במשך השנים הוחזק המקום בידי גרעינים מתחלפים של בני קיבוצים, אך בקיץ 1986 החליטה התק"ם לפנות את היישוב, לאחר שהוחלט שאין לו בסיס כלכלי, על רקע משבר חובות הקיבוצים באותה עת[10]. כמה ימים אחר כך, בתמיכת הסוכנות היהודית, הועבר לאחריות גרעין "עתיד" של אנשי תנועת "אימן", תנועה רוחנית בסגנון העידן החדש, במטרה להקים במקום יישוב קהילתי ברוח אמונתם[11]. "מעלה צביה" היה היישוב השלישי בגליל שנמסר לגרעין של "תנועה רוחנית" אחרי הררית שהוקם בידי חסידי מדיטציה הטרנסצנדנטלית והרדוף שהוקם בידי חסידי תורת האנתרופוסופיה. אך שנה לאחר שעבר למקום גרעין "עתיד" פורסם דו"ח "הוועדה הבינמשרדית לבדיקת נושא ה"כתות" ("קבוצות חדשות") בישראל" שזיהה את "אימן" ככת מסוכנת "ניאו פשיסטית"[12], והחל לחץ של גורמים שונים, בראשם ארגון יד לאחים לפנות את חברי הגרעין[13]. למרות הלחצים הותר לחברי גרעין "עתיד" להישאר במקום, מאחר שחבריו עמדו בכל הקריטריונים הדרושים, כולל שירות צבאי (חלק מאנשי הגרעין היו יוצאי יחידות מובחרות)[14], והיישוב הפך למרכז של תנועת "אימן"[15]. עם זאת, בפברואר 1989 אסרה מדינת ישראל, בהוראת שר הפנים אריה דרעי, את כניסתו של מנהיג התנועה ריימון ארמין לישראל, שהגיע במטרה להשתתף בכנס ביישוב. זאת אף על פי שהותר לו לבקר בישראל פעמים רבות קודם[15][16].
הקבוצה שהקימה את מעלה צביה, רצתה ליישם את עקרונות תנועת ה"אימן" באופן מעשי, והיא נאלצה להתמודד עם קשיים רבים, במקום לא הייתה תשתית למעט קבוצת המבנים היבילים של הקיבוץ המקורי, על גבעת טרשים עם דרכים לא סלולות. תחילה לא זכתה הקבוצה לתמיכתו של ריימון ארמין. אך החל משנת 1994 החל ארמין בקשר אינטנסיבי עם היישוב, דרך מזכיר היישוב דני דוידי, ולאור עצותיו אורגן היישוב כלל עיצוב הבתים, מינהל, חינוך וסביבה[17]. ב-1997 הוקם מבנה המכונה "הבאר" בו נערכים טקסים והוא כולל "קודש קודשים" אליו הורשה להיכנס רק קבוצה מובחרת בראשת דוידי ושם נשמרים "כתבים סודיים" ותכתובות עם ארמין. ב-1999 דני דוידי סבר שתקלה פוטנציאלית בתוכנותמחשב בתחילת שנת 2000, שכונתה באג 2000, תביא לאירוע אפוקליפטי, על בסיס נבועות של ריימון ארמין על סוף העולם. על פי הוראתו היישוב התארגן לאירוע נאגרו מזון, מים ודלק, נרכש ציוד רב וגויסו כספים מהתושבים וחברי התנועה ברחבי העולם (שהובטח להם שהיישוב יהיה מקום מקלט עבורם). אך האסון המצופה לא הגיע. בעקבות הנבואה שלא התגשמה נוצר קרע ביישוב וחלק מהתושבים עזבו אותו ואת התנועה. בהמשך עבר גם דוידי לשהות רוב הזמן בארצות הברית[17].
בשנת 2002 הוקמה ביישוב מכינה קדם-צבאית, לאחר קבלת אישור בעקבות בדיקות קפדניות, הוכנה תוכנית הלימודים ונקלטו חניכים. אלא שאז החליטו במשרד הביטחון לבטל את האישור, לאחר התייעצות עם משרד החינוך, מחשש "השפעה" של תנועת "האימן" על התלמידים[18]. העיתון החרדי "יתד נאמן" ייחס לפעילים חרדים בארגון "לב לאחים" את טרפוד האישור[19]. עתירה לבג"ץ נגד ההחלטה נדחתה, לאחר שהוסכם לאשר את סיום שנת הלימודים הראשונה[20]. אך אחר כך נסגרה המכינה.
בשנת 2003 אישרה הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה צפון, תוכנית אב חדשה של היישוב להגדלת מספר תושביו מ-85 ל-350 משפחות. התכנית אפשרה בניית בתים בשטח של 220 מ"ר, אך לא יותר מ-180 מ"ר לקומה, על מגרשים בשטח של חצי דונם[21].
במאי 2013 שודרה כתבת תחקיר של יגאל מוסקו, במסגרת התוכנית "אולפן שישי" בחברת החדשות של ערוץ 2 על היישוב. בה נחשפו לראשונה פרטים על אורח החיים ביישוב. בנוסף נחשף כי תושבים המבקשים לעזוב את היישוב ואת תנועת ה"אימן" סובלים מהתנכרות וצעדים קיצוניים מצד חברי הקהילה, ונתקלים בקשיים למכור את בתיהם במקום[22]. ביולי 2019 פרסם עיתון "הארץ" תחקיר בו עלו טענות דומות על היישוב, הנהלת היישוב מצדה מסרה כי: "כמקובל ביישובים קהילתיים בגליל, קבלת תושבים חדשים נעשית באמצעות ועדת הקבלה האזורית משגב. הוועדה פועלת כחוק"[23]. ועדת הקבלה של היישוב מתירה רק לחברי ה"אימן" לרכוש בתים במקום[24].
במתקפת הפתע על ישראל בבוקר 7 באוקטובר2023, בני משפחת שהם, תושבי היישוב, נחטפו מקיבוץ בארי, שאליו הגיעו לביקור משפחתי. אם המשפחה עדי שהם וילדיה נווה ויהל בת השלוש שוחררו אחר כך בלא אב המשפחה, טל שהם. הוריה של עדי. אמה, שושן הרן, שוחררה יחד עם עדי והנכדים. הסב, אבשלום הרן נרצח[25].
אופי היישוב
באמנת היישוב הוא מוגדר כ"יישוב יהודי-ישראלי בדרך האימן", ועל המבקשים להתיישב בו להיות חלק מתנועת האימן, תנועה פילוסופית־יישומית. בתי היישובים בולטים בצבעוניותם, בהתאם לתפישת העולם של התושבים, לפיה לצבעים יש השפעה על החיים האנושיים[26].
חברי מעלה צביה עוסקים בפעילות קהילתית שוטפת באזור משגב וברחבי הארץ.
נערי ונערות תנועת הנוער של היישוב, "תבנית השלום", מאמצים יחידת צבא.
בין חברי היישוב לתושבי הכפר הבדואיחוסנייה מתקיימת פעילות משותפת קבועה לעידוד וחיזוק ערך השכנות והקיום המפרה והסובלני עם השונה והייחודי.
תושבי וילדי היישוב מקיימים פעילויות שוטפות לטיפוח איכות הסביבה באזור, כולל ניקוי נחלים וכבישים, מיחזור, לימוד חוגי איכות הסביבה של בתי ספר, כנסים ארציים ופיתוח שיטות מיוחדות לטיפוח הסביבה.
חברי "מעגל הטורקיז" מקיימים פעילויות התנדבותיות בתחום סיפור סיפורים המשקפים ומעבירים ערכים.
חברי היישוב פעילים בוועדות של המועצה האזורית משגב וכן שותפים לפרויקטים אזוריים.
עשרות קבוצות באות מדי שנה לבקר במעלה צביה, להתרשם מייחודיותו של היישוב בהדרכת תושביו. כן מקיימים חברי היישוב סדנאות בהם מציגים ומלמדים את דרך האימן.
חברי היישוב מפעילים את "פריזמה 21 - האקדמיה לחיים" המקושרת לתנועת האימן, שמטרתה הכנה לחיים אפקטיביים.
כלכלה
אחד מעקרונות היישוב הוא שהתושבים בו יעבדו לפרנסתם בתוך תחומיו, במידת האפשר, ושהוא לא יהיה רק פרוור שינה ללא נוכחות פיזית של התושבים במשך היום, כפי שקורה ביישובים קהילתיים רבים המרוחקים ממרכזי תעסוקה. רבים מתושבי היישוב בחרו להקים במקום עסקים בתחומים שונים, כולל: טיפולים אלטרנטיביים[26], אמנות, נגרות[27], ומגוון של מקצועות חופשיים. חלק מתושבי היישוב עובדים במערכת החינוך ובתפקידים שונים בקהילה, כגון ניהול חדרי האירוח שביישוב. בשנת 2002 הוקם ביישוב היקבהאורגני הראשון בישראל, שב-2009 עבר ליישוב לטם ומאז פועל תחת השם "יקב לטם"[28].
