ביקורים במערה בתקופה המודרנית החלו כבר במאה ה-17 כאשר גם המבקרים בני התקופה עצמם, השאירו בתוכה רישומי שמות, תאריכים וציורי קיר. עם זאת, המחקר הפרהיסטורי של המערה החל רק בשנת 1906, הודות לפעילותו של קפטן מולר (Molar) ובניו, אשר מיפו את המערה וגילו את חלקה העמוק והציורים הפרהיסטוריים שבו.
את המחקר המקצועי החלו לבצע בשנת 1907 הפרהיסטוריונים אנרי בריי ואמיל קרטלק (צר'). בשנת 1925 גילה החוקר מנדמן (J. Mandeman) אזור נוסף של ציורים ותיארך אותם לתקופה של 13,500 עד 11,500 שנים לפני זמננו. המחקר והמיפוי של המערה ממשיך גם בימינו אלה בחלקים העמוקים שלה.
מבנה
במקור כללה המערה שתי כניסות ששימשו את הנכנסים אליה. כיום הן חסומות והכניסה מתבצעת באמצעות כניסה מלאכותית שנחצבה באזור גבוה יותר. הציורים ממוקמים בשני אולמות גדולים בעומק של כ-700 מטרים בתוך המערה, כלומר הציירים הקדמונים חדרו לשם כך לעומק רב בתוכה. עובדה זו מצביעה על כך שאזורים אלה בתוך המערה לא שימשו לצורכי מגורים או אחסון ובהתאם גם לא נמצאו בה כל סוג של עקבות היכולות להעיד על פעילות אנושית כלכלית. ייתכן כי המערה עצמה כן שימשה באזור הקרוב לפתחה לצורכי מגורים, אך לא נמצא כל שריד לכך. חלקיה העמוקים יותר של המערה הם צרים וקשים מאוד לגישה שכן חלקם גם מוצפים במים החוסמים את הדרך.
הציורים
בתוך המערה נמצא מבחר עשיר של ציורי קיר ובעיקר של בעלי חיים שהיו אופייניים לאזור הרי הפירנאים בתקופה הפרהיסטורית. רובם נעשו באמצעות צבע שחור שיוצר מפחם או ממנגן דו-חמצני, וציורים מעטים נמצאו גם בצבע אדום המורכב מהמטיט, אשר עורבבו עם מים או עם שומן בעלי חיים ונמרחו על הקירות באמצעות האצבעות או מכחולים העשויים מצמחים או שערות בעלי חיים .
רוב ציורי בעלי החיים נמצאו באולם המרכזי המכונה "הסלון השחור", אך בקירות אחרים במערה נמצאו גם סימנים כגון קווים ונקודות. גילם של הציורים תוארך באמצעות פחמן 14 לכ-13,000 שנים לפני זמננו.
בעלי החיים העיקריים המופיעים בציורים הם ביזון - 54 פעמים, סוס בר - 29 פעמים, יעל - 15 פעמים וכן התגלו ציורי אייל אציל ודג.
האמנות הפלאוליתית ככלל, וגם זו שנמצאה במערה אינה כוללת תיאור נופי. אין בה ייצוג של צמחים, השמש, הרים וכדומה. בעלי החיים המצוירים נראים כצפים על קירות המערה, ולא כחלק מסביבתם הטבעית. כל בעלי החיים הם אוכלי עשב. לא נמצאו ייצוגים של בעלי חיים טורפים כגון זאבים או דובים שחיו גם הם באזור באותה תקופה.
ממצאים ארכאולוגיים מן הסביבה העלו עדויות למחנותציד עונתיים של בני אדם מן התקופה הפלאוליתית העליונה. בעונת החורף הם נהגו לחזור לעמקים החמים יותר. כלכלתם התבססה על עיבוד עורות, עץ, והכנת כלים מאבן ומעצמות איילים. אחת ההשערות הן שהציורים שימשו כסימנים מוסכמים לצורכי מידע או טקסי תפילה להצלחה, מכיוון שעל חלק מבעלי החיים מצוירים סימנים דמויי חץ.
כיום
המערה פתוחה לביקורים מוסדרים בלבד תחת כללים נוקשים על מנת להבטיח את שימור הציורים.
קיימת הקפדה על שמירת טמפרטורה ולחות קבועים בתוך המערה. מספר הביקורים היומי מצומצם, בקבוצות קטנות ובהזמנה מראש.
במערה לא הותקנה תאורה מלאכותית ונשמר בה חושך קבוע. הסיורים נעשים תוך שימוש בתאורת יד באולמות המרכזיים שלה. המערה נשמרת במצבה הטבעי ככל האפשר ולכן מסלולי ההליכה אינם מוסדרים, רטובים וחלקלקים.
