד ויצר את הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד. ג'ורג' השלישי ויתר על תביעת אנגליה על כתר צרפת ובהתאם שונה הסמל - ברביעים הראשון והרביעי שובץ סמל אנגליה, בשני סמל סקוטלנד ובשלישי סמל אירלנד. סמל בית הנובר הוצא מהמגן אולם מוקם במגן קטן במרכזו של השלט ומעליו הנזר של הנסיך הבוחר, הנזר הוחלף בכתר מלכותי כאשר נסיכות הנובר הוכרזה כממלכה בשנת 1816.
הניתוק מממלכת הנובר
הכתרתה של המלכה ויקטוריה הביאה לקיצה את האוניה הפרסונלית אשר הייתה בין הממלכה המאוחדת לבין ממלכת הנובר וזאת כיוון והחוק הסאלי מנע מאישה למלוך על ממלכת הנובר. המגן אשר סימל את ממלכת הנובר הוסר מהשלט ושאר חלקיו נותרו ללא שינוי. לא נעשה כל ניסיון לשלב תארים נוספים אשר נתווספו למונרך הבריטי על השלט כגון קיסר הודו.
הנבל האירי נותר על השלט גם לאחר חלוקתה של אירלנד ועזיבתה של הרפובליקה של אירלנד את חבר העמים הבריטי בשנת 1948. ובהיותה מורכבת משש מתוך תשעה המחוזות של אלסטר (אחת מארבע הפרובינציות של ממלכת אירלנד), צפון אירלנד נותרה מחלקה בתוך הממלכה המאוחדת כמו ויילס אשר הייתה בעברה נסיכות עצמאית ונכבשה בידי ממלכת אנגליה ושולבה בתוכה.
בני משפחת המלוכה הבריטית מקבלים שלט אצולה אישי אשר מבוסס על שלט האצולה המלכותי. רק ילדים ונכדים של הקו הזכרי של המונרך זכאים לקבל שלט בצורה זו. השלטים של ילדי המונרך מובדלים באמצעות שימוש בתגית לבנה בעלת שלושה קצוות; נכדיו מובדלים באמצעות חמישה קצוות, למעט בנו הבכור של נסיך ויילס אשר מקבל רק שלושה קצוות לתגית הלבנה שעל שלטו. מאז 1911 לשלט האצולה של נסיך ויילס נוסף עם שלט האצולה העתיק של נסיכות ויילס כמגן מעל השלט.
בן-זוגה של המלכה ונשותיהם של הנסיכים זכאים גם הם לשלטי אצולה אישיים. בדרך כלל יהיה זה שלט האצולה של הבעל משולב עם שלט האצולה האישי או שלט האצולה של אביהם. למרות זאת, שלט האצולה של הנסיך פיליפ אינו מעוצב כך והוא נשא שלט אצולה אישי משלו.
סמל אן, הנסיכה המלכותית מעוין עם תגית לבנה עם שלושה קצוות, מוטענים בצלב אדום, לב אדום וצלב אדום.
סמל הנסיך ריצ'רד, דוכס גלאוסטר תגית לבנה עם חמישה קצוות, הראשון, האמצעי והחמישי מוטענים בצלב אדום, השני והרביעי באריה אדום.
סמל הנסיך אדוארד, דוכס קנט תגית לבנה עם חמישה קצוות, הראשון, האמצעי והחמישי מוטענים בצלב אדום, השני והרביעי בעוגן כחול.
סמל הנסיך מיכאל מקנט תגית לבנה עם חמישה קצוות, הראשון, האמצעי והחמישי מוטענים בעוגן כחול, השני והרביעי בצלב אדום.
סמל הנסיכה אלכסנדרה מעוין עם תגית לבנה עם חמישה קצוות, הראשון והחמישי מוטענים בלב אדום, השני והרביעי בעוגן כחול והשלישי בצלב אדום.
השימוש בסמל
השימוש בסמל בגרסתו המלאה מותר למלך בריטניה בלבד. הוא מופיע בגרסתו זו גם בבתי משפט מאחר שהמלך משמש כמקור הצדק בממלכה המאוחדת ובתי המשפט (באנגלית: Law court) נחשבים כחלק מחצר המונרך (Court of the monarch). השופטים הם נציגיו הרשמיים של הכתר ועל כן סמלה של המלכה מופיע על קיר בית המשפט מאחוריהם, למעט שופטי השלום של העיר לונדון אשר מאחוריהם מוצבת חרב אופקית אשר מאוגפת על ידי סמל העיר והכתר.
הסמל נמצא בשימושה של ממשלת בריטניה כסמל הממלכה המאוחדת ועל כן הסמל מוטבע על דרכונים, מסמכים ממשלתיים רשמיים וטפסים, בכניסה לשגרירויות וקונסוליות בריטיות ברחבי העולם. כאשר הסמל נמצא בשימושה של הממשלה ולא של המלך עצמו, הסמל מוצג בדרך כלל ללא הציצה והקסדה, כך שהכתר מונח ישירות על המגן וכך הוא המצב גם בגרסתו הסקוטית של סמל המלך אשר נמצא בשימוש המשרד הסקוטי.
הסמל הופיע תדיר על סדרות המטבעות אשר הוטבעו בבריטניה, לדוגמה על מטבע הגיני משנת 1663 ועל מטבעות הפאונד משנת 1988 ו-2008.
הסמל בפולקלור הבריטי
במאה ה-19 נפוץ בבריטניה שיר ילדים עממי שתיאר מעין קרב ספורטיבי בין אריה לבין חד-קרן. ההשראה לשיר הייתה כנראה העובדה שהאריה והחד-קרן ניצבים בסמל הממלכה המאוחדת זה מול זה כמו מתאגרפים לפני קרב. לואיס קרול שילב את שיר הילדים הזה בספרו "מבעד למראה ומה אליס מצאה שם" - בפרק השביעי של הספר אליס פוגשת את האריה והחד-קרן הנאבקים זה בזה, ומשוחחת איתם.