מירי פביאן

מירי פביאן
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 30 באוגוסט 1943 (בת 81)
צ'כוסלובקיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים בית צבי עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה פרס כינור דוד (1984) עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מירי פביאן (נולדה ב-30 באוגוסט 1943) היא שחקנית ישראלית.

ביוגרפיה

פביאן נולדה בצ'כוסלובקיה וכשהייתה בת שש עלתה לישראל וגדלה בראש פינה. למדה משחק בבית צבי[1].

קריירה בתיאטרון

פביאן החלה את הקריירה בתיאטרון, עוד בזמן לימודיה בבית צבי במאי 1966, כשהוזמנה להשתתף במחזה "מי יציל את הפלאח" בקבוצת התיאטרון "במת השחקנים" כשחקנית מחליפה[2]. המחזה מאת פרנק ד. גילרוי (אנ'), בתרגום תרצה אתר (במקור "?Who'll Save the Plowboy"), עסק בחקלאי אמריקאי הפוגש לאחר חמש עשרה שנים בחבר שהציל אותו בזמן מלחמת העולם השנייה. בגרסה העברית השניים נפגשים חמש עשרה שנים לאחר מלחמת העצמאות[3]. אחר כך השתתפה ב"במת השחקנים" במחזה "אהבה מיוחדת במינה", שלושה מערכונים מאת טנסי ויליאמס בבימוי אמנון מסקין[4].

ב-1967 השתתפה במחזה "ימים בין העצים" מאת מרגריט דיראס, בבימוי דוד לוין, ב"תיאטרון פרסה" באולם "צוותא"[5].

ב-1969 שיחקה במחזה "אלפי" בו כיכב אלכס אנסקי, ב"במת השחקנים", בבימוי עודד קוטלר[6]. בתחילת 1970 שיחקה במחזה האחרון שהעלתה "במת השחקנים", "קי. די. דאפורד" (K.D. Dufford)[7].

ב-1971 שיחקה פביאן בשני מחזות של יוסף מונדי, "זה מסתובב" ו"שבעים וחמש"[8], בנוסף השתתפה במופע אוונגרד פרובוקטיבי שמונדי העלה במוזיאון ישראל בירושלים[9]. בשנים 19761977 שיחקה במחזה "יומן נוכחות" של מונדי ב"צוותא"[10].

ב-1979 הופיעה בתיאטרון לילדים ונוער בהצגה "אל עצמי" המבוססת על הספר של גלילה רון פדר[11].

ב-1984 שיחקה במחזה "יורדים העירה", מאת סטיבן פוליאקוב, הפקה עצמאית שהעלתה יחד עם שמואל וילוז'ני בתיאטרון הספרייה[12]. באותה שנה שיחקה גם במחזה 'האספן', מאת דייוויד פארקר, ב'התיאטרון הפשוט'[13].

ב-1987 שיחקה בפסטיבל עכו במחזה "אלמנות", על־פי רומן מאת אריאל דורפמן, בעיבוד ובימוי של גדי ענבר[14].

ב-1990 שיחקה במחזה "המתלבט" מאת חנוך לוין, שהועלה בתיאטרון הקאמרי[15].

קריירה בקולנוע וטלוויזיה

בשנת 1980 שיחקה בסרטה של מיכל בת אדם, "על חבל דק" בתפקיד משנה.

ב-1983 שיחקה בסרטו של יצחק צפל ישורון, "זוג נשוי", בתפקיד הראשי לצד ירון לונדון כזוג החווה משבר[16]. על תפקידה בסרט זכתה בפרס כינור דוד כשחקנית השנה[17]. באותה השנה שיחקה גם בסרט "אני והמאהב של אשתי".

ב-1984 שיחקה בסרטו של רפאל רביבו "עדות מאונס"[18].

ב-1988 שיחקה ב"זוהי סדום", סרט סטודנטים של המחלקה לקולנוע בבית הספר בית צבי, שיצרה ג'ולי שלז[19].

ב-1989 הופיעה בסרט הטלוויזיה "הצטמצמות" ששודר בערוץ 1.

ב-1990 הופיעה בסרט "דרך הנשר".

ב-1993 הופיעה בסרט ההוליוודי "רשימת שינדלר". בשנה זו שיחקה גם כאמה של הדמות הראשית דנה (לימור גולדשטיין) בסרט "מנת יתר", המבוסס על סיפור חייה של מונה זילברשטיין[20].

ב-1996 הופיעה בסרט "האיטלקים באים".

ב-1998 שיחקה בסרט "ז'נטילה".

בשנים 1998–1999 שיחקה באופרת הסבון "כסף קטלני" בתפקיד הלנה אייזמן, אם משפחת אייזמן שסביבה נסובה עלילת הסדרה[21].

בשנים 2003–2004 שיחקה בסדרה "אהבה בשלכת", הסובבת את סיפור אהבתם של שני קשישים בבית אבות (יהודה ברקן וליא קניג)[22].

ב-2007 שיחקה את דמותה המבוגרת של עדי (ליטל רוזנצוייג), בסדרה "הנפילים", ושיחקה בסרט "מדוזות" בבימוים אתגר קרת ושירה גפן[23], שזכה בשני פרסים בפסטיבל הקולנוע בקאן[24].

ב-2015 שיחקה בסרטו של אמיר וולף "ציפורי חול", לצד גילה אלמגור ועודד תאומי[25].

חיים אישיים

פביאן נשואה למהנדס הכימיה דוד בלוך (בנו של משה רודולף בלוך)[26], להם בן ובת[27].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ דניאלה שמי, נשארתי זרה בארץ, "העולם הזה", גיליון 2460 מ-24 באוקטובר 1984, עמוד 33
  2. ^ טלילה בן-זכאי, "במת השחקנים" מתגרשת מ"הבימה", מעריב, 8 במאי 1966
  3. ^ רחל אורן, מי יציל את הפלח בפעם השנייה, דבר, 18 בפברואר 1966
    חיים גליקשטיין, ארבע הצגות בינוניות, למרחב, 25 במרץ 1966}
    במת השחקנים בחסות "הבימה" ", דבר, 31 בינואר 1966
  4. ^ מי? מה ? מתי? - תיאטרון, מעריב, 21 באוקטובר 1966
  5. ^ עזרא זוסמן, "ימים בין העצים" עם מ. ברנשטיין-כהן, דבר, 21 ביולי 1967
    נחמן בן-עמי, בת אנוש - "ימים בין העצים" מאת מרגריו דירא -ב"צוותא", מעריב, 23 ביולי 1967
  6. ^ אורי קיסרי, "אלפי" - על הנייר ועל הבמה, מעריב, 24 באוקטובר 1969
    יורם קניוק, אחרי בכורה - "אלפי" -בבימת השחקנים שליד התיאטרון הקאמרי, דבר, 2 באוקטובר 1969
  7. ^ יעקב העליון, "דאפורד" - לסיום דרכה של "במת השחקנים" בתל־אביב, מעריב, 30 בדצמבר 1969
    חוה נובק, כל העולם במה, דבר, 3 בפברואר 1970
  8. ^ חוה נובק, מחזות ישראליים על בעיות קטנות, דבר, 17 ביוני 1971
  9. ^ מ-חזה, "העולם הזה", גיליון 1758 מ-12 במאי 1971, עמוד 25
  10. ^ זאב רב-נוף, מונדי מפגין נוכחות, דבר, 3 בנובמבר 1976
    זאב רב-נוף, חילופי נשים ב"יומן נוכחות" של מונדי, דבר, 2 ביוני 1977
  11. ^ התיאטרון לילדים ולנוער לבתי־םפר יסודיים, דבר, 10 באוקטובר 1979
  12. ^ שוש אביגל, בימת שחקנים, כותרת ראשית, 28 בנובמבר 1984
  13. ^ שוש אביגל, תאונות עבודה 'האספן', מאת דייוויד פארקר, ב'התיאטרון הפשוט', כותרת ראשית, 23 במאי 1984
  14. ^ ירון פריד, אלמנות - על־פי רומן מאת אריאל דורפמן; עיבוד ובימוי: גדי ענב;, חדשות, 4 באוקטובר 1987
  15. ^ אדר אבישר, פילא וקישטא, מעריב, 5 בנובמבר 1990
  16. ^ עירית שמגר, בורגנית ישראלית. 1983, מעריב, 5 במאי 1983
  17. ^ 'כינור דוד': לא עוד בורקאס, כותרת ראשית, 14 במרץ 1984
  18. ^ ביקורות:
    רחל נאמן, ביקורת - הישראלי המכוער 'עדות מאונס' - שחף, תל־אביב, כותרת ראשית, 31 באוקטובר 1984
    מאיר שניצר, האנס המגמגם - 'עדות מאונס' - שחף, תל־אביב, חדשות, 15 באוקטובר 1984
    אריה יאס, יש אונס ו...יש אונס, מעריב, 12 באוקטובר 1984
    שבא סלהוב, "למה לא נותנים לחיות?" ביקורת על ביקורת, חדשות, 25 באוקטובר 1984
  19. ^ מירי פביאן מאוד מרוגזת, היא הסבירה לדניאלה שמי למה, "העולם הזה", גיליון 2679 מ-4 בינואר 1989, עמוד 40
    רונית ויס ברקוביץ, סרט קצר - רום סרוויס, חדשות, 22 בדצמבר 1988
  20. ^ רונית הבר, נרקומן גרוש הורס את חייה של נערה נמרצת, חדשות, 19 במרץ 1993
  21. ^ ערוץ 3 רכש את 2 העונות הראשונות של "כסף קטלני", באתר גלובס, 17 בפברואר 1999
  22. ^ רותה קופפר, מופע שנות ה-70, באתר הארץ, 11 באוקטובר 2003
  23. ^ ביקורות: אורי קליין, שוב המציאות מתפצלת, באתר הארץ, 29 ביוני 2007
  24. ^ נירית אנדרמן, אורי קליין, קאן, שני פרסים לסרט הישראלי "מדוזות", באתר הארץ, 27 במאי 2007
  25. ^ ביקורות: אתר למנויים בלבד אורי קליין, "ציפורי חול": קומדיה על שואה שלא הולכת עד הסוף, באתר הארץ, 14 במרץ 2016
  26. ^ אתר למנויים בלבד רועי צ'יקי ארד, האיש שרוצה להציל את העולם באמצעות מלח, באתר הארץ, 18 באוקטובר 2017
  27. ^ רוני דורי, בארון של מירי פביאן ואלה בלוך, באתר הארץ, 27 בפברואר 2009