לאחר פטירתו של הרב יוסף פריירה-מנדוזה בשנת 1941, מונה באופן זמני לרבה של קהילת הספרדים והפורטוגזים בויתנגטון, מנצ’סטר, ובשנת 1946 נבחר לתפקיד באופן רשמי, לטווח הארוך.
שימש כיו"ר מועצת המבקרים של הקהילה היהודית הכללית במנצ'סטר, וכמנהיג ואיש הדת של בית הספר-יער "דלמארה" במשך כ-30 שנה.
בשנת 1961 קיבל תואר דוקטור מאוניברסיטת מנצ'סטר על התזה[1] שלו, "The Falasha Version of the Testaments of Abraham, Issac and Jacob". עבודה זו זכתה לפרסום בידי מספר אוניברסיטאות מקומיות.[דרוש מקור]
שירת את הקהילה במשך כ-40 שנים, עד לפרישתו מתפקידו בשנת 1983. בשנות כהונתו פעל רבות לקידום החינוך בקרב בני הקהילה, ופעל להגברת המודעות החיובית כלפי יהודים אצל אלו שאינם יהודים. לאחר פרישתו המשיך למלא תפקידים חיוניים אחרים בקהילה.
הלך לעולמו במנצ’סטר ב-3 במרץ1990 (ו' באדרה'תש"ן), ונקבר בבית הקברות המקומי. השאיר אחריו שתי בנות, דניס ולינדה איימי שהלכה לעולמה ב-1992 בגיל 41.
חיבוריו
All the Days of My Life - A Selection of Sermons, Essays & Lectures, England 1994