מריאליט

מוצגים מלוטשים במוזיאון הלאומי להיסטוריה של הטבע בוושינגטון
תכונות המינרל
הרכב כימי	Na4Al3Si9O24Cl
מערך קריסטלוגרפי	טטרגונלי
צורת הגביש	הגבישים פריזמתיים ופאותיהם מקווקווים באורך עד 1.5 מטר, מקבצים גרגיריים או חסרי צורה.
צבע	חסר-צבע, לבן, צהוב, ורוד, סגול, כחלחל, שחום, ירקרק
ברק	זגוגי, דמוי שרף, פנינתי
שקיפות	שקוף עד שקוף למחצה
פצילות	מובחנת בשני כיוונים ({100}, ו־{110})
שבירה	בלתי שווה עד דמוית קונכייה
קשיות	6-5.5 בסולם מוס
משקל סגולי	2.62-2.5
שרטוט	לבן
מידע נוסף	המריאליט הוא פלואורסצנטי.
מינרלים נלווים	זירקון, טיטניט, גארנט, אפטיט, אלביט, פלגיוקלז, פירוקסנים ואמפיבולים

מריאליט הוא מינרל טקטוסיליקטי (סיליקט במבנה מרחבי) המכיל נתרן, אלומיניום וכלור השייך לקבוצת הסקפוליט.

נוסחת המבנה הכימי של המריאליט היא Na₄Al₃Si₉O₂₄Cl. המריאליט יוצר תמיסה מוצקה עם המיוניט (Ca₄Al₆Si₆O₂₄CO₃), מינרל השייך אף הוא לקבוצת הסקפוליט. מיוניט ומריאליט טהורים יוצרו באופן מלאכותי, אבל בטבע הם קיימים אך ורק בתערובת ביניהם, שבה לא עולה חלקו של אחד המינרלים על 80 אחוזים. חבורת הסימטריות המרחבית של תערובת זו היא "P4₂/n"

המריאליט מתגבש במערכת הטטרגונלית, חבורת סימטריות נקודתית "טטרגונלית דיפירמידלית" ${\displaystyle 4/m\ }$, וחבורת סימטריות מרחבית "I 4/m". הפרמטרים של תא היחידה הם: Å‏a=12.060‏ ו-c=7.572Å.^[1]

המינרל מופיע במקבצים גרגיריים או חסרי צורה. הגבישים פריזמתיים המסתיימים בפירמידות באורך עד 1.5 מטר. פאות הגביש מקווקוות. למריאליט יש פצילות מובחנת בשני כיוונים ({100}, ו־{110}). הקשיות של המינרל בינונית, 6-5.5 בסולם מוס, ומשקלו הסגולי הממוצע 2.54 גרם לסמ"ק.

אופטית המינרל הוא חד-צירי שלילי. מקדמי השבירה של המריאליט הם: n_ω=1.539-1.550‏ ו-n_ε=11.532-1.541.^[2] גבישי המריאליט הם שקופים עד שקופים למחצה. הם חסרי צבע או שצבעם לבן, צהוב, ורוד, סגול, כחלחל, שחום, ירקרק. בשקף מנוסר המריאליט הוא חסר צבע. הברק של המריאליט הוא זגוגי, דמוי שרף או פנינתי. המינרל פלואורסצנטי - בקרינת על סגול באורכי גל קצרים או ארוכים המינרל פולט אור בגוונים עזים של כתום עד צהוב או אדום.

המינרל נתגלה לראשונה ב-1866 בפיאנורה (Pianura) (כיום פרבר במערב נאפולי), חלק מ"השדות הפלגריאנים" (Campi Flegrei – קלדרה גדולה שרובה מתחת למים), פרובינציית נאפולי במחוז קמפניה שבאיטליה המינרל קרוי על שמה של מריה רוזה פום ראט (Maria Rosa vom Rath), אשתו של מגלה המינרל, המינרלוג הגרמני גרהארד פום ראט (Gerhard vom Rath‏; 1888-1830).

שם נוסף מקובל הוא "דיפיּיר" (dipyre) - סקפוליט עשיר במריאליט.

המינרל ידוע בעיקר לאספני מינרלים, אם כי הקשיות שלו מאפשרת גם שימוש לעיתים נדירות כאבן חן. הסוגים בהם מופיעים הגוונים צהוב, כתום, ורוד או סגול הם הסוגים בהם נעשה שימוש זה. כאשר את הסוגים השקופים פחות נוהגים לחתוך בצורת קבושון משום שאז מציג המינרל את תופעת עין החתול.

המריאליט מצוי בדרך כלל בסלעים שעברו התמרה אזורית, בייחוד שיש, גנייס שמקורו באבן גיר ו צפחות ירוקות. כמו כן בסלעי סקארן בפגמטיטים, בסלעי יסוד מאפיים שעברו תהליך מטאסומטי ובסלעים שנפלטו מהרי געש.

כאמור, בטבע המריאליט קיים אך ורק בתערובת עם המיוניט, שבה לא עולה חלקו של אחד המינרלים על 80 אחוזים. בין המקומות בהם ניתן למצוא תערובת זו שבה אחוז המריאליט גבוה: בפיאנורה (Pianura) (כיום פרבר במערב נאפולי), חלק מ"השדות הפלגריאנים" (Campi Flegrei – קלדרה גדולה שרובה מתחת למים), פרובינציית נאפולי במחוז קמפניה שבאיטליה (המקום בו נמצא המינרל לראשונה); באזור סליודיאנקה (Слюдя́нка) דרומית לימת באיקל שברוסיה; בפרנקלין (Franklin) ובהמבורג (Hamburg) במחוז סאסקס (Sussex) בניו ג'רזי, ובפרנץ' קריק (French Creek) במחוז צ'סטר (Chester) בפנסילבניה שבארצות הברית; באגם הדובים (Bear Lake), מחוז פונטיאק בפרובינציית קוויבק שבקנדה; במפוואפווה (Mpwapwa) באזור מורוגורו (Morogoro ) סמוך לדודומה שבטנזניה; ובסרה דה ציביטה (Serra da Chibita), ריו פארדו (Rio Pardo) במדינת מינאס ז'ראיס שבברזיל.^[3]

מדיה וקבצים בנושא מריאליט בוויקישיתוף

• אתר WebMineral
• אתר Mindat
• פרויקט rruff