PROFILPELAJAR.COM

מוצ'י
餅
	מוצ׳י (ביפנית: 餅, もち) ממתק יפני מסורתי עשוי מזן אורז עמילני בשם מוצ׳יגומה, במסעדה בתל אביב
מאכלים
סוג	עוגת אורז דביק, מנת אורז יפנית, בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה
מוצא	יפן
אופן הגשה	קינוח
מרכיבים עיקריים	זן אורז עמילני בשם מוצ׳יגומה, מים, סוכר

מוֹצִ׳י (ביפנית: 餅, もち) הוא ממתק יפני מסורתי חשוב עשוי מזן של אורז עמילני בשם מוצ׳יגומה.

בתהליך הייצור של הממתק מבשלים את האורז עד לריכוך מוחלט, ואז חובטים בו עד שהופך לבצק אלסטי. מוצ׳י יכול להגיע במגוון דרגות של רכות, והוא בסיס להכנת קינוחים ומאכלים רבים במטבח היפני. המוצ'י יכול להיות מבוסס על טעמים מלוחים ומתוקים כאחד^[1].

מוצ'י טרי הוא רך אבל הוא מתקשה מהר מאוד. המוצ'י שנמכר בחנויות מגיע ארוז, שטוח וחתוך לקוביות או לעגולים. מומלץ לבשל את המוצ׳י בסמוך למועד הקנייה שכן הוא נוטה להתקלקל במהירות^[2].

לעומת יפן, במערב מקובל לאכול מוצ'י כבצק שעוטף מילוי מתוק, בדרך כלל גלידה. הקינוח המסורתי מוגש לבדו או עם אנקו, ממרח שעועית אזוקי^[3]. עם זאת, בגרסה הפופולרית הנהוגה בארצות הברית בדרך כלל הגלידה משמשת כמילוי יחיד^[4].

להבדיל מדנגו, מוצ׳י נוצר רק מאורז מבושל וחבוט, ולא מקמח אורז. הבדל נוסף הוא שהמוצ׳י מבושל לפני ההפיכה לבצק, ואילו הדנגו הן כופתאות בצק שרק לאחר הכנתן עוברות בישול. ההבדל מתבטא בעיקר בטקסטורה שמעניקה למוצ׳י את הדביקות והאלסטיות האופיינית.

המוצ'י נחשב אצל היפנים למאכל מסורתי לחגיגות תחילת השנה.המוצ'י הוא לרוב בצורת לחמניות עגולות, דביקות וצמיגיות ללעיסה. מאחר שגודל המאכל גדול יותר מנגיסה אחת, יש ללעוס אותן היטב לפני שבולעים. מי שלא יכול ללעוס היטב, כמו מבוגרים או ילדים, עלול לבלוע את המוצ'י כך שהוא ייתקע בגרון ויגרום לסכנת חנק. בתחילת שנת 2018 שני אנשים ביפן מתו בחגיגות השנה החדשה וכמה אחרים נמצאו במצב קריטי לאחר שאכלו את כדורי המוצ'י. על פי התקשורת ביפן, 90 אחוזים ממקרי החנק שמגיעים בעקבות אכילת המאכל המסורתי הם של בני 65 ומעלה. הדרך הבטוחה לאכול מוצ'י היא להקפיד על לעיסה מקסימלית או לחתוך את המוצ'י לחתיכות קטנות יותר. בכל שנה, הרשויות ביפן מפרסמות אזהרה לציבור לקראת השנה החדשה המייעצת לאנשים (במיוחד צעירים וקשישים) לאכול את המוצ'י בחתיכות קטנות יותר. למרות האזהרות, בשנים 2014–2017 מתו 12 אנשים כתוצאה מאכילת מוצ'י^[1].

פופולריות במטבח היפני

מוצ׳י הוא חטיף יומיומי מקובל, ומשולב גם במאכלים מלוחים שונים כמו בדייסת אזוקי, אבל מזוהה במיוחד עם ראש השנה היפני, בזמן פריחת הדובדבן, ביום הילדים היפני וביום הבנות היפני.

הכנת מוצ׳י

לתהליך קוראים Mochitsuki (ביפנית 餅つき).

משרים את האורז במהלך הלילה במים ומאדים אותו בתוך יריעת בד עד שהוא מתפרק לחלוטין. את האורז המאודה מעבירים אל מכתש עץ ייעודי בשם אוסו (臼 ,usu ביפנית), וחובטים בו שוב ושוב בפטיש שנקרא קינה (杵 ,kine ביפנית).

תהליך ההכנה ממושך ומצריך שני אנשים, אחד לחבטות, והשני להרטיב ולהפוך את גוש הבצק בין חבטה לחבטה.

בעבר נהגו היפנים המסורתיים להכות על האורז המאודה בעוז עם מקלות דמויי פטישים מיוחדים כבדי משקל באופן מיוחד כשהאורז מונח בקערת עץ.

כיום קיימות מכונות תעשייתיות ואף ביתיות לחבטה בבצק לצורך הפקת מוצ׳י ביתית. מכונות אלו מועכות את האורז המאודה. כשהמוצ'י יוצא מהמכונה משטחים וחותכים אותו. היפנים אומרים כי האיכרים היפנים נהגו לאכול את המוצ'י בחורף כדי לקבל ממנו אנרגיות^[2].

מוצ׳י אינסטנט

פתרון מערבי הוביל להכנת חיקוי מוצ׳י מערבוב של קמח אורז דביק ומים בדומה להכנת דנגו. הבלילה מאודה על אדים או במיקרוגל, ואז נחתכת לפיסות. בתהליך נוצר בצק בטעם שדומה למוצ׳י, אבל במרקם נוקשה ופחות אלסטי מהמקור, ולדעת יפנים רבים לא נחשב למוצ׳י תקני ^[^{דרוש מקור]}.