אלכס ויז'ניצר

אלכס ויז'ניצר
לידה 22 בינואר 1953 (בן 71)
קייב, ברה"מ עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל ישראל
השכלה הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקיד
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אלכס (אלכסנדר) ויז'ניצר (נולד ב-22 בינואר 1953, בקייב שבאוקראינה) הוא מהנדס אזרחי ומנהל ישראלי שכיהן כראש מנהל הביוב הארצי, יושב ראש דירקטוריון החברה הממשלתית נת"ע, כמנכ"ל החברה הלאומית לדרכים בישראל וכיושב ראש דירקטוריון מקורות. הורשע בבקשת שוחד.

ביוגרפיה

ויז'ניצר נולד בקייב שבאוקראינה לבתיה שטילמן ולמשה ויז'ניצר, בן למשפחה מחסידות ויז'ניץ. בתקופת ילדותו ונערותו בקייב, התמודדו בני המשפחה מגילויי אנטישמיות, ובאפריל 1974, בגיל 21 עלה עם אביו ארצה, התיישב ביפו, והתגורר בבניין דירות בשכונת יפו ד' בשכנות לאביגדור ליברמן[1].

עם עלייתו ארצה למד באולפן. בשנת 1975 החל את לימודיו האקדמאיים כעתודאי בפקולטה להנדסה אזרחית של הטכניון. עם סיום הלימודים השלים את שירותו הצבאי כמהנדס בחיל ההנדסה והיה שותף לביצוע פרויקטים נרחבים בישראל ובלבנון.[דרוש מקור]

בתחילת דרכו עבד כמהנדס ביצוע במספר משרדים אזרחיים, ביניהם קבוצת "אשטרום" בה היה מהנדס ביצוע. בשנות ה-80 שימש כמהנדס ראשי של החברה לפיתוח אזור לוד-רמלה (לור"מ), אחר כך בשנת 1988 פרש והקים משרד להנדסת תשתיות בראשון לציון, יחד עם שותפו אינג'ינר מיכאל אלמוג, תחילה שם השותפות היה "אלמוג - ויז'ניצר מהנדסים" ולאחר מכן הוקמה חברת "אלסקה", בה העסיק 25 מהנדסים, ואשר חברת לור"מ הייתה הלקוח העיקרי שלה[2]. במאי 1999 חזר לעבוד בחברת לור"מ ומונה לתפקיד סמנכ"ל התפעול[3].

ויז'ניצר החל את דרכו הציבורית בשנת 2001 כאשר התמנה לראש מנהל הביוב הארצי, תחת משרד התשתיות והיה אחראי על כל תחום הביוב והשפכים במדינת ישראל[4].

בספטמבר 2003 החליטה ממשלת ישראל על סגירת מע"צ שהייתה יחידת סמך במשרד התחבורה, ופתיחתה מחדש כחברה ממשלתית בשם החברה הלאומית לדרכים בישראל[5]. שר התחבורה אביגדור ליברמן מינה את ויז'ניצר לממלא מקום מנכ"ל יחידת הסמך. ב-15 בספטמבר 2003 התקבלה החלטת ממשלה לסגור את יחידת הסמך מע"צ, ולפתוח חברה ממשלתית בבעלות המדינה. דירקטוריון החברה, בראשות אלוף (מיל') עמירם לוין, בחר בוויז'ניצר כמנכ"ל החברה החדשה, "החברה הלאומית לדרכים". עם כניסתו לתפקיד הכריז ש"מע"ץ פעלה במשך שנים ללא מגבלת תקציב, ובלי פיקוח. אני מודע לבעיה, לאווירה של שחיתויות ושל חריגים. עבודת המטה וההנהלה הייתה לקויה באופן מובהק"[6].

ויז'ניצר כיהן בתפקיד כ-7 שנים. בתקופתו עברה החברה (הנקראת כיום "נתיבי ישראל") לתקציב חמש שנתי. הוא אחראי לעידוד מעורבות הסקטור הפרטי בביצוע עבודות תשתית בכבישים ובביצוע סדרת רפורמות רחבה. במהלך כהונתו תשתיות הכבישים ברחבי הארץ שודרגו והורחבו ופרויקטים רבים ומשמעותיים יצאו לפועל. המובילים שבהם: כביש 431, כביש 22, הקמה ושדרוג של מחלפי "סומך" ו"עד הלום", צומת המוביל, כביש 79, כביש 60, שדרוג כביש 90, הקמת מנהרות אכסאל, שדרוג כביש 65, שדרוג כביש 1 ועוד. במהלך כהונותו של ויז'ניצר, קיבלה החברה על עצמה גם פרויקטים של תכנון ביצוע ואחזקה, של "רכבת ישראל".

"החברה הלאומית לדרכים" הייתה החברה הממשלתית הראשונה בישראל, שביצעה פרויקטים על בסיס מודל של PPP, וכן נגזרותיו כגון: מודל PFI (כדוגמת סלילת כביש 431 וכן פרויקטים של אחזקת כבישים) ומודל DB (כביש 22).

באפריל 2010 מונה ליושב ראש הדירקטוריון של חברת המים הלאומית "מקורות", וכן יושב ראש הדירקטוריון של החברה הבת "מקורות פיתוח וייזום", אשר מהווה הזרוע העסקית הבינלאומית של מקורות תחת משרד האנרגיה והמים. בתפקידים אלו כיהן במשך שלוש שנים ובמסגרתן הוביל את החברות להישגים רבים במישור הלאומי והבינלאומי, ביניהם, הגדלת היקף הפיתוח של החברה, משק המים ותוכנית חומש בהיקף של כ-6 מיליארד ₪, זכייה בהקמת מתקן ההתפלה אשדוד (בכך הביא לסיום משבר שנמשך כ-10 שנים), חתימה על הסכם קיבוצי חדש, הגדלת היקף הפעילות הבינלאומית של החברה במדינות דרום אמריקה, אירופה, קפריסין ועוד, הקמת "המוביל הארצי החדש", שיתוף פעולה עם מוסדות אקדמיים, שכלל הענקת מלגות לסטודנטים בתחום הנדסת הסביבה אשר חלקם אף השתלבו בחברה ועוד.

ביום העצמאות 2012 ויז'ניצר, בן לניצולי שואה, הדליק משואה בטקס הדלקת המשואות הממלכתי בהר הרצל אשר עמד בסימן "מים - מקור החיים", כיו"ר חברת המים הלאומית "מקורות", בשם החברה ועובדיה, על תרומתם להקמת המדינה, לביסוסה ולפיתוחה[7].

באוגוסט 2013 מונה ויז'ניצר ליושב ראש הדירקטוריון של חברת נת"ע (נתיבי תחבורה עירוניים) אשר הוקמה בשנת 1997 ואחראית על פיקוח והוצאה לפועל של פרויקט המערכת להסעת המונים במטרופולין תל אביב תחת משרד התחבורה[8]. הוא פעל לבחירת מנכ"ל ולאיוש שדרה ניהולית מקצועית אשר תביא לקידום מהיר של הפרויקט. אך התפטר מתפקידו ב-22 בינואר 2015 על רקע החשדות לשחיתות במפלגה[9].

פעילות ציבורית נוספת

ויז'ניצר פועל מטעם המדינה לניהול מתחם קבר רבי שמעון בר יוחאי (רשב"י) שבמירון, אותו פוקדים כ-2 מיליון מבקרים בשנה. במהלך השנים כיהן כדירקטור וכיו"ר "ועדת החמישה" אשר מונתה על ניהול האתר וביוני 2012 מונה ליושב ראש דירקטוריון חברת קרן הרשב"י ומורשתו - חברה ממשלתית אשר תחליף את "ועדת החמישה" לאחר השלמת תהליך הפקעת הקרקע.

הרשעה בפלילים

ב-24 בדצמבר 2014 נעצר ויז'ניצר בחשד לתיווך לשוחד במסגרת פרשת השחיתות בישראל ביתנו. מעצרו הוארך ב-9 ימים[10]. ב־22 בינואר 2015 הודיע על התפטרותו מתפקידו כיו"ר נת"ע, כדי להקדיש זמן לטיהור שמו[9]. באוקטובר 2015 המליצה המשטרה להעמידו לדין באשמת שוחד, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות והלבנת הון[11].

בנובמבר 2017 נמנה עם המוזמנים לשימוע ב"פרשה 618", כחשוד בלקיחת שוחד, סחיטה באיומים, הלבנת הון ועבירות על פקודת מס הכנסה[12]. ב-6 במרץ 2019 הוגש נגדו כתב אישום על עבירות שוחד, רישום כוזב במסמכי תאגיד ועבירת מס[13].

ב-11 באוקטובר 2018 חתם דב ליטבינוף, ראש מועצה אזורית תמר, על הסדר טיעון, לאחר שהודה שכיו"ר ההנהלה של "רשות ניקוז ים המלח", אישר תשלום מהמועצה האזורית תמר כדי לפעול דרך ויז'ניצר ולהשפיע על העברת תקציבים למועצה ממפלגת ישראל ביתנו. בעד העברת התקציב היה על המועצה לשלם לויז'ניצר עמלה, אשר תעמוד על סך של 25% מהיקפו של התקציב באמצעות חברה בשם "י.א חי יזמות ואחזקות בע"מ"[14].

ב-3 ביוני 2021 הורשע ויזניצ'ר לפי הודאתו בעבירה של בקשת שוחד בפרשת השחיתות נתיבי ישראל, בעקבות הסדר טיעון בו הוסכם כי יגזרו עליו שנתיים מאסר בפועל, מאסר על תנאי וכן קנס בסך 850 אלף ש"ח[15].

חיים אישיים

ויז'ניצר מתגורר בנס ציונה עם אשתו דינה. הוא אב לשלושה. בנו דן ויז'ניצר, הוא איש עסקים והיה היועץ הכלכלי של החברה הלאומית לדרכים בישראל[16].

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אלכס ויז'ניצר בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ אתר למנויים בלבד גור מגידו, "את העבודה בינינו נעשה רק במזומן": היו"ר הבכיר שצולם עם ערימת שטרות - וייצא נק, באתר TheMarker‏, 14 במאי 2018
  2. ^ מה שיש ללור"ם להסתיר מבג"ץ, באתר גלובס, 9 בספטמבר 2001
    מונה בודק מיוחד לבדיקת פיטורי חשב החברה לפיתוח לוד רמלה, באתר גלובס, 30 בינואר 2001
  3. ^ דאיילת פישביין, כשלים בהפרטת החברה לפיתוח אזור לוד-רמלה: תושבי לוד לא קיבלו בטחונות לכיסוי ליקויי בנייה חמורים, באתר TheMarker‏, 30 בדצמבר 2006
  4. ^ עמירם ברקת, ‏העובדות היבשות, באתר גלובס, 21 ביולי 2011
  5. ^ ענת ג'ורג'י, במשרדי הממשלה מנמקים סגירת מע"צ: 100 איש מספיקים לניהול הכבישים, באתר הארץ, 20 באוקטובר 2003
  6. ^ "נבטל את המושג 'חריגים' מלכסיקון מע"ץ", באתר גלובס, 18 באפריל 2004
  7. ^ אסף שטול-טראורינג, נבחרו מדליקי המשואות בטקס יום העצמאות בהר הרצל, באתר הארץ, 28 במרץ 2012
  8. ^ אתר למנויים בלבד דניאל שמיל, אחרי שנה וחצי: מונה מנהל זר לקו האדום של הרכבת בגוש דן, באתר TheMarker‏, 11 בספטמבר 2013
  9. ^ 1 2 ליאור גוטמן, כלכליסט, פרשת השחיתות: יו"ר נת"ע מתפטר, באתר ynet, 22 בינואר 2015
  10. ^ גלעד מורג, אביאל מגנזי ועומרי אפרים, שר לשעבר, ראשי מועצות ובכירים נעצרו בפרשת השחיתות, באתר ynet, 24 בדצמבר 2014
  11. ^ עדו בן פורת, המשטרה: להעמיד לדין את בכירי "ישראל ביתנו", באתר ערוץ 7, 21 באוקטובר 2015
  12. ^ 30 חשודים ו-13 חברות זומנו לשימוע בפרשה 618 ("נתיבי ישראל"), באתר משרד המשפטים, 25 באוקטובר 2017
  13. ^ תומר גנון, כתב אישום בגין שוחד נגד אלכס ויז'ניצר: "זה 'אח' שלי, תסגור איתו את כל מה שאתה חייב לי", באתר כלכליסט, 6 במרץ 2019
  14. ^ אלה לוי-וינריב, ‏פרשת ישראל ביתנו: הסדר טיעון לראש המועצה האזורית תמר, באתר גלובס, 11 באוקטובר 2018
  15. ^ תומר גנון, מנכ"ל נתיבי ישראל לשעבר הודה שדרש שוחד מקבלן; ירצה שנתיים מאסר, באתר כלכליסט, 3 ביוני 2021
  16. ^ אתר למנויים בלבד אבי בר-אלי, יד ימינו של ליברמן, הבן "היועץ" - והחברות במקלט המס, באתר TheMarker‏, 22 במאי 2016