מקלע מדסן הוא מקלע קל שתוכנן ויוצר ב-1902 בדנמרק ולאחר מכן יוצר על ידי 34 מדינות ב-12 קליברים שונים. המדסן הוא אחד מראשוני המקלעים הקלים, נחשב לנשק אמין ושימש מגוון צבאות במספר מלחמות ועימותים[1].
שימוש מבצעי
לפני ובמהלך מלחמת העולם הראשונה
צבא האימפריה הרוסית רכש 1,250 מקלעים במהלך מלחמת רוסיה–יפן שהתקיימה ב-1904–1905[2]. המקלעים שימשו יחידות פרשים במלחמה בהצלחה, אולם מחירם הגבוה גרם לכך שהצבא הרוסי לא רכש עוד מקלעים. במלחמת העולם הראשונה השתמשו הרוסים במקלעים אלו, אולם הם היו שחוקים ומעטים. ב-1915 החלו הרוסים לתקן ולייצר העתקים של המקלע בעצמם והוא הפך לנשק יעיל ופופולרי בצבא הרוסי.
ב-1914, עם הגעתו למצב של מלחמת חפירות, הבין הצבא הגרמני את הצורך במקלעים ניידים ורכש את המקלע בגרסת 7.92 מ"מ[3].
בנוסף לכוחות לוחמים שונים, חומשו גם הלגיונות הצ'כוסלובקיים בסיביר במקלע מדסן.
בין שתי מלחמות העולם
בשנות העשרים ובתחילת שנות השלושים התכוננה פרגוואי למלחמה מול שכנתה בוליביה. במסגרת ההכנות רכשה פרגוואי 400 מקלעי מדסון בקליבר 7.65x53 מאוזר, ששימשו אותה במלחמת הצ'אקו ובמשך המלחמה רכשה מקלעים נוספים[4]. במהלך המלחמה הגיעו מקלעי מדסון גם לידי הצבא הבוליביאני שעשה בהם גם הוא שימוש.
בסוף שנות השלושים רכשה ברזיל מאיטליהטנקים זעירים מסוג CV-35 שרובם חומשו במקלעי מדסון דו-קניים בקוטר 7 מ"מ[5].
מלחמת העולם השנייה
הצבא הנורווגי השתמש במדסן כמקלע סטנדרטי במלחמת העולם השנייה במסגרת המערכה בנורווגיה, וברשותו היו 3,500 מקלעים בחימוש של 6.5x5.5 מ"מ שבהם צוידה כל כיתתחי"ר. המקלע לא היה אהוד על החיילים הנורווגים כיוון שהוא היה מועד למעצורים תכופים ולכן זכה לכינוי "מדסן הבתולה". הצבא הגרמני שלקח מקלעים נורווגים כשלל, צייד בהם יחידות קו שני.
גם הצבא הדני וההולנדי השתמשו בו במלחמת העולם השנייה ואף לאחריה, כשההולנדים השתמשו בו בקרב איי הודו המזרחיים ולאחר מכן במרד באינדונזיה בשנים 1945–1949 ודנמרק הוציאה אותו משימוש רק ב-1955. לאחר שניצחה יפן בקרב איי הודו המזרחיים, נפלו לידיה נשק וציוד רב מאירופה, ובכללם גם המקלע שנכנס לשימוש בצבא היפני.
