מינדרו[1] כץ נולד ב-1925 בבוקרשט, רומניה. בגיל שבע פגש אותו ג'ורג'ה אנסקו ונתן לו המלצה בעזרתה התקבל ללימודים אצל פלוריקה מוסיצ'סקו, פסנתרנית ומורה ידועת-שם ברומניה. בהמשך למד באקדמיה למוזיקה בבוקרשט, אך ב-1941 סולק מהלימודים בגלל היותו יהודי. אנסקו התערב לטובתו פעם נוספת, הוא פנה אל אלנה, נסיכת יוון ודנמרק ובהשתדלותה שוחרר מעבודת הכפייה של פינוי השלג בדרכים והועבר לעבודות משרדיות, כדי שיוכל להמשיך באימוני הנגינה[2]. ביוני 1947 סיים את לימודיו וחודש לאחר מכן כבר הופיע כסולן התזמורת הפילהרמונית הרומנית. בשנים שלאחר מכן הופיע כץ בקונצרטים בכל רחבי מזרח אירופה, כולל מוסקבה. הישגיו המוזיקליים הובילו לכך שהוענק לו התואר Artist Emerit ("אמן מצטיין" – ברומניה), היה לסולן קבוע של התזמורת הפילהרמונית, וקיבל את פרס המדינה.
הוא עבר שני אירועי לב, אך המשיך להופיע. הוא מת באיסטנבול, טורקיה, בינואר 1978, באמצע הופעה - בזמן ביצוע סונטה אופוס 31 מספר 2 ("הסערה") של בטהובן, הניח את הראש על מקלדת הפסנתר ומת.[7] הותיר אישה, זהרה, ובת.[8]
במהלך חייו הופיע כץ כסולן בקונצרטים ביותר מארבעים מדינות שונות.
השם הפרטי Mîndru משמעו ברומנית "גא". מכאן נוצרה ברומניה הבדיחה על פיה "מנדרו (=גא) כץ הוא היפוכו הגמור של המוזיקאי מודסט (=צנוע) מוסורגסקי...".
^האות הרומנית î, שמופיעה בשם הפרטי של כץ, תועתקה בעברית, בגלל הדמיון הגרפי, כמו האות i, ולכן שמו מופיע בדרך כלל בצורה "מינדרו כץ", אף שהאות הרומנית î מייצגת תנועה שלא קיימת בשפה העברית, והתעתיק התקני הוא "מנדרו".
