מכון כת"ר לכלכלה על פי התורה, ע"ש משה ומעטל הלר הוא מכון מחקר תורני אשר שם לו למטרה לחבר את חיי המסחר והכלכלה המודרניים עם ההלכה היהודית. המכון הוקם בראשית שנות ה-90 בתמיכתו של איש העסקים יחזקאל הלר אשר הנציח את הוריו בשם המכון.
הנהלה
נשיאו הראשון של מכון כת"ר היה הרב זלמן נחמיה גולדברג. לאחר פטירתו, התמנה הרב יעקב אריאל. בראשות המכון עומדים, מאז ייסודו, הרב שלמה אישון, ראש צוות המחקר, והרב יצחק בזק. המכון מעסיק תלמידי חכמים, חלקם בעלי השכלה אקדמית, העוסקים במחקרים מקיפים בסוגיות שונות מתחום חיי הכלכלה. המחקרים עוברים ביקורת על ידי ראשי המכון, ומובאים לעיונו של נשיא מכון כת"ר, אשר מעניק להם תוקף הלכתי.
ספרים ופרסומים
המכון הוציא לאור סדרת ספרים בשם כתר - מחקרים בכלכלה ומשפט על פי ההלכה. הספרים עוסקים בחיבור עולם העסקים אל התורה ממספר זוויות. הספרים זכו להסכמותיהם של הרב זלמן נחמיה גולדברג, הרב אברהם אלקנה שפירא והרב יעקב אריאל. עד עתה התפרסמו הספרים הבאים:
- ספר א - ה'תשנ"ו: חוזים על-פי דיני התורה, מאת הרב דוד בס; ריבית בתאגידים, מאת הרבנים ישראל בן שחר ויאיר הס; התוקף ההלכתי של חוקי המדינה, מאת הרבנים ישראל בן שחר ויאיר הס.
- ספר ב - ה'תשנ"ט: שמירת שבת בכלכלה המודרנית - מאת הרב שלמה אישון; עקרונות הלכתיים בהסכמי ביטוח - מאת הרב יהודה פרומן; הבטים הלכתיים ומשפטיים של היתר עסקה - מאת דוד משען; היתר עיסוק - היתר עסקה חדש - מאת הרב אשר מאיר.
- ספר ג - ה'תשס"א: מסחר וצרכנות בהלכה - התייחסות ההלכה למוצרים פגומים. מאת הרב יעקב הילדסהיים.
- ספר ד - ה'תשס"ד: אונאת ממון - עקרונות הלכתיים והגותיים. מאת ד"ר איתמר ורהפטיג והרב בנימין פורת.
- ספר ה - ה'תשס"ו: גבולות התחרות העסקית והלכות הסגת גבול. מאת הרב יהודה פרומן.
- ספר ו - ה'תשס"ח: תשובות הלכתיות בנושאים שונים הקשורים לכלכלה ומשפט: מסחר וצרכנות כהלכה, צדק ומשפט, עובדים ומעבידים, צדקה ומעשר כספים. מאת הרב שלמה אישון.
- ספר ז - ה'תש"ע: מוצר פגום שהזיק - הצד האיסורי והצד הממוני. מאת הרב יעקב הילדסהיים.
- ספר ח - ה'תשע"א: סוכן הביטוח בהלכה. מאת הרב יהודה פרומן.
- ספר ט - ה'תשע"ג: בין אדם לשלטון - מיסים, חוקים ורישיונות. מאת הרבנים יואל דומב וארי דאבנר.
- ספר י - ה'תשע"ה: דיני עבודה במדינת ישראל על-פי ההלכה. מאת הרב אורי סדן.
- ספר יא - ה'תשע"ו: תחומי האחריות והסמכות של רשויות השלטון, והקצאת משאבים ציבוריים. מאת הרב רועי הכהן זק.
- ספר יב - ה'תשע"ח: דיני קניין במסחר המודרני. מאת הרב יעקב הילדסהיים.
- ספר יג - ה'תש"ף: אמצעי תשלום ומכשירים פיננסיים לאור ההלכה. מאת הרב שלמה אישון. בהסכמת הרב אשר וייס.
- אהרן אריאל לביא, שבע: רעיונות כלכליים וחברתיים בהשראת שנת השמיטה, ירושלים תשפ"ב.
בנוסף, המכון משתתף בקביעות בכתב העת אמונת עתיך, והרב אישון ורבנים נוספים מפרסמים בכתב העת מאמרים בענייני כלכלה מודרנית על פי ההלכה.[1]
השקעות כשרות
אחד מתחומי-העיסוק העיקריים של המכון הוא ניהול מאגר-נתונים של חברות הנסחרות בבורסה, שההשקעה בהן מותרת ללא חשש איסורי שבת וריבית.[2] המאגר מסתמך על מידע גלוי המתפרסם במרשתת, וכן על תשובת החברות לפניית המכון. המאגר מתעדכן מדי מספר חודשים.
שבת
לצורך בניית המאגר, היה צורך להגדיר איפה עובר קו-הגבול בין חברה המוגדרת "אינה מחללת שבת" לחברה המוגדרת "מחללת שבת" לעניין השקעות. ישנן כמה רמות של שמירת שבת המאושרות לצורך השקעה:
- אין כל פעילות בשבת.
- יש פעילות למתן שירותים העשויים להיות כרוכים בפיקוח נפש, ובפרט: שירותי תקשורת ושירותי ביטחון פנים.
- יש רק תמיכה טכנית ללקוחות, או תחזוקה הכרחית בלבד.
- יש חילול שבת בפחות מ-10% מנכסי החברה, או ברמה של פחות מ-10% מהפעילות בימי החול.
- החברה עושה מאמץ אמיתי למעט בחילול שבת.
לעומת זאת, ישנן כמה רמות של חילול שבת שאינן מאושרות לצורך השקעה:
- יש סניפים, חנויות, קניונים או מפעלים הפתוחים בשבת [לא רק שירות לקוחות או תחזוקה].
- יש אחזקה ניכרת [מעל 10%] בחברה מחללת שבת כנ"ל.
- יש פעילות של קידוח גז או פיתוח אסדות גז בשבת על ידי יהודים.
- יש קניה ושיווק של חומרי-גלם שידוע שיוצרו בשבת על ידי יהודים.
ריבית
המאגר אינו כולל חברות המנפיקות אג"ח שאינן חתומות על היתר עסקה. הוא כולל חברות שאינן מנפיקות אג"ח כלל, או חברות המנפיקות אג"ח וחתומות על היתר עסקה.
פיקוח על מסלולי הלכה
בנוסף לפרסום המאגר, המכון מפעיל פיקוח על מסלולי השקעות כשרים של בתי השקעה. בפרט, מסלולי ה"הלכה" של בית ההשקעות אלטשולר שחם עומדים תחת הפיקוח של מכון כת"ר (בנוסף לפיקוח של "תשואה כהלכה").[3]
פעילות נוספת
פעילות נוספת המתקיימת במכון היא:
- פרסום מסמכי עמדה בנושאים שונים, ביניהם: "שביתת עובדי קבלן", "תספורת באג"חים", "שביתת הרופאים", "חינוך חינם מגיל 3".
- עריכת ימי עיון והרצאות במקומות שונים בהם משתתפים דיינים, רבנים, אנשי אקדמיה וכלכלנים, המלבנים סוגיות שונות העומדות על הפרק.
- תשובות לשאלות בנושאי כלכלה והלכה.[4]
- בשנת 2011 שלח המכון מסמך המלצות מקצועיות לוועדת טרכטנברג בו הציג את דעת התורה בנושא הכלכלי-חברתי.[5]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
