לקוסט

לקוסט
Lacoste
נתונים כלליים
מייסדים רנה לקוסט, אנדרה גילייה עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1933–הווה (כ־91 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום המטה פריז עריכת הנתון בוויקינתונים
ענפי תעשייה activities of head offices, קמעונאות עריכת הנתון בוויקינתונים
מוצרים עיקריים ביגוד, בושם, שעון יד, הנעלה, אביזרי עיניים עריכת הנתון בוויקינתונים
 
www.lacoste.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

לקוסטצרפתית: Lacoste) היא חברת ביגוד צרפתית שנוסדה ב-1933 על ידי הטניסאי רנה לקוסט. החברה מוכרת בגדים, נעליים, בשמים, חפצי עור, שעונים, משקפי שמש וחולצות טניס ("חולצות פולו"). החברה מזוהה עם סמל התנין הירוק המוטבע על בגדיה.

היסטוריה

רנה לקוסט הקים את La Chemise Lacoste בשנת 1933 עם אנדרה גילייה, הבעלים והנשיא של חברת ייצור הסריגים הצרפתית הגדולה ביותר באותה תקופה. הם החלו לייצר את חולצת הטניס המהפכנית שלקוסט עיצבה ונלבשה על מגרשי הטניס עם לוגו התנין רקום על החזה. החברה טוענת שזאת הדוגמה הראשונה לשם מותג שהמופיע בחלקו החיצוני של פריט לבוש. החל משנות החמישים ייצרה איזוד בגדים המכונים איזוד לקוסט ברישיון למכירה בארצות הברית. שותפות זו הסתיימה בשנת 1993 כאשר לקוסט השיב לעצמו זכויות בלעדיות בארצות הברית להפצת חולצות במותג משלה. בשנת 1977, Le Tigre Clothing הוקמה בניסיון להתחרות ישירות עם לקוסט בשוק האמריקאי, ומכרה מגוון בגדים דומה, אך הציגה נמר במקום תנין.

בשנת 2005 נמכרו כמעט 50 מיליון מוצרים של לקוסט בלמעלה מ-110 מדינות. הפופולריות של לקוסט גדלה עקב חתימת חוזי חסות בין לקוסט למספר טניסאים, בהם הטניסאים האמריקאים אנדי רודיק וג'ון איסנר, רישאר גאסקה הצרפתי, מדליסט הזהב האולימפי השווייצרי סטאן ואוורינקה. לקוסט גם החלה להגדיל את נוכחותו בענף הגולף.

בישראל

מאז 1991, מוצרי החברה מיובאים באופן רשמי לישראל על ידי קבוצת פולק, המחזיקה ברשת האופנה היוקרתית "ונדום" בה נמכרים מוצרי החברה. בנוסף לכך בשנת 2007 נפתחה חנות הדגל הראשונה של המותג בכיכר המדינה[1].

חברת שאגל תכשיטים, קיבלה זיכיון לייבוא שעוני "לקוסט" באופן רשמי בשנת 1998[2].

בשנת 2010, בחרה ב-13 טניסאים, וביניהם גם בדודי סלע הישראלי, כדי לפרסם את המותג[3].

בשנת 2013 קיבלה חברת דלתא גליל זיכיון לייצר הלבשה תחתונה לגברים תחת המותג Lacoste. במסגרת ההסכם בין הצדדים קיבלה דלתא זיכיון גלובלי ל-5 שנים לעיצוב, פיתוח וייצור תחתוני גברים וכן בגדי שינה ונוחות[4].

ביקורת

ביולי 2011, לקוסט, יחד עם מותגי אופנה ובגדי ספורט גדולים אחרים, כולל נייקי, אדידס ואברקרומבי אנד פיץ', היה נושא דו"ח של קבוצת איכות הסביבה גרינפיס. על פי ממצאי הדו"ח, לקוסט הואשמה בעבודה עם ספקים בסין התורמים לזיהום נהרות היאנגצה ונהר הפנינה. דוגמאות שנלקחו ממתקן אחד השייך לקבוצת יאנגור הממוקמת על דלתא נהר היאנגצה ואחרת השייכת למפעל הצביעה הממוקם בפלג של דלתת נהר הפנינה חשפו נוכחות של כימיקלים המשבשים הורמונים מסוכנים, כולל אלכילפנולים, תרכובות וסולפונט פרפלואורוקטן[5].

בדצמבר 2011, ביטלה את השתתפותה של האמנית לריסה סנסור, שנולדה בירושלים לאב פלסטיני ולאם ממוצא רוסי, בתחרות פרס "לקוסט אליזה" בשווייץ, המוענקת ליצירות מקוריות, כיוון שלטענתה חברת לקוסט נותנת החסות סברה שהיצירות שלה היו "פרו-פלסטיניות מדי"[6][7].

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא לקוסט בוויקישיתוף

הערות שוליים