PROFILPELAJAR.COM

מייקל סנדל
Michael Sandel
לידה	5 במרץ 1953 (בן 71); מיניאפוליס, ארצות הברית
מקום לימודים	בייליול קולג', אוניברסיטת ברנדייס, בית הספר התיכון פאליסיידס צ'ארטר
מנחה לדוקטורט	ג.א.מ. אנסקום, ישעיה ברלין
מוסדות	אוניברסיטת הרווארד
מונחה לדוקטורט	יאשה מונק
תחומי עניין	מחשבה מדינית
עיסוק	תאורטיקן במדע המדינה, סופר, איש חינוך, מרצה באוניברסיטה
מדינה	ארצות הברית
יצירות ידועות	Justice: What's the Right Thing to Do?, Liberalism and the Limits of Justice
פרסים והוקרה	מלגת רודס (1975); פרס נסיכת אסטוריאס למדעי החברה (2018); עמית האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים; FP Top 100 Global Thinkers

מייקל סנדל (באנגלית: Michael Sandel;‏ נולד ב-5 במרץ 1953) הוא פילוסוף פוליטי יהודי-אמריקאי המחזיק בקתדרה לממשל ע"ש אן ט' ורוברט מ' באס באוניברסיטת הרווארד. סנדל נודע כאחד ממבקריו של ג'ון רולס בעקבות ספרו "Liberalism and the Limits of Justice"‏ (1982). בשנת 2002 נבחר כעמית באקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים.

ביוגרפיה

סנדל נולד ב-1953 במיניאפוליס למשפחה יהודית. כשהיה בן 13 עברה משפחתו ללוס אנג'לס. הוא למד באוניברסיטת ברנדייס וסיים את חוק לימודיו שם ב-1975. לאחר מכן המשיך ללימודי דוקטורט באוניברסיטת אוקספורד כחתן מלגת רודז, שם למד אצל הפילוסוף צ'ארלס טיילור.

קריירה

סנדל מלמד באוניברסיטת הרווארד קורס על "צדק" מזה כשני עשורים. כעשרת אלפים תלמידים למדו בקורס זה והוא אחד הקורסים הפופולריים ביותר מבחינת השתתפות התלמידים בהיסטוריה של האוניברסיטה. בסמסטר הסתיו של 2007 נרשמו לקורס 1,500 תלמידים. הסמסטר של שנת 2005 הוקלט ומוצע גם ברשת האינטרנט לתלמידים הלומדים בשלוחות של הרוורד בארצות הברית. גרסה מקוצרת של הקלטה זו עובדה לסדרת טלוויזיה בת 12 פרקים, שזמינה גם באתר של סנדל. כן מלמד סנדל בקורס "אתיקה וביו טכנולוגיה", סמינר העוסק בהשפעות האתיות של הליכים ואפשרויות בשדה הביוטכנולוגיה.

סנדל שימש בממשלו של הנשיא ג'ורג' וו. בוש כיועץ הנשיא לביואתיקה.

מחקריו ועמדותיו

קהילתנות

סנדל משויך לפילוסופים הפוליטיים העוסקים בקהילתנות, גישה פילוסופית היוצאת כנגד ההתרכזות של החשיבה הפוליטית ביחיד ובזכויותיו. לפי הקהילתנות, כל אדם הוא תמיד ובהכרח קשור לבני אדם אחרים, לקהילות שונות, להיסטוריה כלשהי ולמקום מסוים. השתייכות זו היא שמגשימה אותו והופכת אותו לעמוק ומלא תוכן.

על אף שסנדל אינו משייך עצמו במפורש לזרם חשיבה זה, תרם סנדל תרומה חשובה לתורה זו כאשר ביקר את ג'ון רולס בספרו "Liberalism and the Limits of Justice". רולס טען ב-"Theory of Justice" ‏(1971) כי ניתן להגיע ל"תאוריה של צדק" על ידי שימוש במסך הבערות. בניסוי המחשבתי זה, היחידים בחברה דנים על חלוקת הזכויות והחובות כאשר אינם יודעים את תכונותיהם ונטיותיהם. רק לאחר ההחלטה על העקרונות הבסיסיים שינהיגו את החברה, אמורים הדנים להסיר את ה"מסך", ולשוב להיות כעשירים ועניים, שחורים ולבנים וכיוצא בזה. סנדל טען שאנו מטבענו תלויים במצבנו עד כדי כך שלא ניתן לבצע את הניסוי אף בצורה היפותטית. דוגמה לכך הוא קשר משפחתי, שאינו תוצאה של בחירה מודעת אלא של נסיבות אליהן נולדנו. מכיוון שקשרים אלו אינם מבחירה מודעת, הם בלתי ניתנים לניתוק. סנדל מאמין שרק גישה פחות מחמירה, ויותר חופשית, של מסך הבערות יכולה להיות אפשרית. לדעת סנדל, טענתו של רולס תלויה בעובדה שהמסך הוא כה אטום כך שניתן יהיה לבצע החלטות מבלי לדעת מיהו שיהיה מושפע מהם, דבר שהוא בלתי אפשרי במצב בו כל אדם קשור ברשת מסובכת של קשרים אישיים.

צדק

סנדל לימד במשך למעלה מעשרים קורסי פופולרי באוניברסיטת הרווארד בשם "צדק". בכל אחת מההרצאותיו נוכחו כאלף סטודנטים, הן שודרו גם בערוץ הטלוויזיה הציבורי. ההרצאות דנות בדילמות מוסריות בחיי היום-יום, משולבות בדוגמאות אקטואליות, לדוגמה: "האם זה צודק שדייוויד לטרמן מרוויח פי 700 ממורה?", או "האם אנחנו אחראים לתקן את העוולות שנגרמו על ידי דורות קודמים?"^[1].

הצדק לפי סנדל אינו מוחלט, אלא תמיד מתקיים ביחס לקהילה מסוימת - כפועל יוצא של תפיסתו הקהילתנית, שטוענת ששזהותו של כל אדם, ויותר מכך – עצם המוסריות שלו, קשורים בעמדתו החברתית. לכן, סנדל רואה בדמוקרטיה מרכיב הכרחי ומרכזי ביצירתו של שיח פוליטי המכוון למחשבה משותפת על החיים הטובים. הדמוקרטיה אליה הוא שואף אינה רק צורת שלטון, אלא רפובליקה מבחינה מהותית: המדינה לא צריכה רק להגשים צעדי מדיניות, אלא צריכה להיות הקרקע עליה ידונו אזרחים בשאלות מוסריות^[2].

ביקורת על עקרונות השוק

סנדל מטיף נגד חדירת עקרונות השוק לכל תחומי החיים. בספרו "מה שהכסף לא יכול לקנות: המגבלות המוסריות של השווקים", הוא טוען שארצות הברית ומדינות נוספות הופכות מכלכלות שוק לחברות שוק, ושאנו חיים בזמנים של "אמונה מעמיקה בשוק", אך קיימות מגבלות מוסריות לשווקים, והשאלה היא היכן להציב אותן. הביקורת של סנדל על הלגיטימציה של כלכלות השוק שמאפשרות היצע וביקוש על חשבון שיקולים מוסריים, קובעת שהפיכת בני אנוש או חלקי בני אנוש לסחורה היא פשוט לא מוסרית. בראיון לעיתון "כלכליסט" אמר: "הבעיה העמוקה היא שבשלושת העשורים האחרונים פלשו הכסף והערכים של השוק כמעט לכל תחום בחיינו, והשחיתו ערכים שאינם קשורים לשוק...האם אנחנו רוצים לחיות בחברה שבה הכל למכירה או שיש דברים שהשוק לא יודע לכבד, ולכן כסף לא צריך לקנות?"^[3].

במחקריו בוחן סנדל סוגיות כמו פונדקאות, התנדבות לצבא וסחר באיברים, תוך שהוא מציע שני כיווני ביקורת אפשריים. האחד קשור ל-Coercion (כפייה) והשני ל- Corruption (השחתה). הכיוון הראשון בחון האם ניתן לייחס חופש בחירה לאנשים כאשר מצבם הכלכלי דוחק בהם לסחור בגופם או לשרת בצבא מקצועי. כיוון הביקורת השני דן בחברה האזרחית ובמוסר החברתי, המתערערים באופן בלתי הפיך כאשר טובין מסוימים הופכים לסחורה. הוא טוען שיש לשאול מהי האחריות החברתית כלפי אנשים המצויים בתחתית הסולם הסוציו-אקונומי, ואשר נידונים במציאות הכלכלית האלימה הרווחת להפוך עצמם לסחורה?^[4].

ב-1997 לדוגמה, העביר ביקורות על פרוטוקול קיוטו על ההתחממות הגלובלית בטענה שהוא הסיר סטיגמה מוסרית שלילית בכך שהפך את זיהום את כדור הארץ לזכות שאפשר לסחור בה^[5].

מספריו

באנגלית

Democracy's Discontent: America in Search of a Public Philosophy. Cambridge, Massachusetts: Belknap Press of Harvard University Press. 1998. ISBN 9780674197459. (חוסר שביעות הרצון של הדמוקרטיה: אמריקה בחיפוש אחר פילוסופיה ציבורית)
Liberalism and the Limits of Justice. Cambridge, UK New York: Cambridge University Press. 1998. ISBN 9780521567411. (ליברליזם וגבולות הצדק)
Public Philosophy: Essays on Morality in Politics. Cambridge, Massachusetts: Harvard University Press. 2005. ISBN 9780674023659. (פילוסופיה ציבורית: מאמרים על המוסר בפוליטיקה)
The Case Against Perfection: Ethics in the Age of Genetic Engineering. Cambridge, Massachusetts: Belknap Press of Harvard University Press. 2007. ISBN 9780674019270. (טיעון נגד מושלמות: אתיקה בעידן ההנדסה הגנטית)
Justice: A Reader. Oxford New York: Oxford University Press. 2007. ISBN 9780195335125.
Justice: What's the Right Thing to Do?. New York: Farrar, Straus and Giroux. 2010. ISBN 9780374532505. (?צדק:מה הדבר הנכון לעשות)
What Money Can't Buy: The Moral Limits of Markets. New York: Farrar, Straus and Giroux. 2012. ISBN 9780374203030.^[6] (מה שהכסף לא יכול לקנות: המגבלות המוסריות של השווקים)
The Tyranny of Merit: What's Become of the Common Good?. Farrar, Straus and Giroux. 2020. ISBN 9780374289980.

בעברית

צדק, הוצאת דביר, תרגום: גיא הרלינג, 2012^[7]

לקריאה נוספת

גל גרזון, ליברליזם - קשרים, הקשרים, ביקורות, הוצאת האוניברסיטה הפתוחה, 2004.
יוסי דהאן, תאוריות של צדק חברתי, סדרת אוניברסיטה משודרת, בהוצאת משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 2007.