מאוזר K98
Karabiner 98 kurz (Kar98k)

מידע כללי
סוג	קרבין ורובה שירות
נגזרות	Kar98k,G40k
מדינה מייצרת	גרמניה הנאצית (1935–1945) גרמניה הנאצית צ'כוסלובקיה צ'כוסלובקיה
יצרן	מאוזר
תקופת השימוש	1935–1945 (כ־10 שנים)
מלחמות	מלחמת העולם השנייה
מדינות המשתמשות	גרמניה הנאצית גרמניה הנאצית
יחידות שיוצרו	14,643,260
מידע טכני
קליבר	7.92x57 מ"מ IS
פעולה	רובה בריחי
הזנה	5 כדורים
כוונות	כוונות ברזל או כוונת טלסקופית
אורך קנה	600 מ"מ
משקל ריק	3.7 ק"ג

מאוזר K98 (בגרמנית: Karabiner 98 kurz, "קרבין 98 קצר". לעיתים מקוצר כ-Kar98k או K98k) הוא רובה בריחי שיוצר על ידי חברת מאוזר. רובה זה הוא גרסת הקרבין של ה-Gewehr 98 ונחשב לאמין ומדויק. ה-K98 היה הרובה העיקרי של הוורמאכט במשך רוב תקופת מלחמת העולם השנייה. אחרי המלחמה נמכרו רובים רבים מדגם זה למדינות שונות בעולם, בהן ישראל. ההגנה וצה"ל עשו שימוש רב ברובה זה כחלק מהמאבק על הקמת מדינת ישראל, מלחמת העצמאות והתקופה שאחריה.

מאוזר K98 הוא גרסה מקוצרת של הרובה הבריחי Gewehr 98 שפותח בגרמניה בשנת 1898 על ידי חברת מאוזר. K באה מלשון המילה "Karabiner" - קרבין, כלומר רובה מקוצר. הקרבין נכנס לשירות בשנת 1935 והיה אחד הרובים העיקריים של הוורמאכט במלחמת העולם השנייה (לקראת סוף המלחמה החל הצבא הגרמני להצטייד בStG 44 במקום הקרבין, אולם גם אז היה הקרבין לרובה הנפוץ בשורות הגרמנים). הרובה היה בעל קיבולת של 5 כדורים במחסנית הפנימית הקבועה. מטענים מיוחדים לרובה, שהיו ברשותו של כל לוחם, איפשרו הכנה מראש של תחמושת במטענים בני 5 כדורים כל אחד, וטעינת הכדורים בבית המחסנית הקבועה בתוך הרובה נעשתה בתנועה אחת. כתוצאה מכך, ניחן הרובה בקצב אש מהיר יחסית לרובים בריחיים אחרים שהיו קיימים באותה עת. אורך הרובה 111 ס"מ, ומשקלו 3.92 ק"ג.

בעת מלחמת סין–יפן השנייה חומשו ברובה זה יחידות החי"ר הסיניות הסדירות, שאומנו על ידי הגרמנים. השם הנפוץ של הרובה בצבא הסיני היה "הרובה של צ'יאנג קאי שק".

כמות גדולה של רובי מאוזר K98 תוצרת גרמניה ובייחוד צ'כיה מדגם P-18^[1] או בצ'כית puška vz.98N, בקליבר 7.92 מ"מ הגיעו לארץ בסוף שנות ה-40 ותחילת שנות ה-50 של המאה ה-20. רובים אלו כונו בשם "הרובה הצ'כי" או בקיצור "צ'כי".

רובים אלו עברו הסבה לקליבר 7.62x51 מ"מ נאט"ו, ההסבה נעשתה החל משנת 1955. זאת עקב המעבר של נאט"ו לקליבר זה, אז נתבקשה התעשייה הצבאית להסב את קווי הייצור של הכדורים 7.92 מ"מ וכן את כל הנשק הקל מאותו קליבר שהיה בשימוש צה"ל ל-7.62 מ"מ, מדובר היה בארבעים אלף רובים צ'כיים וגרמנים. במסגרות של טירונות, המשיכו להשתמש בקליבר 7.92 מ"מ עד תחילת שנות ה-70 של המאה ה-20 כנראה כדי לגמור עודפי תחמושת שנשארו.

בסוף שנות ה-50 של המאה ה-20 החל המאוזר K98 לצאת משימוש והוחלף ב-FN FAL כרובה השירות של לוחמי צה"ל.

ב-1967 הוסבו חלק מרובי המאוזר 7.62 מ"מ לרובי צלפים, והותקנה עליהם כוונת טלסקופית Wild X4, דבר שהעניק להם את הכינוי "מאוזר ויילד".^[2]

הסבה אחרת למאוזר K98 נעשתה בישראל, הייתה לרובה שכינויו "טוּטוּ" - זהו מאוזר 98K שעבר הסבה מקליבר 7.92 מ"מ ל 0.22 אינץ' (5.56 מ"מ). אורכו מטר אחד ומשקלו 2.9 ק"ג. הטווח היעיל של רובה זה הוא כ-200 מטר. מבנהו הייחודי של רובה זה הוא כזה שאין בו הרבה חלקים שניתן לפרק (החלק היחיד הוא הבריח). כוונותיו מדייקות להפליא, אך מגרעתו היא בכך שהתחמושת שהוא יכול לירות היא מאוד קצרה, אורכו של התרמיל המכיל אבק שרפה הוא כעשרים מ"מ בלבד. דבר המגביל את גודלו של הקליע ואת הטווח היעיל, לכן רובה זה שימש בעיקר לאימוני קליעה, במסגרות הגדנ"ע. רובה זה שימש כנשק צלפים במשמר אזרחי.

במספר אירועים באינתיפאדה השנייה (המצור על כנסיית המולד למשל) נתפסו רובים מסוג זה ברשותם של מחבלים פלסטיניים, כשלעיתים צויד הרובה בכוונת טלסקופית-עדות לפופולריות של הרובה ולאמון שרוכשים לו כנשק מדויק, כמאה שנים לאחר תכנונו.

• יוסף עבו עברון, "מגן ורומח" - סיפורה של התעשייה הצבאית בישראל, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 1992. ( מקור לנושא ההסבה לקליבר 7.62 מ"מ)

מדיה וקבצים בנושא מאוזר K98 בוויקישיתוף

• מאוזר 98 באתר רוסי לכלי נשק (באנגלית) בתמונות יש רובה מסומן שעבר הסבה לקליבר 7.62 מ"מ.
• Israeli Mauser Kar98k rifle