PROFILPELAJAR.COM

מלכוד 67
	עטיפת הספר
מידע כללי
מאת	מיכה גודמן
שפת המקור	עברית
סוגה	עיון
נושא	הסכסוך הישראלי-פלסטיני
הוצאה
הוצאה	כנרת זמורה-ביתן דביר
מקום הוצאה	חבל מודיעין
תאריך הוצאה	2017
מספר עמודים	222
סדרה
הספר הבא	חזרה בלי תשובה
קישורים חיצוניים
מסת"ב	978-965-566-418-8
הספרייה הלאומית	004052773

מִלְכּוּד 67 – הרעיונות מאחורי המחלוקת שקורעת את ישראל הוא ספר עיון מאת ד"ר מיכה גודמן. הספר בוחן את הרעיונות והזהויות שמאחורי סוגיית השטחים שפרצה לשיח הציבורי לאחר מלחמת ששת הימים, ומנסה לשקם את השיח הישראלי בנושא. הספר יצא לאור ב-2017 בהוצאת דביר.

חלקי הספר

בחלק הראשון פורס גודמן בפני הקורא את הרעיונות ואת הפילוסופיה שמאחורי הזרמים הפוליטיים בישראל. בחלק השני דן המחבר במשברים שאותם זרמים ספגו בשתי האינתיפאדות. ובחלק השלישי והאחרון מציג גודמן שני הסדרים חלקיים להסדרת הסכסוך.

שורשיו ההיסטוריים של המילכוד

השלטון הישראלי בשטחים, שהחל ביוני 1967 עם מלחמת ששת הימים, פיצל את החברה הישראלית לשתי תפיסות עולם מנוגדות. מחד השמאל המדיני הדוגל בפתרון המבוסס על הסדר מדיני תחת העיקרון של שטחים תמורת שלום, כלומר החזרת השטחים לישות ערבית (ממלכת ירדן או מדינה פלסטינית) בתמורה להסכם שלום סופי וארוך טווח ומאידך, הימין, המאמין שניתן עקרונית לשלוט בשטחים ולהתיישב בהם לנצח. הגישה של הימין-מרכז הישראלי, לפיה השליטה בשטחים היא בסך הכל פרויקט מוצלח, שניתן לקיימו ללא מפריע, התנפצה עם פרוץ האינתיפאדה הראשונה בדצמבר 1987. ההתפרצות המפתיעה של ההתקוממות הוכיחה לרבים שהשליטה השקטה ביהודה, שומרון ועזה היא אשליה ושעל המדינה להשקיע כוחות רבים על מנת לבצע שיטור ושליטה כוחנית באוכלוסייה אזרחית שאיננה מעוניינת בשלטון הישראלי ומוכנה ללחום כנגדו. הגישה של השמאל-מרכז, לפיה יש לחתור להסכם מדיני ושלום עם הפלסטינים אפשרי, התנפצה עם פרוץ האינתיפאדה השנייה באוקטובר 2000. לא היו אלה רק היקפי האלימות והרצחנות חסרי התקדים באינתיפאדה זו, אלא בעיקר העיתוי בו פרצה, זמן קצר לאחר שראש ממשלת ישראל, אהוד ברק, הציע למעשה לפלסטינים בועידת קמפ דייוויד, את ההצעה המדינית הישראלית מרחיקת הלכת ביותר על מנת לסיים את הסכסוך. התשובה הפלסטינית למה שנתפס בציבוריות הישראלית לצעד הנדיב ביותר האפשרי היווה מכה ניצחת לשמאל, ממנו, לדברי גודמן, לא הצליח להתאושש גם שנים רבות לאחר מכן.

לפיכך, טוען גודמן, בעשור השני של המאה ה-21 מצוי מרכז המערכת הפוליטית והאידאולוגית הישראלית ללא פתרון סביר לבעיית השליטה בשטחים, לא משמאל ולא מימין.

טענה מרכזית

הטענה המרכזית של הספר היא שהסכסוך הישראלי-פלסטיני אינו ניתן לפתרון משום שכל פתרון מוצע טומן בחובו בעיה קיומית לישראל. הפתרון הרווח בשמאל שלפיו יש לסגת מהשטחים טומן בחובו סיכון ביטחוני אדיר לישראל, בפרט בצל שלטון החמאס ברצועת עזה והחשש מעלייתו ביהודה ושומרון; ומנגד הפתרון הימני שלפיו יש לספח את השטחים טומן בחובו סכנה דמוגרפית. כך או כך, לטעמו של גודמן, ישראל עלולה לנקוט בצעד מסוכן. לכן, לפי המחבר, אין לשאוף לפתור את הסכסוך על ידי הסכם שלום ולא על ידי סיפוח השטחים, ששניהם עלולים לסכן את המדינה, אלא יש לשאוף לניהולו וצמצומו – דרך הסדרים חלקיים, שיהיו מקובלים על האוכלוסיות והמנהיגים המתונים והפרגמטיים משני הצדדים (למשל, הרחבת האוטונומיה הפלסטינית והקטנת החיכוך בין האוכלוסיות).

גודמן מתבונן במלכוד גם מנקודת מבט אמונית-יהודית. לדבריו, הנושא העיקרי של המקרא הוא ארץ ישראל ואין יותר ארץ ישראל מחברון, בית לחם ושכם. מאידך, הנשוא העיקרי של החוק המקראי, השב וחוזר פעמים רבות יותר מכל נושא אחר הוא הדאגה לגר, במובן של דאגה מוסרית של הרוב למיעוט. כעת, לדבריו, אין דבר שיותר נוגד את הדאגה לגר, במובנה המקראי כפי שהוא מתפרש על ידי גודמן, משלטון על עם אחר במשך 50 שנה ויותר. באופן כזה מוסב המלכוד למישור הלכתי פנים-יהודי, ולא רק כקיים בספרה הפוליטית או כוויכוח שבין ישראל לעמים.

נקודה נוספת שמעלה גודמן היא ההסתמכות של שני הצדדים על משענת אידאולוגית. כך נסמך הימין הדתי על האמונה – לא ייתכן שהאל יניח למדינת ישראל להתרסק ובפרט בגלל מעשה כמו ההתיישבות בחבלי מולדתה, היונק מיסודות אמוניים לפי הדתיים לאומיים. ולעומת זאת – הסתמכותו של השמאל על הקהילה הבינלאומית ועל ערבויותיה, כמי שלא תאפשר למדינת ישראל להתמוטט בשל מענה לדרישה מוסרית.

הסדרים מוצעים

ההסדרים המוצעים בספר הם כדלהלן:

הסדר חלקי שלפיו תינתן לפלסטינים אוטונומיה ויכולת תנועה רציפה ברוב שטחי יהודה שומרון, עם שמירה על בקעת הירדן כגבולה המזרחי של ישראל, מפאת חשיבותה האסטרטגית.
שמירה על השליטה הישראלית בשטחים תוך הפחתה משמעותית של החיכוך בין האוכלוסייה הפלסטינית לבין צה"ל, ועם מתן יכולת התבטאות לאומית לפלסטינים.

ביקורת

במאמר ביקורת על הספר שפורסם במוסף "ספרים" של הארץ במאי 2017,^[1] טען אהוד ברק שספרו של גודמן מנציח הטיית מחשבה ימנית. לפי ברק, ההנחה המובאת בספר כאמת אמפירית ולפיה נסיגה מהשטחים היא נטילת סיכון ביטחוני אינה אלא אימוץ טענה אידאולוגית בלתי מוכחת של הימין. לפי ברק, כל מומחי הביטחון תמימי דעים שלאחזקת השטחים אין כל יתרון ביטחוני. ברק מבקר גם את טענתו של גודמן שלפיה השמאל נשען על אמון בהסדרים בינלאומיים ועל כוחה של הקהילה הבינלאומית לערוב לביטחונה של ישראל במקרה של נסיגה. לדבריו, רוב השמאל הציוני נשען על כוחה הצבאי והכלכלי של מדינת ישראל כערובה לביטחונה בהווה ובעתיד, ואינו מטיל את יהבו על הקהילה הבינלאומית. ברק מוסיף לטעון כי המהלך של גודמן, שבו הוא מציב את טיעוני השמאל והימין זה מול זה כשווים על המאזניים, כמוהו כמי שמאזן את טיעוני תומכי תורת האבולוציה, המוכחת בשלל הוכחות אמפיריות עם טיעוני השוללים אותה, המסתמכים על אידאולוגיה ולפיכך עצם הצבתם כשווי ערך היא גישה מוטית אנטי-אבולוציונית.

שבוע לאחר מכן התייחס גודמן למאמר הביקורת של ברק. לדברי גודמן, ביקורתו של ברק נגעה רק לטיעון הביטחוני, וגם שם לא סיפק נתונים אלא דעות, גם אם הן דעות של מומחי ביטחון. לדברי גודמן, "כשם שיהודים חרדים מכניעים את שיקול הדעת ההלכתי שלהם מול הדמות הרבנית, כך הוא [ברק] מצפה מהישראלים שיכניעו את שיקול הדעת האסטרטגי שלהם מול הדמות הביטחונית... [אולם] בקרב רבים מהישראלים הנטייה לצייתנות נמוכה ואילו איכות הזיכרון – גבוהה. האירועים שבהם נסיגות משטחים יצרו איומים אסטרטגיים על ישראל נחרטו היטב בזיכרון הקולקטיבי הישראלי. האירועים שיצרו את החששות הרווחים כל כך מנסיגה חזקים יותר מסמכותן של דמויות ביטחוניות הטוענות שאין סכנה אסטרטגית בנסיגה".^[2]

מאידך, דיווח גודמן שלאחר ראיון שנערך עמו ב"מקור ראשון" קיבל לתיבת הדואר האלקטרוני שלו "מבול של הודעות... בין היתר גם מרבנים מובילים ואישי ציבור, שהאשימו אותי בכך שאני אידאולוג שמאלני שמסווה את עצמו בתדמית של פילוסוף וחוקר רעיונות".^[2]

ההסכת "מפלגת המחשבות"

במרץ 2021 הופק הסכת מטעם בית אבי חי בשם "מפלגת המחשבות: הרעיונות הגדולים שמאחורי הפוליטיקה הישראלית" בהשתתפותם של מיכה גודמן ואפרת שפירא-רוזנברג, שעונתו השנייה, "מסוכסכים", מבוססת על הספר. במהלך עשרות פרקים השניים דנים בנושאים שגודמן מעלה בספר ומציגים את תוכן הספר כדיון ושיחה של שניהם.^[3]