השבטים הילידים של אמריקה הכירו ככל הנראה את המפלים במשך מאות שנים. האדם האירופי הראשון שביקר בהם היה הצרפתי בטיסט דושארם (Baptise Ducharme), אשר טען שהגיע אליהם שלוש פעמים - ב-1924, 1826 ו-1839. החוקרים בריג'ר וגרמל טענו שהגיעו אליהם ב-1846. חוקרי משלחת קוק-פולסום-פטרסון (אנ') נתנו למפלים את שמותיהם בשנת 1969. האיור הראשון שלהם נעשה על ידי החייל צ'ארלס מור (Charles Moore), שהיה בין המלווים של משלחת חקר שסקרה את נהר ילוסטון ב-1870. שנה אחת אחר כך הם צולמו על ידי החוקר ויליאם הנרי ג'קסון (אנ'). במשך שנים נעשו הערכות לא מדויקות לגבי גובה המפלים.
גובה המפל העליון[1] הוא 33 מטר, ואילו גובה המפל הנמוך[2] הוא 94 מטר. נפח המים הזורם במפל הנמוך הוא הגדול ביותר מהזורמים במפלי הרי הרוקי בארצות הברית. בעוד שגובה מפל זה הוא קרוב לפי שניים מגובהם של מפלי ניאגרה, הרי שנפח המים הזורמים בו (19 עד 240 מטר מעוקב לשנייה) נמוך מנפח המים הזורמים במפלי הניאגרה. הטעם לכך הוא שרוחב הנהר בראש המפל הוא 21 מטר בלבד, בעוד שרוחב הנהר בראש מפלי הניאגרה הוא 790 מטר.