ב-5 בדצמבר1944 יצאה מנמלקיל הצוללת הגרמנית U-864 בהפלגת הבכורה שלה, בפיקודו של הקברניט רלף-ריימר וולפרם (Ralf-Reimar Wolfram). משימתה הייתה להוביל בחשאי אספקה צבאית ליפן. מטענה העיקרי היה חלקים של מנועי סילון למטוסי קרב ומערכות הנחיה לטילי V-2. בנוסף היא נשאה 65 טונות של כספית, שנועדו לתעשיית הנשק של יפן.
בדרכה צפונה דרך תעלת קיל עלתה הצוללת על שרטון ונגרם נזק לגופה. קברניטה הפנה אותה לתיקונים במעגני הצוללות הגרמנים בברגן שבנורווגיה. התיקונים שם נסתיימו רק בראשית פברואר1945 לאחר שהתקפת אוויר בריטית על המעגנים ב-12 בינואר האטה אותם. הצוללת יצאה שוב לדרכה, אך משימתה נחשפה בפני בעלות הברית, כאשר מפענחי הצפנים בבלצ'לי פארק פענחו שידורי רדיו גרמנים שהוצפנו על ידי מכונת האניגמה. האדמירליות הבריטית שיגרה את הצוללת הבריטית ונצ'רר (Venturer) בפיקודו של סגן ג'יימס לונדרס (James Launders) אל חופי דרום מערב נורווגיה כדי לאתר וליירט את הצוללת הגרמנית.
ב-6 בפברואר התרחשה תקלה באחד ממנועיה של U-864, שהפיק רעש והגדיל את סכנת הגילוי שלה. הקברניט וולפרם הודיע לבסיס בברגן כי הוא ישוב שמה לתיקונים, ונאמר לו שליווי יפגוש אותו ב-10 לחודש. בינתיים הגיעה הצוללת ונצ'רר לאזור, וההחלטה להשיב את U-864 לברגן שלחה אותה למעשה אל תוך שטח המשימה של הצוללת הבריטית.
ב-9 בפברואר זיהה מפעיל ההידרופון של ונצ'רר רעש של מנוע דיזל של צוללת. בסריקת פריסקופ איתר לונדרס פריסקופ אחר והצוללת החלה לעקוב אחריו. במהרה התברר כי הצוללת הגרמנית גילתה את העוקבת אחריה, שכן היא החלה לשוט במסלול מזגזג. לאחר שלוש שעות של מרדף החליט הצוות הבריטי לנסות ירי טורפדו על פי המסלול בו שטה הצוללת הגרמנית. ארבעה טורפדות נורו על ידי ונצ'רר במרווחי זמן של כ-17 שניות. U-864 שמעה את הירי ונקטה תמרוני התחמקות. היא הצליחה לחמוק משלושת הטורפדות הראשונים אך תעתה בבלי דעת אל תוך מסלולו של הרביעי, אשר שבר את גופה לשניים והטביע אותה תוך אובדן כל צוותה, 57 קילומטרים מברגן.
לולא הנזק שנגרם ל-U-864 בדצמבר והעיכוב שגרמה ההפצצה הבריטית על הבסיס הגרמני בברגן הייתה הצוללת עשויה לעזוב את האזור חודש לפני בואה של הצוללת ונצ'רר בעקבות יירוט השידורים הגרמנים. התקלה שהופיעה במנוע הצוללת חתמה את גורלה.
בשלהי שנות ה-90 החל הצי הנורווגי המלכותי לחפש אחרי שרידי הצוללת לאחר שלמד כי כספית הייתה חלק ממטענה. לאחר חיפושים שנמשכו חמש שנים התגלתה הצוללת הטבועה באוקטובר2003. לאחר בדיקתה התברר שהכספית אכן דולפת ממנה בקצב גובר והולך. בעקבות זאת נאסר הדיג בקרבת הצוללת הטבועה. מנהל החופים הנורווגי המליץ לקבור את שרידי הצוללת תחת סרקופג של חול ובטון, על מנת לאטום את דליפת הכספית ממנה.
