סולוטבין (באוקראינית: Солотвин; בפולנית: Sołotwina; ביידיש: סעלאָטווינע) היא עיירה במחוז איוואנו-פרנקיבסק שבמערב אוקראינה, למרגלות הקרפטים ועל גדות נהר ביסטריציה, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.
תולדות היישוב
היישוב נזכר לראשונה במאה ה-12, ובמאה ה-17 הוענקו לו זכויות עיר. בתקופה זו סבל היישוב מפשיטות הטטרים. בחלוקת פולין הראשונה, בשנת 1772, נכלל היישוב בתחום ממלכת הבסבורג.
בשנת 1888 פגעה בעיירה שרפה קשה, וכך גם במהלך הכיבוש הרוסי שלה בתחילת מלחמת העולם הראשונה, לאחר שהחיילים הרוסים בזזו את רכוש תושביה, והעלו את בתיה באש.
יהודי סולוטבין
יהודים התיישבו בעיירה מהיווסדה, ובמהלך המאה ה-19 גדל מספרם בה, עד שבראשית המאה ה-20 נמנו בעיירה 1,948 יהודים, רוב תושביה. במהלך מלחמת העולם הראשונה, פרעו הרוסים ביהודי העיירה, ואף שרפו את חלקם בחיים. לאחר המלחמה עזבו את העיירה רוב יהודיה, ונותרו בה 610 יהודים בלבד, כשליש מתושביה. בין מלחמות העולם התקיימה בעיירה פעילות ציונית, ויהודיה סבלו מתקיפות אנטישמיות, תוך רצח של מספר יהודים מהעיירה.
בספטמבר 1942, תחת הכיבוש הגרמני, גורשו יהודי העיירה למחנה "טחנת רודולף" שבסטניסלבוב, וממנו שולחו למחנה ההשמדה בלז'ץ או נרצחו במקום.
קישורים חיצוניים
