יוהנס סיגפריד אֶדסטְרֶם (בשוודית: Sigfrid Edström,‏ 21 בנובמבר 1870 – 18 במרץ 1964) היה תעשיין שוודי והנשיא הרביעי של הוועד האולימפי הבינלאומי (1942–1952).

סיגפריד אדסטרם נולד בנובמבר 1870 בכפר קטן במורלנדה שבחבל בוהוסלן. בנעוריו היה אדסטרם אצן מצטיין, והיה מסוגל לסיים ריצת 100 מטר ב-11 שניות בלבד. ב-1891, הוא סיים את לימודיו במרכז הטכנולוגי של גטבורג, ומשם המשיך ללימודים במכון הטכנולוגי של ציריך ובארצות הברית. בין השנים 1900 ל-1903, עבד אדסטרם כמנהל חשמל בצי החשמליות של גטבורג, ומשם עבר לתפקיד ברשת החשמל, ASEA. ב-1934, מונה לנשיא החברה - תפקיד בו החזיק עד שנת 1939.

כבר מגיל צעיר השתלב אדסטרם בתעשיית הספורט, וב-1912 שימש כראש הוועדה המארגנת של האולימפיאדה שנערכה באותה שנה בסטוקהולם. בזמן המשחקים, נוסדה התאחדות האתלטיקה הבינלאומית על ידי נציגים משבעה עשר ארגוני אתלטיקה לאומיים (ארצות הברית, יוון, נורווגיה, דנמרק, גרמניה, רוסיה, בלגיה, אוסטרליה, אוסטריה, מצרים, אנגליה, צ'ילה, קנדה, פינלנד, צרפת, הונגריה ושוודיה), ואדסטרם נבחר לנשיא ההתאחדות הראשון. הוא החזיק בתפקיד זה עד שנת 1946, אז החליפו לורד ברגלי.

ב-1920, הפך אדסטרם לחבר בוועד האולימפי הבינלאומי, ואחרי שהחזיק במספר משרות מפתח, הפך לסגן-נשיא הוועד ב-1931. אחרי מותו של אנרי דה באיה-לאטור ב-1942, התמנה אדסטרם לנשיא בפועל של הוועד האולימפי הבינלאומי, ועם סיום מלחמת העולם השנייה הפך לנשיא הרשמי של הוועד. מתוקף תפקידו, הייתה לאדסטרם תרומה חשובה בתחיית המשחקים האולימפיים אחרי מלחמת העולם השנייה. ב-1952, פרש אדסטרם מתפקידו ובמקומו מונה אייברי בראנדייג' האמריקאי.

ב-1931 היה אדסטרם שותף להחלטה מעוררת המחלוקת של התאחדות האתלטיקה הבינלאומית, שהחליטה להחרים את האצן הפיני פאבו נורמי, מהשתתפות באולימפיאדת לוס אנג'לס 1932, משום שראתה בו ספורטאי מקצועני - דבר שהיה אסור באותם ימים במשחקים האולימפיים. כתוצאה מההחלטה חלה התדרדרות של ממש ביחסים בין שתי המדינות הסקנדינביות, לפחות בכל האמור לשיתוף פעולה ספורטיבי.

אדסטרם נפטר ב-1964 בסטוקהולם, כשהוא בן 93.

מדיה וקבצים בנושא סיגפריד אדסטרם בוויקישיתוף

• פרשת אדסטרם ופאבו נורמי
• ביוגרפיה באתר הוועד האולימפי הבינלאומי