מחאת כובאני (2014) בטורקיה היו עצרות רחבות היקף של מפגינים שתמכו ביחידות להגנת העם (YPG) בטורקיה בסתיו 2014, כחלק מהמערכה על כובאני. הפגנות גדולות התחוללו בטורקיה, והדרדרו במהירות לאלימות בין מפגינים למשטרה הטורקית. מספר תקריות צבאיות בין כוחות טורקים לחמושים של זרוע הנוער של מפלגת הפועלים של כורדיסטן (PKK) בדרום מזרח טורקיה תרמו להסלמה. ההפגנות התפשטו לערים שונות בטורקיה. על המפגינים רוססו בגז מדמיע ותותחי מים, ובתחילה נהרגו 12 בני אדם. בסך הכל נהרגו 31 בני אדם בהפגנות עד 14 באוקטובר.[1]
נסיבות
כתוצאה מהתקדמות המדינה האסלאמית (דאעש) בכובאני מ-13 בספטמבר 2014,[2] יותר מ-200,000 סורים חיפשו מקלט בטורקיה. ב-30 בספטמבר נחתו פגזים תועים על אדמת טורקיה והטורקים ירו בחזרה לשטח סוריה, כאשר שריון טורקי הובא לגבול כדי להרתיע מפני פלישות נוספות.[3] חמישה אזרחים בטורקיה נפצעו מפגיעת מרגמה בביתם. טורקיה פינתה שני כפרים כאמצעי זהירות. היו כמה סיבות להפגנות. השלטונות הטורקיים אסרו על מתנדבים כורדים לחצות את הגבול לכובאני,[4] וטורקיה סירבה לפתוח במבצע צבאי להגנת כובאני למרות שהפרלמנט הטורקי העביר חוק המתיר פעילות כזו.[4]
עם זאת, כוחות הביטחון הטורקים לא אפשרו לחמושים של היחידות להגנת העם (YPG) ולמתנדבים אחרים לפעול בעניין, תוך שימוש בגז מדמיע ובתותחי מים נגדם.[5] תוך כדי פיזור המונים כורדים ליד הגבול, המשטרה הטורקית ירתה גז מדמיע ישירות לתוך ניידת צוות החדשות של ה-BBC, פרצה את החלון האחורי והציתה אש קטנה.[6]
אירועים
כתוצאה מהמשבר בכובאני, הפגנות פרו-כובניות מסיביות התפתחו בטורקיה והפכו במהרה לאלימות בין מפגינים למשטרה הטורקית. ההפגנות התפשטו לאחר מכן לערים שונות בטורקיה, כמו מרדין, בינגל וואן במזרח אנטוליה, אך גם לערים המערביות איזמירואיסטנבול.
אוקטובר
ב-7 באוקטובר אמר רג'פ טאיפ ארדואן שכובאני תיפול לידי דאעש,[4] וההפגנות החלו. על פי ראיון של עד עם אמנסטי אינטרנשיונל, מפלגת הצדק והפיתוח (AKP) בראשות שומרי הראש של העירייה תקפו מפגינים בסירט ב-7 באוקטובר 2014.[7] באותו יום נהרגו כמה מחברי מפלגת "המטרה החופשית" האיסלאמיסטית בבאגלר בדיארבאקיר. כאמצעי נגד להפגנות, הרשויות במחוז מרדין הטילו עוצר. ב-8 באוקטובר דיווח מארק לואן מה-BBC כי 19 בני אדם מתו וכי השלטונות הטורקיים הטילו עוצר במספר ערים עם אוכלוסייה כורדית.[8] המפגינים נתקלו בגז מדמיע ובתותחי מים, ובתחילה נהרגו 12 בני אדם. בסך הכל 31 מתפרעים נהרגו לאחר מכן עד 14 באוקטובר.[1] ההפגנות הגיעו לסיומן לאחר שעבדאללה אג'לאן קרא לסיים אותן מכלאו באי אימראלי (אנ').[9]
נובמבר
ב-1 בנובמבר 2014, התקיימו הפגנות מרובות לתמיכה בכורדי כובאני. 5,000 איש הפגינו בעיירה הטורקית Suruç (אנ'). לפחות 15,000 צעדו בעיר דיארבקיר הגדולה ביותר בטורקיה, בעלת הרוב הכורדי, ו-1,000 הפגינו באיסטנבול. ב-7 בנובמבר פרצו הפגנות על רקע דיווחים על פעילה כורדית בת 28 שנורתה בראשה על ידי חיילים טורקים בצד הטורקי של הגבול ליד כובאני. לפי הדיווחים, היא הייתה חלק מקבוצה שלווה של מפגינים שרצו שהממשלה הטורקית תאפשר למתנדבים מטורקיה להצטרף למאבק נגד דאעש בכובאני.[10]
ארדואן האשים שוב ושוב את מפלגת העמים הדמוקרטית (HDP) במקרי המוות במהלך הפגנות כובאני.[12]סלהאטין דמירטאש ו-פיגן יוקסקדאג (אנ'), יושבי ראש מפלגת העמים הדמוקרטית ב-2014, נעצרו בנובמבר 2016, ובספטמבר 2019 הועמדו לדין בגין הפגנות כובאני.[13] בספטמבר 2020, החקירות הורחבו לפעילים נוספים. העמדה לדין של 82 מתומכי ההפגנות במהלך ספטמבר 2020, הובילה להפגנות נוספות.[14] HDP קרא מספר פעמים לוועדה פרלמנטרית שתחקור את האירועים שגרמו להפגנות, אך דרישותיהם נדחו.[15]
