PROFILPELAJAR.COM

לנקסטריה (באנגלית: RMS Lancastria) הייתה ספינה בריטית אשר טובעה על ידי הגרמנים בהתקפה אווירית ב-17 ביוני 1940, ועליה אלפי חיילים ונתינים בריטים אשר פונו מסן-נאזר שבצרפת במהלך מלחמת העולם השנייה. רוב נוסעי הספינה נהרגו, באחד האסונות הימיים הגדולים אי פעם, והגדול ביותר אשר חוותה בריטניה. מספר ההרוגים נאמד ב-3,500 עד 4,000 לפחות.

היסטוריית שירות אזרחית

הספינה נבנתה על ידי חברת ויליאם ברדמור (William Beardmore and Company), הושקה בגלאזגו בשנת 1920, ונקראה תחילה בשם 'טירניה' (Tyrrhenia). הספינה נבנתה עבור חברת בת של 'קאנארד' (Cunard), אשר הפעילה קווי נוסעים טראנס אטלנטיים ויועדה לכ-2,200 נוסעים בשלוש מחלקות. נסיעת הבכורה שלה, גלאזגו-קוויבק סיטי-מונטריאול, נערכה ב-19 ביוני 1922. בשנת 1924 הותאם מבנה הספינה לשתי מחלקות, ואז שונה גם שמה ל'לנקסטריה', במקום שמה הקודם, אשר היה קשה לביטוי. בשנת 1928, הספינה הגיעה לארץ ישראל עם תיירים^[1]. עד 1932 ערכה הספינה נסיעות סדירות בקו ליברפול-ניו יורק. מ-1932 ה'לנקסטריה' שינתה את מסלוליה ויעודה, עת הפכה לספינת תענוגות אשר שטה במימי הים התיכון וצפון אירופה. ב-10 באוקטובר 1932 הצילה ה'לנקסטריה' את צוותה של ספינת המטען הבלגית 'סכלדסטד' (Scheldestad), עת נטש אותה לפני טביעתה במפרץ ביסקאיה. בשנת 1934 נשכרה הספינה על ידי ארגון הצופים הקתולים של אירלנד לצורך מסע עלייה לרגל לרומא.

מלחמת העולם השנייה וטביעתה

רקע

הקרב על צרפת הוכרע לטובת הגרמנים. עם זאת, הבריטים הצליחו לחלץ את רוב צבאם במבצע דינמו, אשר נערך בסוף מאי ובתחילת יוני 1940. עוד עשרות אלפי אנשי צבא ומספר קטן יותר של אזרחים המתינו באמצע יוני לחילוץ בנמלי מערב צרפת, אליהם הגרמנים, אשר תקפו מצפון וממזרח, לא הגיעו באותו שלב. הבריטים שלחו ספינות לחלץ גם את אלה.

ה'לנקסטריה' במלחמת העולם השנייה

בתחילת מלחמת העולם השנייה שימשה הספינה להובלת משאות. באפריל 1940 הספינה הפכה לספינה להובלת גייסות, ושימשה לפינוי כוחות בעלות הברית מנורווגיה. בהמשך, כשבועיים לאחר מבצע דינמו, יועדה הספינה למבצע אריאל (Ariel) לפינוי כוחות ואזרחים של בעלות הברית, בעיקר בריטניה, מנמלי מערב צרפת. הספינה עברה שיפוץ קצר, אחריו עזבה את נמל ליברפול ב-14 ביוני, הגיעה לשפך הלואר ב-16 לחודש ועגנה 18 ק"מ דרומה מערבה לסן-נאזר. ביום המחרת אחר הצהרים הספינה החלה להעלות נוסעים. אם כי הספינה נועדה כאמור לכ-2,200 נוסעים כולל כ-375 אנשי צוות, הרי הצי המלכותי הורה לקברניט רודולף שארפ (Sharp) להעלות אנשים במספר גדול ככל האפשר. כך עלו על הספינה נוסעים במספר בלתי ידוע, אם כי גדול בהרבה מקיבולה הרשמי, ועל פי אומדנים שונים המדובר בכ-6,000 איש. בין אלה היו אנשי סגל השגרירות, עובדי סניף בלגי של מפעל המטוסים 'פיירי אוויאיישן' (Fairey Aviation), וכן חיילי תובלה, חיל החפרים וחיל האוויר המלכותי. בשעה 13:50, במהלך התקפה אווירית, נפגעה בסמוך ה'אורונסיי' (Oronsay), ספינה אחרת להובלת גייסות. כשהוצע לשארפ לעזוב בהקדם, הוא סירב, כיוון שלא ניתן לו ליווי של משחתת, למקרה שייתקל בצוללות גרמניות בדרך. בשעה 15:48 ה'לנקסטריה' הופצצה שוב, על ידי מטוס יונקרס Ju 88. הספינה נפגעה שלוש פעמים, התהפכה, ובתוך 20 דקות טבעה. יותר מ-1,400 טון של שמן מכונות דלפו, ואש אחזה בחלק מאותה כמות של שמן. כך, רבים טבעו, נחנקו או נשרפו מאותו שמן, ובנוסף, מטוסי אויב המשיכו וצלפו על הניצולים. ספינות אחרות אספו את הניצולים, ויותר משליש מהם על ידי המכמורתן 'קיימבריג'שייר' (Cambridgeshire), אשר אספה כ-900 מתוך 2,447 הניצולים הידועים. באשר למספר הקרבנות, מספר לוויות ההרוגים הידוע הוא 1,816, ומספר ההרוגים הידוע הוא 1,738, אם כי אומדנים שונים מעמידים אותו על 3,500 עד 4,000 לכל הפחות, מספר המהווה בקירוב כשליש מכלל הרוגי הבריטים במשך הקרב על צרפת.

אחרית דבר

ה'לנקסטריה' טבעה בתקופה בה ספגו הבריטים מהלומות רבות, ווינסטון צ'רצ'יל בזיכרונותיו טען כי הבריטים שבעו די אסונות עד לאותו מועד. לפיכך ביקש לעכב מעט את הידיעה על הטביעה, ולדבריו, חשב לשחררה לפרסום כעבור מספר ימים, אולם בלהט המאורעות נשכח ממנו הדבר.^[2] בסופו של דבר הידיעה פורסמה רק בסוף יולי. נראה שעקב עיכוב זה, ועקב שטף המאורעות המתמיד שהביאה בכנפיה מלחמת העולם השנייה, 'נבלע' יחסית האסון, ובהשוואה לאסונות אחרים בסדר גודל דומה ואף קטן יותר, הידוע עליו בציבור מועט.

לקריאה נוספת

Crabb, Brian (2002). The Forgotten Tragedy: The story of the loss of HMT Lancastria. Donington: Shaun Tyas. ISBN 1-900289-50-4.
Fenby, Jonathan (2005). The Sinking of the "Lancastria": Britain's greatest maritime disaster and Churchill's cover-up. New York: Simon & Schuster. ISBN 0-7432-5930-0.
Francois, Christophe. History of a secret sinking. Atlantic TV / France 3.
Sebag-Montiefiore, Hugh (2006). "The Sinking of the Lancastria". Dunkirk: Fight to the last man. London: Viking Press. pp. 487–495. ISBN 0670910821.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא לנקסטריה בוויקישיתוף

כתבה של ה-BBC אודות טביעת ה'לנקסטריה', ביום השנה ה-65 לאסון:

Britain's Worst Sea Disaster Recalled; BBC News, 17 June 2005

כתבה של הניו יורק טיימס אודות טביעת הספינה:

"LANCASTRIA'S END TOLD BY SURVIVORS; Italian and Nazi Planes Said to Have Shot at Swimmers and Fired Oily Waters MANY CAUGHT BELOW DECK Rescue Craft Reported Set Ablaze—Victims Include Women and Children". The New York Times. 26 ביולי 1940. נבדק ב-22 במאי 2010. {{cite news}}: (עזרה)

הערות שוליים

^ ⁨סכנת הבצורת ⁩ | ⁨דבר⁩ | 2 פברואר 1928 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
^ וינסטון ספנסר צ'רצ'יל, מלחמת העולם השנייה (6 כרכים). הוצאת עם הספר, 1957. הכרך השני: "שעתם הנאה", עוסק בשנת 1940.