בטיסטיני נולד ברומא וגדל בעיקר בקולבאקרו די קונטיליאנו, כפר סמוך לריאטי שם החזיקו הוריו בנחלת אדמה. מקורה של משפחת בטיסטיני היה זה דורות מריאטי, בירת הסאבינים העתיקה, ומטיאה בטיסטיני נראה תמיד כרומאי קדום בגופו האיתן, מצחו הגבוה וחוטמו הרומאי המונומנטלי.
משפחתו הייתה אמידה וכבשה מקום מכובד בתחום הרפואה. סבו, ג'ובאני, ודודו, רפאלה, היו רופאיו האישיים של האפיפיור ואביו, קאבאליירה לואיג'י בטיסטיני, היה פרופסור לאנטומיה באוניברסיטה של רומא. הקריירה שחזתה לו משפחתו הייתה בתחום הרפואה או המשפטים, וכשתכלית זו לנגד עיניהם שלחו אותו לבתי ספר ותיקים ואקסלוסיביים (קולג'ו באנדינלי ואחריו אינסטיטוטו דל אפולינארה), שהקנו לו השכלה קלאסית, אך מטיאה גילה מלכתחילה כישרון מוזיקלי ברור ובסופו של דבר נשר, למגינת לבה של אמו הכבודה, מבית הספר למשפטים והלך ללמוד שירה, תחילה אצל אמיליו טרציאני ואחר אצל המורה ידוע-השם ונצ'סלאו פרזיקיני (שהיה גם מורם של פרנצ'סקו מרקוני, טיטה רופו וג'וזפה דה לוקה). כמו כן עבד בטיסטיני עם המנצח המפורסם לואיג'י מנצ'ינלי ועם המלחין אוגוסטו רוטולי.
מטיאה בטיסטיני הופיע לראשונה בתיאטרו ארג'נטינה ברומא, בתפקיד אלפונסו ב"לה פאבוריטה" של דוניצטי, ב-11 בדצמבר 1878, והצליח למדי.
בשנת 1881 נסע בפעם הראשונה לבואנוס איירס וסייר בדרום אמריקה במשך למעלה משנה. בדרכו חזרה, הופיע בברצלונה ובמדריד, שם שר את פיגארו בספר מסביליה של רוסיני. הצלחתו בתפקיד זה הייתה עצומה והייתה ההתחלה לפופולריות האמיתית שלו כזמר גדול.
בשנת 1888 יצא שוב לבואנוס איירס. היה זה מסעו האחרון אל מעבר לאוקיינוס האטלנטי. בטיסטיני לא הופיע מעולם בצפון אמריקה. היו שאמרו, כי פיתח רתיעה ממסעות ימיים.
החל בשנת 1892, ביסס בטיסטיני את המוניטין שלו כחביב הקהל בתיאטראות הקיסריים בסנקט פטרבורג ובמוסקבה, וחזר לרוסיה מדי שנה במשך 23 עונות לסיורים רחבי היקף, קובע את ורשה כבסיס בין מסעותיו. את נסיעותיו לוורשה, סנקט פטרבורג, מוסקבה ואודסה ערך כנסיך לכל דבר, בקרון רכבת פרטי, עם מזוודות רבות מספור, שהכילו מלתחה כבירה של מחלצות במה מפורסמות בתפארתן ובהידורן.
בטיסטיני רב-הפעלים הופיע גם באופן סדיר למדי בפריז (לראשונה ב-1907), ליסבון, ברצלונה, מדריד, מילאנו, ברלין, וינה, פראג ובודפשט. אבל הקשרים החברתיים הרבים שיצר ברוסיה ומעמד היתרון שממנו נהנה בקרב המשפחה הקיסרית ומשפחות האצולה גרמו לכך שרוסיה, אולי אף יותר מאיטליה, הייתה ביתו האמנותי עד לפרוץ מלחמת העולם הראשונה, ששמה קץ לרוסיה הצארית ולחברה, שטיפחה והעשירה כוכבים כדוגמת בטיסטיני.
בטיסטיני היה נשוי לאשת אצולה ספרדיה, דונה דולורס דה פיגרואה אי סוליס, בתו של מרקיז ודודנית של החשמן רפאל מרי דל ואל.
שנותיו האחרונות
אחרי המלחמה יצא בטיסטיני לסיורים עם להקה משלו והופיע תכופות בקונצרטים. שמו הלך לפניו כשריד פלאי מעידן קודם, דגול ומובחר יותר. אך בטיסטיני דק הגזרה וההדור פיתח מחלת לב בשנותיו האחרונות והתמוטט במהלך מסע קונצרטים בדרום אירופה. הופעתו האחרונה הייתה בגראץ, אוסטריה ב-17 באוקטובר 1927. הוא היה בן 72 כמעט.
"האסכולה שלי שמורה בהקלטותי" אמר הזמר הדגול על 120 תקליטיו.
הקלטותיו הראשונות נעשו בוורשה בשנת 1902. בהמשך (1906-24) הרבה להקליט וכל הקלטותיו, פרט לשתי חריגות, היו לחברת גרמופון וחברות הקשורות אליה. ההקלטה האחרונה שלו הייתה בפברואר 1924. אוסף שלם מאוחר הוצא מחדש על ידי חברת EMI.
