סטרזה נמצאת בצפון איטליה, במרחק של כ-40 קילומטר דרומית לגבול עם שווייץ (בנסיעה לחופי אגם מאג'ורה), כ-90 קילומטרים צפונית-מערבית למילאנו, כ-60 קילומטר צפונית מערבית לווארזה, וכ-138 קילומטר צפונית מזרחית לטורינו. העיירה ממוקמת על החוף המערבי של אגם מאג'ורה, בצד השייך למחוז פיימונטה (החוף המזרחי של האגם שייך למחוז לומברדיה). החלק היותר צפוני של האגם מצוי בתחומה הטריטוריאלי של שווייץ.
עקב היותה צפונית וממוקמת על שפת אגם גדול, האקלים בסטרזה מתון יחסית. העונה החמה מתחילה ביוני ונמשכת עד ספטמבר. החודש החם ביותר בשנה הוא יולי, עם טמפרטורה ממוצעת של 28 מעלות צלזיוס ביום ו-17 מעלות בלילות[2]. החודש הקר בשנה הוא ינואר, ובמהלכו מידות החום הממוצעות ביום מגיעות ל-7 מעלות ובלילות יורדות עד 2 מעלות. לעיתים נדירות הטמפרטורה צונחת אל מתחת ל-0. החודש הגשום ביותר הוא מאי, ובו יורדים בממוצע 105.3 מילימטר גשמים. החודש השחון ביותר הוא ינואר, עם 38 מ"מ גשם בממוצע. ממוצע המשקעים השנתי עומד על 867.5 מילימטר. בעיירה יש פחות מיום שלג אחד מצטבר בממוצע שנתי, ולרוב מדובר בימים שבהם שלג וגשם יורדים חליפות.
היסטוריה
התיעוד הראשון הקיים לשמה של העיר הוא משנת 998, בו העיירה מוזכרת ככפר דייגים קטן[3].
במאה ה-14 הפכה סטרזה לעיירת דייגים קטנה, וכפועל יוצא ממעמדה החדש הוחל בקיום יום שוק אזורי בכל שבוע. ואולם, בהמשך צנח מספר התושבים עקב מגפות והצפות של מי האגם וקיום השוק הופסק. מנהג יום השוק השבועי חודש רק ב-1854. במאה החמש עשרה ההתחלקה השליטה בעיירה בין שתי משפחות, על בסיס תיחום גאוגרפי בתוך העיירה. בחלק אחד שלטה משפחת ויסקונטי מוורונה, ובחלק האחר משפחת בורומאו – במקור ממילאנו, שבנתה מאוחר יותר את ארמונה באי איזולה בלה. בשנת 1653 מכרה משפחת ויסקונטי את זכויותיה הפאודליות למשפחת בורומאו[3] . ב-1719 עברה סטרזה לידיי האוסטרים, ועברה לבית סבויה ב-1748[4]. בראשית המאה התשע עשרה החלו להיבנות בעיירה וילות מפוארות של עשירי איטליה. עם פתחית מעבר סימפלון, רכבות מבירות אירופה נותבו לסטרזה והחלה זרימה של התיירים לאזור לעיירה. ב-1861 אוחדה סטרזה לתוך מלכות איטליה, תחת שלטונו של המלך ויטוריו אמנואלה השני.
הר מוטרונה (Mottarone) – להר ניתן לעלות ברכבל. תחנת הרכבל נמצאת ליד האגם, בפיאצה לידו. העלייה והירידה אורכות כ-20 דקות. התחנה העליונה על הר מוטרונה נמצאת בגובה של 1,491 מטרים. מהתחנה העליונה ניתן לצפות סביב ולראות שני אגמים. בקיץ אפשר לרכב על אופניים ולטייל, ובחורף לעסוק בסקי או לרכב על מזחלות שלג. לרכבל יש גם תחנת ביניים, ליד הגנים הבוטניים[5]. בשנת 2001 קרס הרכבל ובתאונה נהרגו 14 איש, בהם 5 ישראלים בני משפחה אחת[6].
איי בורומאו – איזולה בלה (האי היפה) – בו ממוקם ארמונה של משפחת בורומאו והגנים המטופחים שלו, עם צמחייה שהובאה מארבע כנפות תבל. איזולה מדרה (אנ') (אי האמא), בו יש ארמון, צמחייה מיוחדת וטווסים. איזולה דאי פסקטורי (אנ') (אי הדייגים), הוא אי קטן עם כפר דייגים ציורי[7]. כיוון שמדובר באיים, האפשרות היחידה היא לשוט אליהם. קיימים קווי שייט מסודרים מחוף האגם בסטרזה.
טיילת – לאורך כל חופיה של סטרזה נמתחת טיילת האגם.
אגם אורטה (Lago d'Orta) – זהו אגם קטן יחסית, הנמצא לא הרחק מאגם מאג'ורה, בכיוון מערב. אפשר לצפות באגם אורטה מראש הר מוטרונה, או לנסוע אליו כ-17 קילומטר, לנקודה הצפונית ביותר שלו.
מפורסמים אחרים שפקדו את העיירה ושהו בה היו: השחקנים קלארק גייבל וצ'ארלי צ'פלין, הסופר הבריטי צ'ארלס דיקנס – שהתפעל מגני ארמון הבורומאים באיזולה בלה. אחרי דיקנס הגיע הסופר הצרפתי גוסטב פלובר, שסבר כי דווקא גני איזולה מדרה הם "החושניים ביותר בעולם"[10]. בין המפורסמים שביקרו היו גם המיליונרים האמריקאים אנדרו קרנגי, ג'ון רוקפלר והנסיכה מרגרט.
תחבורה
מיקום העיר משמש כתחנת מעבר, באמצעות כבישים ופסי רכבת למעבר סימפלון, ובאמצעות ספינות לערי אגם מאג'ורה, למפרץ בורומאו, ולאיים איזולה בלה ואיזולה מדרה.
טיסה – שלושת נמלי התעופה הקרובים לסטרזה הם נמלי התעופה של מילאנו, מלפנסה (Malpensa) במרחק של כ־50 קילומטר, ו- נמל התעופה לינאטה (אנ') (Linate) במרחק של כ-110ק"מ ואוריו אל סריו בברגמו (Orio al Serio)[11], במרחק של כ-140 קילומטר. משלושת נמלי התעופה קיימים שירותי נסיעות לסטרזה.
רכבת – קו רכבת סדיר מחבר בין סטרזה למילאנו. בנוסף יש קו רכבת סובב אגם מאגורה, המתאים הן לתושבים מקומיים והן לתיירים.
שייט – שירותי מעבורות מחברים בין סטרזה לערים הצפוניות באגם מאג'ורה, וגם לכיוון דרום – עד העיר ארונה. מנמל מישני בסטרזה יוצאות סירות לאיזולה בלה. שירות זה מוגבל מחג הפסחא באביב, ועד אמצע חודש אוקטובר.
.jpg)
