הנסן היה חבר במשלחת צלב הדרום לאנטארקטיקה, שהייתה המשלחת המדעית הראשונה ששהתה פרק זמן ניכר באנטארקטיקבה וחקרה את בעלי החיים הימיים הייחודים למחוז זה. הנסן חלה באופן חמור במהלך המסע מאנגליה אחרי שהגיע למחנה החורף של המשלחת בכף אדייר, נשתפר מצבו די הצורך להוציא לפועל חלקים מן הפעילות המדעית המתוכננת. הוא מת ב-14 באוקטובר 1899, כנראה ממחלת מעיים, והיה הראשון שנקבר ביבשת אנטארקטיקה.[3]
צוות משלחת "צלב הדרום" ליד קברו של הנסן
לפי בקשתו, נקבר הנסן בקטע ההררי שמעל כף אדייר, שם נחצב קבר מתוך ההר. הקבר מסומן באבני קוורץ לבנות ובצלב עץ עם לוח שם, שמחובר אל אבן גדולה. הקבר נמצא ברשימת אתרים ומונומנטים היסטוריים באנטארקטיקה של הברית האנטארקטית. מבקרים שהגיעו בתקופות מאוחרות יותר לאנטארקטיקה שחזרו את הצריף הבודד ומוכה השלגים, שייצג את המבנה הקבוע הראשון ביבשת הדרומית. מחנה הבסיס הריק הזה מהווה גם יד זיכרון לניקולאי הנסן.[4]
הנסן נשא אישה זמן קצר לפני שיצא למסע לאנטארקטיקה. הוא הותיר אחריו אישה ותינוקת, יוהנה הנסן פוגט (1999-1898), שנולדה אחרי שיצא עם המשלחת.[5][6]
הדג האנטארקטי "טרמאטומוס ניקולאי" קרוי על שם ניקולאי הנסון.[7]
מאונט הנסן, פסגה קטנה של כף אדייר, קרויה אף היא על שמו.[8]
לקריאה נוספת
Carsten Borchgrevink, C. E. (1980) First on the Antarctic continent: Being an account of the British Antarctic Expedition, 1898-1900 (McGill-Queen's University Press) ISBN 978-0773505155
Vogt, David (2008) Vår glemte polarhelt - Carsten Borchgrevink og Southern Cross-ekspedisjonen 1898-1900 (Oslo: Aschehoug) ISBN 9788203291388
