זהו רובה בריחי שהיה למעשה פיתוח נוסף של סדרת לי-אנפילד, שייצורה החל בסוף המאה ה-19 בבריטניה. רובים אלה הצטיינו בטווח ודיוק, בנוסף לתחמושת חזקה. הרובה ארוך, כבד ובעל מנגנון בריחי המאפשר טעינה עילית של 5 או 10 כדורים. המגרעות העיקריות של הרובה נעוצות בקנה קצר ביחס לאורך הכולל של הרובה, פגמי ייצור בחלק מרובי הייצור הראשוניים, כידון רובה מגושם וגדול מדי, וכוונות לא מוצלחות ברובים מתחילת הייצור. בהמשך נפתרו רוב הבעיות, ובסופו של דבר הנשק נחשב למצוין עד שהתיישן לאחר כניסת רובים חצי-אוטומטיים לשירות בצבאות העולם.
הלי אנפילד שימש צבאות רבים בעולם, כולל חלק מצבאות ערב, המחתרות היהודיות לפני קום המדינה וצה"ל.
הדגמים לי אנפילד מס' 4 ולי אנפילד מס' 4 סימן 1 הוסבו לרובי צלפים בשל דיוקם, ושודרגו בכוונת טלסקופית ותמוכת לחי בקת. דגמים אלה שימשו בין היתר כרובי הצלפים של צה"ל עד תחילת שנות ה-70 של המאה ה-20.
לי אנפילד SMLE סימן 3רובה מס' 4 סימן 1רובה אישפור 2A1 אשר יוצר בהודונשק צלפים L42A1 (קוטר 7.62X51 מ"מ נאט"ו)רובה מס' 5 "קרבין ג'ונגל"
לי אנפילד מחסנית (MLE): הדגם הראשוני שנכנס לשירות בשנת 1895, נקרא בראשי התיבות MLE (או בכינוי 'אמלי').
קרבין פרשים (LEC): דגם קרבין מקוצר של ה-MLE לשימוש יחידות פרשים, נקרא בראשי התיבות LEC. אורך הקנה של הקרבין קוצר ל-540 מ"מ לעומת 770 מ"מ בדגם המקורי.
לי אנפילד מחסנית קצרה (SMLE): בתחילת 1904 הוכנס לשירות דגם קל יותר, קצר יותר ובעל מחסית קצרה מהדגם המקורי. ה-SMLE על שלל תתי הדגמים שלו, היווה את נשק החי"ר העיקרי ששימש את הצבא הבריטי, כוחות האימפריה הבריטית ורבות מבעלות בריתה במהלך מלחמת העולם הראשונה.
רובה מס' 1 (No. 1): לאחר המלחמה בשנת 1926, כחלק מארגון מחדש נרחב בצבא הבריטי, הוצאו משירות הדגמים הישנים של הלי אנפילד. הדגם השלישי של הלי אנפילד נותר הנשק העיקרי של הכוחות ושונה שמו לרובה מס' 1, סימן 3 (MK.III). מספר רובים הומרו לקליבר קטן יותר למטרות אימון ונקראו 'רובה מס' 2', האנפילד דגם 1914 (שלא התבסס על הלי אנפילד) כונה 'רובה מס' 3'.
רובה מס' 1, סימן 5 (MK.V): דגם שלא הוכנס לשירות ופותח החל משנת 1922. הסימן 5 כלל מספר שינויים בעיקר לכוונת האחורית ולמבנה הקנה, סך הכל יוצרו כ-20,000 נשקים מסוג זה והניסויים בו היוו את הבסיס לפיתוח הדגמים העתידיים.
רובה מס' 4 (No. 4): דגם שהוכנס לשירות בשנת 1941 והיווה את הנשק הבסיסי ששימש את כוחות האימפריה וחבר העמים הבריטי במהלך מלחמת העולם השנייה. המס' 4 היה למעשה גרסה קלה יותר, חזקה ופשוטה יותר לייצור מאשר הדגמים המאוחרים של המס' 1. הוא כלל 'כוונת קרב' אחורית[2] ותפסן קדמי לכידון רובה חדש שפותח לאנפילד.
רובה מס' 5 (No. 5) "קרבין ג'ונגל": בשלבים המאוחרים של המלחמה עלה הצורך לפתח דגם קל וקצר יותר של הלי אנפילד, בשנת 1944 החל יצור המס' 5 והוא הוכנס לשירות במספרים יחסית קטנים בחודשי המלחמה האחרונים. הרובה מס' 5 היה קצר יותר מהמס' 4 ושקל כמעט קילוגרם פחות, בנוסף הוא כלל סתרשף בקצה הקנה ועקב קת מגומי במקום ברזל. יצורו הפסיק בשנת 1947 לאחר שכ-250,000 רובים מדגם זה יוצרו, למרות בעיות דיוק ברובה הוא היה פופולרי בקרב הלוחמים משום משקלו הקל.
רובה L8 קוטר 7.62 נאט"ו: בשנות ה-60 המס' 4 הומר לקליבר7.62x51 מ"מ נאט"ו בהתאם לקוד נאט"ו החדש, במטרה למחזר את הנשקים הוותיקים לשימוש יחידות עתודה. מראה ה-L8 היה זהה לרובה מס' 4 אך כלל קנה, מנגנון טעינה ומחסנית חדשה בהתאם לקליבר החדש. סדרת ה-L8 כללה את ה-L8A1 (על בסיס מס' 4 סימן 2), ה-L8A2 (על בסיס סימן 1/2), ה-L8A3 (על בסיס סימן 1/3), ה-L8A4 (על בסיס סימן 1) וה-L8A5 (על בסיס מס' 4 סימן 1*[3]).
אישפור 2A ו-2A1: במהלך שנות ה-60 פותח במפעל הרובים אישפור שבהודו דגם ביצור מקומי שהתבסס על ה-SMLE סימן 3*[3]. ה-2A והדגם העוקב ה-2A1, היו העתק כמעט מדויק של ה-SMLE, ההבדלים העיקריים היו מחסנית מעט מרובעת יותר (שכללה 12 כדורים במקום 10) וקנה המתאים לירי כדורי 7.62x51 מ"מ נאט"ו. משום המעבר לחימוש החדש, גם המתכת ממנה הורכבו החלקים הפנימיים של הרובה, הייתה בתרכובת חזקה יותר כדי לעמוד בלחץ המוגבר של החימוש החדש. רובי אישפור משמשים עד היום בעיקר את כוחות המשטרה בהודו, כאשר לאורך שנות יצור הרובה (1962–1975) יוצרו כחצי מיליון רובים סך הכל.
משתמשים
חיילות צה"ל עם הלי אנפילד (SMLE MK.III) במהלך מלחמת העצמאות.צלף קנדי מצויד בלי אנפילד עם כוונת טלסקופית, 1944כדור רובה קליבר 7.7 מילימטר ( 0.303 בריטי)
^דיוק (יכולת הקביצה) של רובה נמדד בדקות קשת (MOA). מספר זה מייצג את הסטייה הזוויתית המרבית מנקודת הפגיעה וככל שהוא נמוך יותר כך הרובה מדויק יותר. לדוגמה: רובה צלפים בעל דיוק של 1 MOA מקבץ (יורה מספר קליעים אל עבר אותה מטרה) בפיזור של 3 ס"מ בירי למרחק 100 מטר (1.047 אינץ' בירי למרחק 100 יארד).
^מנגנון של כוונת ברזל קבועה לטווח 270 מטר (300 יארד) וכוונת מתקפלת לטווחים משתנים - בין 180 ל-1,180 מטר (200–1,300 יארד), לירי מדויק יותר.
^ 12סימון כוכבית בדגמי הנשקים מתייחס לגרסה מפושטת של הדגם, לרוב למטרות הוזלה והפשטת תהליך הייצור של הנשק.
^Scarlata, Paul (20 בינואר 2011). "Small arms of the Deutscher Volkssturm part I". www.thefreelibrary.com. Shotgun News. נבדק ב-6 ביולי 2015. The Volkssturm even received some No. 1 Mk. III* Lee-Enfields that had been abandoned by the British during their evacuation from Dunkirk or captured in North Africa.{{cite web}}: (עזרה)
_-_AM.032056.jpg)
