נילגאי או נילגאו (שם מדעי: Boselaphus tragocamelus) הוא מין של אנטילופה יחידה בסוגה ממשפחת הפריים הנפוצה בדרום אסיה.
תיאור
לנילגאי גוף בצבע שחור כחלחל עם רעמה קצרה על הכתף, ציצית שער בולטת בתחתית הצוואר, כתם לבן על הגרון, וכתמים לבנים ליד הפרסות ועל הלחי, שתי קרניים קצרות, וזנב ארוך המסתיים בציצת שער. הנקבות בצבע חום-בז' ונטולות קרניים, ומבחינה זאת הם מזכירים במקצת את הקודו.
גובהו של הנילגאי 150-120 ס"מ. משקלם של הזכרים מגיע עד 328 קילוגרם, הנקבות קטנות יותר ומגיעות למשקל של 232 ק"ג.
תפוצה ובית גידול
הנילגאי נפוץ ברוב חלקי הודו ומעטים נמצאים בפקיסטן ונפאל בקרבת הגבול ההודי, בעבר היה מצוי בבנגלדש אך נכחד משם. כמו אנטילופות רבות גם הנילגאי הובאה לאמריקה למטרת שעשועים, ופרטים שברחו יצרו אוכלוסיית בר. הנילגאי חי בעיקר באזורים עם שיחים, ויערות דלילים, הם נמנעים מיערות צפופים ואזורי ביצות.
הרגלים ותזונה
הנילגאי פעיל בעיקר בשעות הבוקר המוקדמות ובשעות הצהריים, אף על פי שהוא יכול לחיות מספר ימים ללא מים, הוא יעדיף אזורים עם מקווה מים.
הנילגאי צמחוני וניזון מעשבים עלים ופרות.
אויבים ושימור
הטורפים העיקרים של הנילגאי הם הטיגריס, הנמר והזאב; אולם בשל גודלו הטורפים מעדיפים לצוד את העגלים. כמו כן האריה האסיאתי הוא אחד מהטורפים, אולם על פי מחקר שנערך התברר שהנילגאי מהווה פחות מ-3% מהתזונה שלו.
למרות הנזקים שהוא עושה לחקלאות, לא מרבים לצוד את הנילגאי כיון שהוא נחשב אצל ההודים כ"חיה קדושה".
מצב שימורו של הנילגאי מוגדר כ"ללא חשש" והאוכלוסייה העולמית מוערכת ב-100,000 פרטים בהודו, וכ-30,000 בארצות הברית לאחר שהמין הובא לטקסס בשנות העשרים של המאה ה-20 בידי חוואים.[2][3]
גלריה
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
.JPG)
.jpg)
