סָמוּאיל (ידוע בעברית גם בתור שְׁמוּאֵל; בסלאבית כנסייתית עתיקה: Самоилъ; המאה ה-10 המאוחרת? – 6 באוקטובר 1014) היה צאר (קיסר) האימפריה הבולגרית הראשונה בין השנים 997–1014. משפחתו של סמואיל הגרה במקור מארמניה. תחת קודמו, רומאן, שליט בולגריה, הוא היה לגנרל מוכשר בצבא הבולגרי ולאורך רוב שלטונו היה מעורב במאבק ממושך על גורלה של הקיסרות הבולגרית נגד צבאו של בסיליוס השני בולגרוקטונוס, קיסר האימפריה הביזנטית. סמואיל היה מצביא מוכשר ולאורך שנותיו בכוח כבש את רוב חבל הבלקן והפך את העיר אוחריד להיות לבירת האימפריה. חודשיים וחצי לאחר ההפסד הבולגרי המכריע לצבא הביזנטי במהלך קרב בלאסיצה, סמואיל נפטר ויורשיו לא צלחו בארגון התנגדות סדירה, מה שהביא לסיפוחה הסופי של בולגריה לתוך האימפריה הביזנטית.
ארון מבולגריה היה אחיו.
ביוגרפיה
סמואיל היה בן לשושלת קומיטופולי ("בני הרוזן") רבת העוצמה בממלכת ארמניה. סבו מצד אמו היה אשוט השני, מלך ארמניה.[דרוש מקור] במהלך שנות השבעים של המאה ה-10 נעו בני המשפחה אל האימפריה הבולגרית הראשונה ולאביו של סמואיל ניתן מעמד של רוזן ותפקיד ממשל מחוזי מידי השלטון הבולגרי עקב מקורו האצולתי. תחת כהונתו של רומאן, קיסר בולגריה, סמואיל עלה לדרגות הצבא הבולגרי הקיסרי והפך לגנרל מוכשר עם השנים. הישגו הצבאי הגדול ביותר הגיע כאשר צלח בהדיפת פשיטה רוסית בהנהגתו של סוויאטוסלב, נסיך קייב לתוך צפון האימפריה הבולגרית.
במהלך שנות השמונים של המאה העשירית עברה השליטה בצבא לידי סמואיל ובהדרגה כוחו וכוחם של אחיו, מוזס, דויד וארון, עלה על כוחה של הממשלה הבולגרית עצמה והקיסר רומאן הפך בפועל לחותמת גומי של ממשל סמואיל. במותו של רומאן ללא ילדים בשנת 997, ירש אותו סמואיל בטקס רשמי שסימל את סיום 300 שנות השלטון של שושלת קרום על בולגריה ותחילת שלטון שושלת קומיטופולי.
סמואיל ירש את האימפריה הבולגרית הראשונה בתקופה של מאבקים רבים מחוץ ומפנים; בעת שלטון קודמו כמעט נכבשה הבירה הבולגרית ממדיניות הכיבושים של האימפריה הביזנטית שהונהגה בידי יוחנן הראשון צימיסקס, קיסר האימפריה הביזנטית. נוסף על פשיטות מאזור מערב וצפון חבל הבלקן היה על סמואיל להשיג לגיטימציה שלטונית מטעם האצולה הבולגרית. ראשית יצא סמואיל במערכה צבאית לכיבוש נסיכות רשקה הסרבית שבדומה לממלכת הונגריה יצאה לפשיטות חוזרות ונשנות לתוך שטחי בולגריה. הצבא הסרבי נסוג לאזורים ההרריים של בוסניה עד להגעת תגבורת מבעלי בריתו הביזנטים. סמואיל חילק את צבאו ויצא לכיבוש העיר אולצין עד לכניעה הסופית של הסרבים. איוואן ולדימיר, נסיך סרביה נשלח למאסר בטירה בולגרית והושם תחת שמירה הדוקה.
עם כיבושה של סרביה נפלו גם האזורים השבטיים של קרואטיה לידי השלטון הבולגרי. צפון יוון הביזנטית נכבשה גם כן וכלל חבל מקדוניה נפל לידי הממשל הבולגרי. במטרה לחזק את הממשל הריכוזי הבולגרי העביר סמואיל את הבירה לעיר אוחריד לחופי אגם אוחריד. בשנות השמונים יצאו הביזנטים בפלישה מרכזית לאזור סופיה וסמואיל עצר את כוחותיו של בסיליוס השני בולגרוקטונוס, קיסר האימפריה הביזנטית, בפרברי העיר. מאז ירש סמואיל רשמית את הכתר הבולגרי בשנת 997 החל לפגוש במאבקי לגיטימציה מבית שהחלישו קשות את שלטונו והשפעתו.
לאורך השנים הכין בסיליוס השני את הצבא הביזנטי להיות חזק יותר, ממושמע יותר ומקושר יותר מכפי שהיה תחת שלטון קודמיו. בשנת 1014 תקפו הביזנטים את האימפריה הבולגרית דרך חבל תראקיה. הארגון המועדף את הכוחות הביזנטים היה משמעותי בניצחונם הסופי של אלו במהלך קרב בלאסיצה שהיה הפסד מכריע לכוחות הבולגרים תחת פיקודו האישי של סמואיל. הקרב הוביל לקריסה של הצבא הבולגרי המאורגן ולתחילת קריסתה של האימפריה הבולגרית לידי השלטון הביזנטי. בתוך חודשיים וחצי מאז ההפסד בקרב, סמואיל לקה בהתקף לב ומת. יורשיו לא צלחו באיחוד הכוחות הנותרים לכדי התנגדות מאורגנת אל מול הפלישה הביזנטית ולבסוף צלח בסיליוס השני בכיבוש האימפריה הבולגרית כולה ומחק את קיומה של בולגריה כישות מדינית ריבונית.
ראו גם
קישורים חיצוניים
| שליטי האימפריה הבולגרית הראשונה (1018-680)
|
|
|
