PROFILPELAJAR.COM

נורברט אליאס
Norbert Elias
לידה	22 ביוני 1897; ברסלאו, הרייך הגרמני
פטירה	1 באוגוסט 1990 (בגיל 93); אמסטרדם, הולנד
ענף מדעי	פילוסופיה, סוציולוגיה
מקום קבורה	Westgaarde
מקום לימודים	אוניברסיטת היידלברג; אוניברסיטת ורוצלב; אוניברסיטת פרייבורג ;
מנחה לדוקטורט	ריכרד הניגסוולד
מוסדות	אוניברסיטת רוהר בוכום; אוניברסיטת בילפלד; בית הספר לכלכלה של לונדון; אוניברסיטת לסטר ;
פרסים והוקרה	עיטור מסדר הכבוד של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה בדרגת מפקד בכיר; מפקד במסדר אורנז'-נסאו; פרס נונינו (1990); צלב המפקד של מסדר המצוינות של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה (1986); פרס תאודור אדורנו (1977) ;

נורברט אליאס (בגרמנית: Norbert Elias;‏ 22 ביוני 1897 – 1 באוגוסט 1990) היה סוציולוג יהודי-גרמני, שהפך מאוחר יותר לאזרח בריטי. כתב את הספר תהליך התירבות, מהחיבורים החשובים ביותר בתחום הסוציולוגיה ההיסטורית.

ביוגרפיה

אליאס נולד ב-22 ביוני 1897 בברסלאו שבשלזיה להרמן, איש עסקים בתעשיית הטקסטיל וסופי אליאס, עקרת בית. לאחר שסיים בית ספר תיכון בשנת 1915 התנדב לצבא הגרמני במלחמת העולם הראשונה ושימש כמברקן, בתחילה בחזית המזרחית, ולאחר מכן בחזית המערבית. לאחר שסבל מהתמוטטות עצבים ב-1917, הוכרז כבלתי כשיר לשירות והוצב כחובש בברסלאו. באותה שנה החל ללמוד פילוסופיה, פסיכולוגיה ורפואה באוניברסיטת ברסלאו. בנוסף, העביר סמסטר כל פעם באוניברסיטת היידלברג (שבהן האזין להרצאותיו של קרל יספרס) ובאוניברסיטת פרייבורג ב-1919 ו-1920. הוא זנח את לימודי הרפואה ב-1919 לאחר שעבר את הבחינות המוקדמות. נוכח התרוששות המשפחה בשל ההיפר אינפלציה עבד אליאס כמנהל מחלקת יצוא במפעל מתכת מקומי ב-1922. ב-1924 השלים את הדוקטורט בפילוסופיה בנושא "רעיון ואינדיבידואל" בהדרכתו של ריכארד הניגסואלד (Richard Hönigswald), שדגל בנאו-קנטיאניות; החיבור לא נשמר. כבר במהלך כתיבת הדוקטורט התגלעו חילוקי דעות בין אליאס למנחה שלו. אליאס שאף להכליל היבטים חברתיים בעבודתו ולכן החליט לפנות לסוציולוגיה ללימודיו הבאים - מקצוע שהיה עדיין בחיתוליו בגרמניה באותה תקופה.

אליאס שהה בברסלאו עד 1925 ובמהלך שהותו היה מעורב עמוקות בתנועת הנוער הציונית בלאו וייס. במהלך השנים הללו הוא התוודע לאינטלקטואלים צעירים אחרים בעלי נטיות לציונות כמו אריך פרום, לאו שטראוס, ליאו לובנטל וגרשם שלום. ב-1925 עבר אליאס להיידלברג, שם אמור היה לכתוב את מחקרו השני (ההביליטציה, מעין פוסט-דוקטורט) בהנחייתו של אלפרד ובר (אנ'). תחום העיסוק היה התפתחות המדע המודרני, והנושא היה חשיבותן של החברה הפלורנטינית ותרבותה להתפתחות המדע. ב-1930 זנח אליאס את הפרויקט והצטרף כעוזר מחקר של קרל מנהיים באוניברסיטת פרנקפורט. לאחר עליית הנאצים לשלטון בתחילת 1933 נסגר המכון הסוציולוגי של מנהיים. התזה שאליאס כבר הגיש "על החברה החצרונית", לא התקבלה מעולם באופן רשמי ולא פורסמה עד 1969. ב-1933, אליאס נס לפריז. הוריו הקשישים נותרו בברסלאו, שם נפטר אביו ב-1940. אימו נשלחה לאושוויץ, שם היא נרצחה ככל הנראה בשנת 1941.

במהלך שתי שנות שהותו בפריז, אליאס עבד כמלומד פרטי הנתמך על ידי מלגה. ב-1935 עזב לבריטניה, והמשיך לעבוד על מפעל חייו בן שמונה מאות העמודים תהליך הציוויליזציה עד 1939. הוא הגיש את הספר לדפוס בברסלאו, אך ממש ברגע האחרון לפני הימלטו העביר את הספר ודאג לפרסומו בהוצאה שיסדו גולים פוליטיים בבזל. שם הוא נתמך למחייתו על ידי מלגה מארגון סעד עבור פליטים יהודים. ב-1939 הוא נפגש עם מנחהו לשעבר, מנהיים, בבית הספר לכלכלה של לונדון, שם קיבל משרת עוזר מחקר בכיר. ב-1940, כשנדמה היה שפלישת הגרמנים לבריטניה ממשמשת ובאה, בתור אזרח גרמניה, נעצר אליאס והובא למחנה כליאה לשבויים גרמנים בליברפול ובאי מאן למשך שמונה חודשים. במהלך שהותו שם ארגן הרצאות פוליטיות וביים מחזה אופראי שכתב בעצמו: "הבלדה של יעקב העני" (שפורסמה ב-1987).

לאחר שחרורו ב-1941 עבר אליאס לקיימברידג'. הוא לימד שיעורי ערב ב"התאחדות החינוכית של הפועלים" (הארגון לחינוך מבוגרים), ומאוחר יותר בהשתלמויות בסוציולוגיה, פסיכולוגיה, כלכלה והיסטוריה כלכלית באוניברסיטת לסטר. הוא גם החזיק משרות הוראה מזדמנות במוסדות להשכלה גבוהה נוספים. בזמן היותו בקיימברידג' הוא התלמד כמטפל קבוצתי אנליטי תחת הפסיכואנליזה זיגמונד היינריך פוקס (אנ'), שהיה אף הוא מהגר גרמני, שביחד עמו יסד את החברה האנליטית קבוצתית ב-1952 ועבד כמטפל קבוצתי אנליטי. אליאס הביא לדיסציפלינה החדשה שייסד עם פוקס, הדיסציפלינה האנליטית-קבוצתית, את היסודות התאורטיים שנבעו ממחקריו הפסיכו/סוציו/היסטוריים, בדבר התלות ההדדית של בני אדם בחברה, ויצירת הקונפיגורציות המשתנות לאורך הדורות. אליאס היה הראשון שחקר את מבני הנפש הפרוידיאניים (האיד, האגו והסופר אגו) בראייה היסטורית חברתית.

ב-1954 עבר אליאס ללסטר, שם היה למרצה ותרם לפיתוחה של המחלקה לסוציולוגיה של האוניברסיטה עד לפרישתו בשנת 1962. תלמידיו בלסטר כללו, בין השאר, את אנתוני גידנס, מרטין אלברו, אריק דנינג, גורדון לורנס וארל הופר.

מ-1962 עד 1964 לימד אליאס כמרצה אורח בחוג לסוציולוגיה באוניברסיטת גאנה בפרבר של הבירה ליד אקרה. לאחר שובו לאירופה ב-1965 התמקם באמסטרדם, אך נסע רבות כמרצה אורח. המוניטין והפופולריות שלו גדלו באופן משמעותי לאחר הפרסום המחודש של תהליך הציוויליזציה בשנת 1969. מ-1978 עד 1984 הוא עבד במרכז למחקר בינתחומי באוניברסיטה של בילפלד.

אליאס היה החתן הראשון של פרס תיאודור ו. אדורנו (1977) והפרס האירופי אמאלפי לסוציולוגיה ולמדעי החברה (1987).

פרט לעבודתו הסוציולוגית הוא כתב לפרקים שירה ומסות. יחד עם תלמידו, אריק דנינג, הוא נחשב לאחד מחלוצי מחקר הסוציולוגיה של הספורט וספרו The quest for excitment נחשב עד היום לאחד מהכתבים המכוננים בנושא. אליאס נפטר בביתו באמסטרדם ב-1 באוגוסט 1990.

עבודתו

אליאס לא זכה להכרה בתקופתו והיה דמות שולית בעולם האקדמי בבריטניה בה מצא מקלט, עד שנעשה למרצה זוטר באוניברסיטה אנגלית לא יוקרתית בשנת 1954 בגיל מאוחר (57). חיבורו זכה לתשומת לב כללית רק לאחר פרסומו שוב במהדורה מחודשת בגרמנית בשנת 1969. בתוך עשר שנים הופיעו תרגומים לצרפתית (בשנים 1973-1975), לאנגלית (1978-1982), לפולנית (1980) ולאיטלקית (1982).

תהליך הציוויליזציה

ערך מורחב – תהליך הציוויליזציה

הכרך הראשון של "תהליך הציוויליזציה" מתחקה אחר ההתפתחויות ההיסטוריות של קודי ההתנהגות החברתית. הוא עושה זאת באמצעות ניתוח ספרי הליכות נאות מן המאה ה-12 עד המאה ה-19, מתוך הנחה שמה שנחשב כהתנהגות לא מנומסת היה לפנים מותר. אליאס מתייחס לתופעות שגרתיות כמו יריקה, מחיטת האף, האיסור על אכילה בידיים, האיסור על יריקה בפומבי, שהעובר עליהן מאבד את מקומו בחברה. בהדרגה נוצרה התנהגות מעודנת יותר ויותר, אם כי אליאס גורס כי בתקופתו חלה התרופפות מה של הנורמות. לפי אליאס, תרבות אינה מצב קבוע, כי אם שלב בתהליך שינוי מתמיד בנורמות ההתנהגות, וכי הניגוד בין "תרבותי" ל"ברברי" הוא רק הפער בין השלבים השונים בתהליך - מה שהיה תרבותי פעם יכול להיחשב ברברי היום.

בכרך השני מנסה אליאס להראות, כיצד כרוכה האינטגרציה החברתית והפוליטית הגוברת באירופה בעידון ההתנהגות ובשכלול מנגנוני הפיקוח הנפשי העצמי.

ספריו

(בסדר כרונולוגי, לפי תאריך פרסומם)

1939 Über den Prozess der Zivilisation: Soziogenetische und psychogenetische Untersuchhungen. vol. 1: Wandlungen des Verhaltens in den weltlichen Oberschicten des Abendlandes; vol. 2: Wandlungen der Gesellschaft. Entwurf einer Theorie der Zivilisation. Basel: Verlag Haus zum Falken. = The Civilizing Process. Vol. 1: The History of Manners, Oxford: Blackwell, 1969; Vol. 2: State Formation and Civilization, Oxford: Blackwell, 1982

1965 (with John L. Scotson) The Established and the Outsiders: A Sociological Enquiry into the Community Problems, London: Frank Cass & Co.

1969: Die höfische Gesellschaft. Untersuchungen zur Soziologie des Königtums und der höfischen Aristokratie. Neuwied/Berlin: Luschterhand. = The Court Society. Oxford, Blackwell, 1983

1970: Was ist Soziologie? Munchen: Juventa. = What is Sociology? London: Hutchinson, 1978.

1982: Über die Einsamkeit der Sterbenden in unseren Tagen, Frankfurt am Main: Suhrkamp. = The Loneliness of the Dying, Oxford. Blackwell, 1985.

1982 edited with Herminio Martins and Richard Whitley, Scientific Establishments and Hierarchies. Sociology of the Sciences Yearbook 1982, Dordechet: Reidel

1983: Engagement und Distanzierung. Arbeiten zur Wissenssoziologie I, edited by Michael Schröter, Frankfurt am Main: Suhrkamp. = Involvement and Detachment. Contributions to the Sociology of Knowlege, Oxford: Blackwell.

1984: Über die Zeit. Arbeiten zur Wissenssoziologie II, edited by Michael Schröter, Frankfurt am Main: Suhrkamp. = Time. An Essay, Oxford: Blackwell, 1991

1985: Humana conditio. Betrachtungen zur Entwicklung der Menschheit am 40. Jahrestag eines Kriegsendes (8. Mai 1985), Frankfurt am Main: Suhrkamp.

1986: (with Eric Dunning), Quest for Excitement. Sport and Leisure in the Civilizing Process. Oxford: Blackwell

1987: Die Gesellschaft der individuen, edited by Michael Schröter, Frankfurt am Main: Suhrkamp. = The Society of individuals, Oxford: Blackwell, 1991

1987: Los der Menschen. Gedichte, Nachdichtungen, Frankfurt am Main: Suhrkamp

1989: Studien uber die Deutschen. Machtkämpfe und Habitusentwicklung im 19.und 20. Jahrhundert, edited by Michael Schröter, Frankfurt am Main: Suhrkamp. = The Germans. Power struggles and the developement of habitus in the 19th and 20th centuries, Cambridge: Polity Press 1996

1990: Über sich selbst, Frankfurt am Main: Suhrkamp. = Reflections on a life, Cambridge: Polity Press, 1994

1991: Mozart Zur Soziologie eines Genies, edited by Michael Schröter, Frankfurt am Main: Suhrkamp. = Mozart. Portrait of a Genius, Cambridge: Polity Press, 1993