PROFILPELAJAR.COM

מיכאל גורלובסקי
לידה	24 בינואר 1963 (בן 61); דזיארז'ינסק, רוסיה
מדינה	ישראל
תאריך עלייה	1988
מפלגה	הליכוד
	17 בפברואר 2003 – 17 באפריל 2006; (3 שנים)
כנסות	16

מיכאל גורלובסקי (נולד ב-24 בינואר 1963) הוא איש ציבור ישראלי, שכיהן כחבר הכנסת מטעם הליכוד בכנסת ה-16 .

ביוגרפיה

גורלובסקי נולד בעיר דזיארז'ינסק, בברית המועצות, שם למד הנדסת מכונות. הוא עלה לישראל בשנת 1988, והשתקע עם משפחתו בבאר שבע. הוא עבד מספר שנים כעצמאי עד שהצטרף לפעילות פוליטית כעוזרו ונהגו של אביגדור ליברמן, אשר שימש בזמנו כיד ימינו של בנימין נתניהו. גורלובסקי עמד בראש מטה העולים של הליכוד בין השנים 1993–1996.

לאחר ניצחון נתניהו בבחירות לכנסת הארבע עשרה ולראשות הממשלה, ומינוי ליברמן למנכ"ל משרד ראש הממשלה, מונה גורלובסקי לעוזר בכיר של ליברמן. כשפרש ליברמן מהליכוד והקים את ישראל ביתנו ב-1999, גורלובסקי נשאר בליכוד וב-2003, ארבע שנים לאחר מכן, בבחירות לכנסת ה-16, הוא נבחר מטעם הליכוד, לכנסת. כיהן כחבר ועדות הכספים, הפנים והכנסת.

במאי 2003, כשלושה חודשים אחרי בחירתו לכנסת היה מעורב בפרשת ההצבעות הכפולות, יחד עם חבר הכנסת יחיאל חזן. עם חשיפת הפרשה הודה שהצביע פעמיים בשתי הצבעות שונות. בעקבות ההודאה, ועדת האתיקה של הכנסת החליטה להטיל עליו עונש הרחקה של ארבעה חודשים מפעילות בכנסת^[1]. גם בחקירת המשטרה, ביולי 2003, הודה שהצביע פעמיים^[2]. בספטמבר 2003 היועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין החליט להגיש כתב אישום נגדו על זיוף בכוונה לקבל דבר בנסיבות מחמירות, מרמה והפרת אמונים^[3], אך ועדת הכנסת החליטה בדצמבר 2003 שלא להסיר את חסינותו, כך שהוא לא הועמד לדין^[4].

בעקבות ההחלטה לא להסיר את חסינותו עתרה התנועה למען איכות השלטון בישראל לבג"ץ. באוקטובר 2004 החליט נשיא בית המשפט העליון, אהרן ברק, להעביר את הדיון בעתירה להסיר את חסינותו של גורלובסקי להרכב של 7 שופטים^[5]. בפברואר 2005 ביטל בג"ץ את החלטת ועדת הכנסת לא להסיר חסינות של גורלובסקי והחזיר את הדיון לוועדה^[6]. אך ביוני 2005 ועדת הכנסת הצביעה בשנית נגד הסרת חסינות גורלובסקי, בניגוד להנחיית בג"ץ^[7]. שוב הוגשו עתירות לבג"ץ נגד ההחלטה^[8], והרכב של 7 שופטי בג"ץ פסק פה אחד שניתן להחיל על המקרה חוק חדש המסיר את החסינות אוטומטית^[9]. מיד אחר כך הודיע היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, כי בכוונתו להגיש כתב אישום כנגד גורלובסקי בפרשת ההצבעות הכפולות^[10].

במסגרת עסקת טיעון, הוא הודה אז בעבירה של הפרת אמונים^[11], ופברואר 2007 נידון לחודשיים עבודות שירות וחודשיים מאסר על תנאי^[12].

בבחירות לכנסת ה-17 התמודד גורלובסקי ברשימת הליכוד לכנסת אך לא נבחר לאחר שמוקם במקום ה-54 הלא ריאלי ברשימה.

ב-2 בנובמבר 2015 נעצר גורלובסקי בחשד לסחיטה באיומים ושוחד, במסגרת חקירת "פרשה 618" - פרשת שחיתות בחברת נתיבי ישראל^[13]. ב-8 בנובמבר 2015, מעצרו הוארך בשבוע^[14]. המשטרה חשדה כי אלכס ויז'ניצר, שהיה יו"ר חברת "נתיבי ישראל", ובכירים נוספים בחברה יצרו מנגנון שחיתות שיטתי, שנוהל על-ידם, שבמסגרתו חברו לספקים חיצוניים, בהם גורלובסקי, וקידמו את העסקתם בפרויקטים של החברה. זאת, בתמורה לשוחד וטובות הנאה שונות בהיקף של עשרות מיליוני שקלים^[15]. כמו-כן נחשף כי גורלובסקי קיבל לא פחות מ-33 מיליון שקל בעבור שירותי ייעוץ לנתיבי ישראל במשך שש שנים^[16]. באוקטובר 2017 הודיעה המשטרה כי גורלובסקי יועמד לדין בכפוף לשימוע^[17], הוא הודיע בתגובה כי הוא "לא מסכים עם החשדות ושומר על זכות השתיקה"^[18]. בפברואר 2021 הוגש כתב אישום נגד גורלובסקי על מתן שוחד והלבנת הון^[19].