ליז'יה קלארק

ליז'יה קלארק
Lygia Clark
קלארק (משמאל) ופייגה אוסטרובר (מימין)
קלארק (משמאל) ופייגה אוסטרובר (מימין)
לידה 23 באוקטובר 1920
בלו הוריזונטה, ברזיל עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 25 באפריל 1988 (בגיל 67)
ריו דה ז'ניירו, ברזיל עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום יצירה ציור עריכת הנתון בוויקינתונים
זרם באמנות התנועה האנתרופופז'ית עריכת הנתון בוויקינתונים
הושפעה על ידי רוברטו בורלה מרקס, פרנאן לז'ה, יצחק דוברינסקי, ארפאד סנש, Zélia Salgado עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ליז׳יה קלארק (בפורטוגזית: Lygia Clark;‏ 23 באוקטובר 1920, בלו הוריזונטה – 25 באפריל 1988, ריו דה ז'ניירו) הייתה אמנית ברזילאית שנודעה ביצירתה בתחום הציור, המיצב והאמנות ההשתתפותית. קלארק מקושרת, לעיתים קרובות, עם תנועות הקונסטרוקטיביסטים הברזילאיות של אמצע המאה ה-20 ועם תנועת הטרופיקיה.

יחד עם אמנים ברזילאים, אמילקר דה קסטרו, פרנץ וייסמן, ליגיה פאפ והמשורר פריירה גולאר, ייסדה קלארק את תנועת הנאו-קונקרטיזם. הנאו-קונקרטיסטים האמינו כי האמנות צריכה להיות סובייקטיבית וחוויה פיזית. לאורך הקריירה שלה, קלרק חקרה דרכים שבהן מבקרי תערוכות (אשר מאוחר יותר כינתה "משתתפים") יכולים לתקשר באופן פעיל עם יצירות האמנות שלה. היא ביקשה להגדיר מחדש את היחסים בין האמנות והחברה. יצירותיה של קלארק עסקו בתחושות וברגשות פנימיים.

ביוגרפיה

ליז׳יה קלארק נולדה ב-1920 בבלו הוריזונטה, מינאס ז'ראיס, ברזיל.[1] בשנת 1947, היא עברה לריו דה ז'ניירו על מנת ללמוד עם אדריכל הנוף הברזילאי רוברטו ורל מרקס. בתקופה זו החלה ליצור אמנות.[2] בין השנים 1950 ל-1952 למדה אצל יצחק דוברינסקי, פרנאן לז'ה וארפד סנש בפריז.[1] בשנת 1953, היא הפכה לאחת ממייסדות קבוצת האמנים "פרנטה" (אנ') שפעלה בריו. בשנת 1957 השתתפה קלארק ב"תערוכת הקונקרטיביזם הלאומית" הראשונה של ריו דה ז'ניירו.[2]

בעשור הראשון לקריירה שלה, התמקדה קלארק בציור ובפיסול.[3] מ-1966 ואילך, הצהירה קלארק שזנחה את האמנות.[4] בתחילת שנות ה-70 לימדה אמנות בסורבון .[1] במהלך תקופה זו, קלארק בחנה את הרעיון של תפיסה חושית באמצעות האמנות שלה. האמנות שלה הפכה לחוויה רב-חושית שבה הצופה הפך למשתתף פעיל. בין 1979 ל-1988, קלארק עברה יותר לכיוון תרפיה באמנות מאשר בעצם יצירת עבודות חדשות. היא השתמשה בתרפיה האמנותית שלה לטיפול בחולים פסיכוטיים ובאוטיסטים. בשנת 1977 חזרה קלארק לריו דה ז'ניירו, ברזיל. היא מתה מהתקף לב בביתה ב-1988.[2]

מספר מבקרים טוענים שיצירתה הקדימה את העידן המודרני של מידע דיגיטלי. עבודותיה המאוחרות יותר היו מופשטות והוליסטיות עם דגש על פסיכותרפיה וריפוי .

השפעות

יצירותיה של קלארק הושפעו במידה רבה מהתנועה הקונסטרוקטיביסטית וממושגים של בית הספר באוהאוס. עבודתה המוקדמת של קלארק שיקפה את התעניינותה בפסיכואנליזה ובמחקר של זיגמונד פרויד. בהמשך הקריירה שלה, עבודותיה ההוליסטיות יותר הציגו השפעות מחוויות שהיו לה עם מטופלים פסיכוטיים ונוירוטיים.[5] קלארק הייתה בטיפול בעצמה, וההצעות שפיתחה בחנו את הגבול בין אמנות, תרפיה וחיים.[6]

ליז׳יה קלארק היא אחת האמניות המוכרות מתנועת הטרופיקליה. קלארק בחנה את תפקידה של התפיסה החושית ואת ההשפעה הרגשית שיש למשתתפים עם יצירותיה.[7] דוגמה למשיכתה החזקה של קלארק עלאינטראקציה האנושית היא יצירתה מ-1967 O eu tu (אני ואת/ה). היצירה מורכבת משתי חליפות גומי תעשייתיות המחוברות זו לזו בחבל המדמה חבל טבור. המשתתפים בחליפות התחברו יחד, אך לא יוכלו לראות זה את זה, ויצרו קשר כמעט פסיכו-מיני בין השניים.[8] קלארק אמרה על יצירותיה, "העשייה בתוך ההווה היא הדבר החשוב ביותר, האמנות מתמוססת אל תוך העולם".[9]

"נוסטלגיה של הגוף"

ב-1964 החלה קלארק את הכנת הסדרה "נוסטלגיה של הגוף", מתוך כוונה לנטוש את יצירת חפצי האמנות לטובת יצירת אמנות הנובעת מהחושים.[10] יצירותיה בסדרה זאת הסתמכו על חוויות המשתתפים כפי שהן באות לידי ביטוי באופן ישיר בגופם. יצירות אלו התייחסו לקיומם הסימולטני של ניגודים בתוך אותו מרחב: פנימי וחיצוני, מטפורי ומילולי, זכר ונקבה.[10]

טיפול אומנות

מבקר האמנות גיא ברט הבחין כי קלארק "הפיקה מכשירים רבים כדי להטמיע את החוש החזותי בתוך המודעות של הגוף."[11] יצירותיה המאוחרות של קלארק התמקדו במידה רבה בחושים הלא-מודעים: מגע, שמיעה וריח. עבור יצירתה משנת 1966, "נשמו איתי", יצרה קלארק צינור גומי מעוגל והזמינה את המשתתפים להחזיק את הצינור ליד אוזנם. המשתתפים יכלו לשמוע את קול האוויר נכנס ויוצא מהצינור, כך שנוצרה חוויה חושית אישית עבור כל משתתף.[12]

תקופות סגנוניות

בתחילת הקריירה של קלארק התמקדה ביצירת ציורים מונוכרומטיים קטנים שנעשו בשחור, אפור ולבן.[13] בשנות ה-60 הפכה עבודתה למושגית יותר, והיא השתמשה בחפצים רכים הניתנים לתמרון על ידי הצופים-משתתפים. מאוחר יותר הייתה קלרק שותפה בהקמת תנועת הנאו-קונקרטיביזם, אליה הצטרף האמן הברזילאי האליו אויצ'יקה. לאורך הקריירה שלה, האמנות של קלארק עסקה במחקר אודות השפעת האמנות על צופים. אחת המטרות העיקריות שלה כאמנית הייתה לפנות אל האדם הממוצע, לא רק אל הקהל הבורגני.

בסוף שנות ה-50, קלארק ומספר חבריה התנתקו מקבוצת הקונקרטיביזם על מנת להקים את תנועת הנאו-קונקרטיביזם.[14] הם פרסמו את המניפסט שלהם בשנת 1959 .[15][14] הנאו-קונקרטיביסטים האמינו כי האמנות היא סובייקטיבית ואורגנית.[2] בכתביה של קלארק היא מסבירה כי אין לראות ביצירת האמנות כ'מכונה׳ או כ׳אובייקט' אלא מעין ׳גוף׳, אשר הופך לשלם רק באמצעות השתתפות הצופים.[16] קלארק מיזגה בין אמנות ההפשטה הגאומטרית המודרנית של אירופה לבין אלמנטים מן התרבות הברזילאית. תנועת הנאו-קונסטרוקיביזם הברזילאית שאבה את רעיונותיהם האמנותיים ממקס ביל, שהיה מנהל בית הספר לעיצוב אולם בגרמניה בתחילת שנות החמישים.[13] אחת ממטרות הקבוצה הייתה ליצור אמנות בינלאומית, מודרנית המתנגדת לסגנון הפרובינציאלי הפופולרי בברזיל. הנאו-קונקרטיביסטים דגלו באמנות אינטואיטיבית, אך אקספרסיבית וסובייקטיבית.

הנאו-קונקרטיביסטים התעניינו כיצד יצירת האמנות יכולה להיות מושפעת מהצופה ומהאופנים בהם האמנות יכולה "לבטא מציאות אנושית מורכבת".[17] הם ביקשו ליצור יצירות אמנות המתקשרות עם הצופה והופכות את הצופה למודע יותר לגוף הפיזי שלו ולקיום המטאפיזי שלו. הם יצרו אובייקטים תלת-ממדיים נעים, אשר הניעו את הצופים והפכו אותם בעצם לאמנים בפני עצמם. דוגמה אחת לעבודה מסוג זה היא יצירתה של קלארק "ביצ'ו", חפץ מתכתי מוזהב עם צירי מתכת. השתתפות הצופים הייתה חיונית להשלמת היצירה. קלארק מתארת את חילופי הדברים בין הצופה לבין יצירתה "ביצ'ו" כדיאלוג בין שני אורגניזמים חיים.[16] נוסף על כך, נאו-קונקרטיביסטים שאפו למתוח את גבולות הייצוג של היצירה האמנותית. עבורם, יצירת האמנות היא הפעולה עצמה ותהליך העבודה עצמו. על פי שיטה זו, האינטראקציה של הצופה עם היצירה היא הרגע בו הצופה באמת חווה את משמעות היצירה.

בשנות ה-60 וה-70 פעלה בברזיל תנועת נגד לשלטון הדיקטטורה הצבאית ששלט במדינה. בתקופה זו נחקק "חוק מספר מספר 5" ("aka AI5"), שאילץ אמנים רבים לגלות מחוץ למדינה.[18] אמנים רבים נמלטו מברזיל פשוט משום שלא יכלו להתמודד עם המצב הפוליטי. קלארק שהתה בשנים אלו בפאריס, שם לימדה בסורבון, ובאוניברסיטת פריז, בית ספר שהוקם באותה תקופה והתבסס על מודל אקדמי פתוח וניסיוני יותר מהפורמט האקדמי המסורתי שהיה נהוג באותן שנים.[19]

במהלך שנות ה-70 בחנה קלארק את היחס בין התפיסה החושית והתת הכרתית של המשתתפים לבין יצירות האמנות שלה. היא התייחסה לכך כאל "פולחן ללא מיתוס".[13] עבור קלארק, ליצירה לא תהיה שום משמעות במנותק מהשתתפות הצופים. המשתתפים לוקחים את חפצי האמנות לידיהם ומשנים אותם בכל דרך שירצו. כך הגבול בין המשתתפים לבין היצירה מטשטש. המשתתפים הופכים לאחד עם היצירה. במובן מסוים, המשתתף ויצירת האמנות יתמזגו. בשנים האחרונות של הקריירה שלה, התמקדה קלארק באופן בלעדי בפסיכותרפיה ובשימוש באמנות כאקט של ריפוי. מטרתה של קלארק לאורך הדרך האמנותית שלה הייתה לעלות על כל שלב קודם ביצירתה, משום שרעיונות שנחשבו במקור לפריצת דרך היו מיושנים ביחס לעבודותיה המאוחרות.

יצירותיה המאוחרות והמוכרות יותר של קלארק נתפסו כ"חוויות חיות". תקופת יצירתה האינטראקטיבית של קלארק נמשכה שלושה עשורים.[20] היא לא הפרידה בין הנפש לבין הגוף והאמינה כי האמנות צריכה להחוות דרך כל חמשת החושים. אחרי 1963, עבודתה של קלארק לא הייתה יכולה להתקיים מחוץ לרגע השתתפותו של המשתתף. האמנות שלה הפכה לחוויה אינטראקטיבית. היא האמינה כי הצופה (הידוע גם בשם "משתתף") שימש תפקיד פעיל וחשוב בעולם האמנות. זו אחת הסיבות לכך שלא ניתן להנות מעבודתה של קלארק באופן מלא בתוך כותלי המוזיאון. אמונתה הייתה כי האמנות צריכה להיות חוויה רב חושית, לא רק כזו אשר נהנים ממנה רק באמצעות העיניים. בשלב מסוים כתבה "אנחנו מציעים: ההצעה שלנו היא של דיאלוג. לבד אנחנו לא קיימים. אנחנו נתונים לחסדיך ", היא המשיכה ואמרה" אנחנו המציעים: קברנו את האמנות כפי שהייתה ואנו קוראים לכם להנציח את המחשבה באמצעות הפעולה שלכם".[21]

אחד מיצירות האמנות האינטרטיביות המוכרות ביותר שלה היא "באבא אנתרופג'יקה – Antropofágica". יצירה זאת נוצרה בעקבות חלום שקלארק חלמה על חומר אנונימי שזרם מפיה. חוויה זו לא הייתה מהנה עבור קלארק. היא ראתה בכך הקאה של חוויה שחוותה בעבר, אשר נבלעה בעבר על ידי אחרים. במובן מסוים, נראה שקלארק ראתה בזוועה זו כדרך להציג את חירותה. אחד ממטרותיה של קלארהייתה ליצור אמנות המכוונת לקהל גדול יותר בעולם, תוך דגש על נושאים חברתיים וכך להנכיח רעיונות של חופש תרבותי. עבור יצירות האמנות האינטראקטיביות שלה, קלארק השתמשה תמיד בחפצים יומיומיים זולים. לאובייקטים אלה הייתהתה משמעות רק אם הגיעו במגע ישיר עם גוף המשתתף.

בחלק האחרון של הקריירה שלה, התמקדה קלארק בטיפול דרך אובייקטים אמנותיים כאלטרנטיבה לפרקטיקה של יצירת אובייקטים אמנותיים מסורתיים. כשחזרה לריו דה ז'ניירו ב-1976, התמקדותה הטיפולית של קלארק נשענה על זיכרון הטראומה.[18] "גיליתי שהגוף הוא הבית ... וככל שאנחנו הופכים מודעים אליו יותר, כך אנו מגלים מחדש את הגוף כמכלול דינאמי ומשתנה", כתבה ב-1971 כאשר הפכה את היוצרות של המחשבה על אמנות.[21] היא רצתה לגלות מדוע לחפצים מסוימים מעוררים במטופליה זכרונות חיים. בהתאם למטופל, קלארק התאימה את צורת הטיפול כך שהמפגשים איתה יכולים להיות למשך טווח קצר או טווח ארוך. הטיפול בא לידי ביטוי באמצעות הקשר בין אובייקט ההתקשרות לבין האופן שבו המשתתף פירש את משמעותו.

תערוכות

  • 1959 – הביאנלה, סאו פאולו
  • 1960 – הביאנלה בוונציה, ונציה
  • 1960 – קונקרט קונסט, ציריך
  • 1961 – הביאנלה, סאו פאולו
  • 1962 – הביאנלה בוונציה, ונציה
  • 1963 – הביאנלה, סאו פאולו
  • 1964 – גלריה סיגנלס, לונדון
  • 1964 – התנועה השנייה, פריז
  • 1965 – גלריה סיגנלס, לונדון
  • 1965 – פאקו אימפריאל, ריו דה ז'ניירו
  • 1967 – ביאנלה, סאו פאולו
  • 1968 – רטרוספקטיבה, הביאנלה בוונציה, ונציה
  • 1986 – רטרוספקטיבה – עם האליו, Paço Imperial, ריו דה ז 'נירו
  • 1987 – רטרוספקטיבה, מוסאו דה ארטה קונטמפוראנה דה אוניברסיד דה סאו פאולו
  • 1997 – הדוקומנטה, קאסל
  • 2000 – המוזיאון לאמנות עכשווית, לוס אנג'לס, קליפורניה
  • 2001 – ניסוי בחוויה: אמנות בברזיל 1958–2000, המוזיאון לאמנות מודרנית, אוקספורד[22]
  • 2001 – ברזיל: גוף ונפש, ניו יורק, מוזיאון גוגנהיים
  • 2001 – הביאנלה השביעית הבינלאומית של איסטנבול – סאלה איספל, איסטנבול
  • 2002 – ברזיל: גוף ונפש, מוזיאון גוגנהיים, ניו יורק
  • 2003 – דופק: אמנות, ריפוי ושינוי, ICA, Boston,
  • 2004 – פנסמנטו מודו, דן גלריה
  • 2004 – המועדפים, ICA – לונדון
  • 2005 – 50 יאהר / שנים דוקומנטא: 1955–2005, Kunsthalle Fridericiaum Kassel
  • 2005 – Lygia Clark, דה אוברה ao aktecimento: סומוס o עובש, מונית V סופרים. . ., מוזיאון לאמנות, נאנט
  • 2005 – טרופיקליה: מהפכה בתרבות הברזילאית, המוזיאון לאמנות עכשווית, שיקגו
  • 2006 – ברביקן, לונדון
  • 2006 – Pinacoteca אסטאדו דה סאו פאולו, SP, ברזיל
  • 2006–2007 – מוזיאון ברונקס לאמנות, ניו יורק
  • 2007 – WACK! – אמנות והמהפכה הפמיניסטית, MOCA, לוס אנג'לס
  • 2010 – elles @ centrepompidou, מרכז פומפידו, פריז
  • 2014 – ליז׳יה קלארק: נטישת האמנות 1948–1988, רטרוספקטיבה, המוזיאון לאמנות מודרנית, ניו יורק

אוספים

עבודותיה של קלארק נמצאות באוספים ברחבי העולם, כולל MoMA, New York, Tate Modern, לונדון, מוזיאון האמנויות היפות, יוסטון; MAM, ריו דה ז 'נירו, מוסאו Nacional Centro de Arte ריינה סופיה, מדריד מרכז פומפידו, פריז.[23]

שוק האמנות

ב-Sotheby's בשנת 2014 נמכר פסל האלומיניום המתקפל של קלארק ביצ'ו-אם-סי-מד (מס' IV) (1960) ב-1.2 מיליון דולר, ומכפיל את האומדן הגבוה של 600 אלף דולר.[24]

לקריאה נוספת

  • Guy Brett, "The Proposal of Lygia Clark". In: Catherine de Zegher (ed.), Inside the Visible. The Institute of Contemporary Art, Boston & MIT Press, 1996.
  • Lygia Clark, "Nostalgia of the Body". In: October. The Second Decade, 1986-1996. October Books / MIT Press, 1997.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ליז'יה קלארק בוויקישיתוף
  • ליז'יה קלארק, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)

הערות שוליים

  1. ^ 1 2 3 Kristin G. Congdon; Kara Kelley Hallmark (30 באוקטובר 2002). Artists from Latin American cultures: a biographical dictionary. Greenwood Publishing Group. p. 66. ISBN 978-0-313-31544-2. נבדק ב-18 במרץ 2012. {{cite book}}: (עזרה)
  2. ^ 1 2 3 4 "Lygia קלארק" באתר האינטרנט של (הקישור אינו פעיל) Cleccíon Cleneros http: //www/coleccioncisneros.org%5B%5D
  3. ^ Schilaro, Tatiane. "The Radical Brazilian Artist Who Abandoned Art". www.hyperallergic.com. Hyperallergic. נבדק ב-11 במרץ 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ קן ג 'ונסון (מאי 2, 2014), לראות את זה, להרגיש את זה, לגעת בו, להיות נרפא ניו יורק טיימס .
  5. ^ "Lygia Clark". Widewalls. נבדק ב-2018-11-27.
  6. ^ "The Radical Brazilian Artist Who Abandoned Art". Hyperallergic (באנגלית אמריקאית). 2014-08-11. נבדק ב-2018-11-27.
  7. ^ Guy, Brett. "Lygia Clark: In Search of the Body" (PDF). California State University of Sacramento. California State University. נבדק ב-5 במרץ 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  8. ^ "Lygia Clark: O eu a o tu (The I and the You)". MoMA.org. MoMA. נבדק ב-5 במרץ 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  9. ^ "Lygia Clark: O eu e o tu (The I and the You)". MoMA.org. MoMA. נבדק ב-5 במרץ 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  10. ^ 1 2 Osthoff, Simone. "Lygia Clark and Helio Oiticica: A Legacy of Interactivity and Participation for a Telematic Future". Leonardo Online. Leonardo. נבדק ב-5 במרץ 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  11. ^ Brett, Guy. "Lygia Clark: In Search of the Body" (PDF). State University of California, Sacramento. State University of California. נבדק ב-5 במרץ 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  12. ^ Grammatikopoulou, Christina. "The Therapeutic Art of Lygia Clark". Interartive.org. Interartive. נבדק ב-5 במרץ 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  13. ^ 1 2 3 Brett Guy, "Lygia Clark: In Search of the Body," Art in America (July 1994): "Archived copy". אורכב מ-המקור ב-2008-04-21. נבדק ב-2007-07-31. {{cite web}}: (עזרה)
  14. ^ 1 2 "Neo-concrete – Art Term | Tate|last=Tate|work=Tate|language=en-GB|access-date=2017-04-11".
  15. ^ Stiles, Kristine (2012). Theories and Documents of Contemporary Art: A Sourcebook of Artist's Writings. Berkeley and Los Angeles: University of California Press. pp. 79–100.
  16. ^ 1 2 בואה, איב-אלין וליגיה קלארק. "נוסטלגיה של הגוף." MIT Press 69 (קיץ 1994): 85-109.
  17. ^ גולאר, פריירה. "מניפסט נאו-בטון", היסטוריה של אמנות מודרנית באמריקה הלטינית, Spokane: אוניברסיטת Whitworth, 2014.
  18. ^ 1 2 סולי רולניק, "הזיכרון המדבק של הגוף, שובו של ליגיה קלארק למוזיאון", תורגם על ידי רודריגו נונס, Transversal (ינואר 2007): http://eipcp.net/transversal/0507/rolnik/en
  19. ^ "Raven Row". www.ravenrow.org (באנגלית). נבדק ב-2017-04-11.
  20. ^ Simone Osthoff, "Lygia Clark and Helio Oiticica: A Legacy of Interactivity and Participation for a Telematic Future," Leonardo, Vol. 30, No. 4. (1997), 279-289:
  21. ^ 1 2 Wiebe, Mariianne Mays (בדצמבר 2014 – בפברואר 2015). "Lygia Clark". Border Crossings. 33 (4): 110–111. ISSN 0831-2559. {{cite journal}}: (עזרה)
  22. ^ "Experiment Experiência - Modern Art Oxford". Modern Art Oxford (באנגלית בריטית). נבדק ב-2016-03-05.
  23. ^ ליגיה קלארק אליסון ז'אק, לונדון.
  24. ^ Laurie Rojas (May 29, 2014), Lygia Clark’s critters crawl to top auction spot (אורכב 07.06.2014 בארכיון Wayback Machine) The Art Newspaper.

Read other articles:

I'm Your Man (lagu 2PM)

I'm Your ManSampul Type BSingel oleh 2PMdari album Republic of 2PMSisi-BWithout U (Versi Jepang)Dirilis17 Agustus 2011 (2011-08-17)FormatCD single, digital downloadDirekam2011GenrePop, Dance-pop, J-popDurasi3:12LabelAriola Japan I'm Your Man adalah singel kedua berbahasa Jepang kedua boy band asal Korea Selatan, 2PM. Singel ini dirilis pada tanggal 17 Agustus 2011 dan dirilis dalam 3 edisi yaitu CD+DVD, CD+Photobook dan edisi reguler.[1] Daftar lagu Seluruh lirik ditulis oleh J.Y...

 

The Diplomat (American TV series)

Netflix political thriller by Debora Cahn For the unrelated 2023 BBC Studios series starring Sophie Rundle, see The Diplomat (British TV series). The DiplomatGenre Drama Political thriller Created byDebora CahnStarring Keri Russell Rufus Sewell David Gyasi Ali Ahn Rory Kinnear Ato Essandoh Music by Nathan Barr Dimitri Smith Country of originUnited StatesOriginal languageEnglishNo. of seasons1No. of episodes8ProductionExecutive producers Debora Cahn Janice Williams Keri Russell Simon Cellan Jo...

 

Kebudayaan Liangzhu

Kebudayaan LiangzhuJangkauangeografisZhejiang, TiongkokPeriodeTiongkok NeolitikumTanggal3400–2250 SMDidahului olehKebudayaan Songze, Kebudayaan Hemudu Kebudayaan Liangzhu Hanzi: 良渚文化 Alih aksara Mandarin - Hanyu Pinyin: Liángzhǔ Wénhuà Kebudayaan Liangzhu (/ˈljɑːŋˈdʒuː/; 3400–2250 SM) adalah kebudayaan giok Neolitikum terakhir di Delta Sungai Yangtze di Tiongkok. Kebudayaan ini memiliki banyak stratifikasi, karena artefak-artefak giok, sutra, gading, dan pernis ditemuka...

Amendemen Ketiga Belas Konstitusi Amerika Serikat

Artikel ini tidak memiliki referensi atau sumber tepercaya sehingga isinya tidak bisa dipastikan. Tolong bantu perbaiki artikel ini dengan menambahkan referensi yang layak. Tulisan tanpa sumber dapat dipertanyakan dan dihapus sewaktu-waktu.Cari sumber: Amendemen Ketiga Belas Konstitusi Amerika Serikat – berita · surat kabar · buku · cendekiawan · JSTOR Perbudakan Perbudakan kontemporer Pekerja anak Konskripsi Ijon Kawin paksa Beli pasangan pengantin Pe...

 

North Carolina Senate

Upper house of the bicameral North Carolina General Assembly North Carolina SenateNorth Carolina General AssemblySeal of the North Carolina SenateTypeTypeUpper house Term limitsNoneHistoryNew session startedJanuary 1, 2023LeadershipPresidentMark Robinson (R) since January 3, 2021 President pro temporePhil Berger (R) since January 26, 2011 Majority LeaderPaul Newton (R) since January 1, 2023 Minority LeaderDan Blue (D) since March 5, 2014 StructureSeats50Political groupsMajority   Republi...

 

Vikariat Apostolik Paksé

Vikariat Apostolik PakséVicariatus Apostolicus PaksensisອັກຄະສາວົກແທນຂອງເມືອງປາກເຊKatedral Hati Kudus Yesus, PakséLokasiNegara LaosWilayahChampasakSalavanXekongAttapuMetropolitTunduk langsung pada Takhta SuciKantor pusatCentre Catholique, P.O. Box 77, Pakse, Champasak, LaosStatistikLuas4.409 km2 (1.702 sq mi)Populasi- Total- Katolik(per 2015)1.345.56015,120 (1,1%)Paroki46Imam7InformasiGereja sui iuri...

Goryani

This article needs additional citations for verification. Please help improve this article by adding citations to reliable sources. Unsourced material may be challenged and removed.Find sources: Goryani – news · newspapers · books · scholar · JSTOR (January 2010) (Learn how and when to remove this message) Goryani movementMonument of the perished anticommunists in TsalapitsaDate1944 – 1956LocationBulgariaResult Goryani defeated by 1956Belligerents &#...

 

Wikipedia bahasa Gaelik Skotlandia

Artikel ini bukan mengenai Wikipedia bahasa Skots. bahasa Gaelik SkotlandiaURLhttp://gd.wikipedia.org/TipeProyek ensiklopedia internetBersifat komersial?TidakPendaftaranOpsionalBahasaGaelik SkotlandiaLisensiCreative Commons Atribusi-BerbagiSerupa 3.0 Tanpa Adaptasi dan Lisensi Dokumentasi Bebas GNU PemilikWikimedia FoundationBerdiri sejak2004; 20 tahun lalu (2004) Wikipedia juga mempunyai edisi Wikipedia bahasa Gaelik Skotlandia Wikipedia bahasa Gaelik Skotlandia (bahasa Gaelik Skotlandi...

 

Padula

Disambiguazione – Se stai cercando altri significati, vedi Padula (disambigua). Padulacomune Padula – Veduta LocalizzazioneStato Italia Regione Campania Provincia Salerno AmministrazioneSindacoMichela Cimino (lista civica Per Padula vota chi ti ascolta) dal 4-10-2021 TerritorioCoordinate40°20′20.44″N 15°39′22.82″E / 40.33901°N 15.65634°E40.33901; 15.65634 (Padula)Coordinate: 40°20′20.44″N 15°39′22.82″E / 40...

Ларбек

У этого термина существуют и другие значения, см. Ларбек. МуниципалитетЛарбекнидерл. Laarbeek Флаг[d] Герб[d] 51°32′00″ с. ш. 05°38′00″ в. д.HGЯO Страна  Нидерланды Входит в Северный Брабант Мэр Франк ван дер Мейден История и география Дата образования 1 января 1997 ...

 

ظهور إلهي

لوحة بيتر بول روبنس الخاصة بموت سيميلي، بسبب الظهور الإلهي لزيوس بدون قناع الموت الظهور الإلهي، من اللغة الإغريقية ((ἡ) θεοφάνεια (theophaneia،[1] يعني «ظهور الإله»)،[2] يشير إلى ظهور الإله على شكل إنسان أو مخلوقٍ آخر، أو في صورة تجَلٍّ إلهي.[3] لقد استُخدِم هذا المصطلح ...

 

ميت عباد

ميت عباد  -  قرية مصرية -  تقسيم إداري البلد  مصر المحافظة محافظة الدقهلية المركز نبروه المسؤولون السكان التعداد السكاني 1853 نسمة (إحصاء 2006) معلومات أخرى التوقيت ت ع م+02:00  تعديل مصدري - تعديل   قرية ميت عباد هي إحدى القرى التابعة لمركز نبروه في محافظة الدقهلي�...

BC Card

Payment processing company This article contains content that is written like an advertisement. Please help improve it by removing promotional content and inappropriate external links, and by adding encyclopedic content written from a neutral point of view. (July 2023) (Learn how and when to remove this message) BC CardLogo since 2009Native name비씨카드 주식회사Company typeSubsidiaryIndustryFinancial servicesFounded1982; 42 years ago (1982)HeadquartersSeoul, South Ko...

 

Pemilihan umum Bupati Maros 2015

Pemilihan Umum Bupati Maros 2015201020209 Desember 2015[1]Kandidat   Berkas:Bupati Maros Hatta Rahman.jpg Calon Ir. H. Muhammad Imran Yusuf, M.M. H. Andi Husain Rasul, S.H. Ir. H. Muhammad Hatta Rahman, M.M. Partai PBBPKSHanura GerindraDemokratGolkarPPP PANNasDemPKBPDI-P Pendamping H. Muhammad Said Patombongi Sudirman Sirajuddin, S.E. Drs. H. Andi Harmil Mattotorang, M.M. Suara rakyat 4.229 46.946 106.942 Persentase 2,67 % 29,69 % 67,63 % Peta persebaran suar...

 

العلاقات القبرصية المنغولية

العلاقات القبرصية المنغولية قبرص منغوليا   قبرص   منغوليا تعديل مصدري - تعديل   العلاقات القبرصية المنغولية هي العلاقات الثنائية التي تجمع بين قبرص ومنغوليا.[1][2][3][4][5] مقارنة بين البلدين هذه مقارنة عامة ومرجعية للدولتين: وجه المقارنة قبرص ...

نكتار (ألاباما)

نكتار   الإحداثيات 33°58′09″N 86°38′11″W / 33.969124°N 86.636256°W / 33.969124; -86.636256   [1] تقسيم إداري  البلد الولايات المتحدة[2]  التقسيم الأعلى مقاطعة بلونت  خصائص جغرافية  المساحة 4.725346 كيلومتر مربع4.727205 كيلومتر مربع (1 أبريل 2010)[3]4.727205 كيلومتر مربع  ا�...

 

Maronite Cypriots

Maronite Catholic community in Cyprus Ethnic group Maronite CypriotsMaronite Cypriots in traditional folk costumeTotal population13,170 (2021)[1]LanguagesCypriot Arabic, Cypriot GreekReligionMaronite Church – Catholic ChristianityRelated ethnic groupsMaronites, Lebanese people, Lebanese Cypriots, Greek Cypriots, Turkish Cypriots, Armenian Cypriots See also: Lebanese Cypriots Maronite Cypriots are an ethnoreligious group and are members of the Maronite Catholic Archeparc...

 

Phineas and Ferb: Across the 2nd Dimension (video game)

2011 video game 2011 video gamePhineas and Ferb: Across the 2nd DimensionNorth American PlayStation 3 cover artDeveloper(s)High Impact Games (PS3, Wii)[1]Altron (DS)Virtual Toys (PSP)[2]Publisher(s)Disney Interactive StudiosSony Computer Entertainment (PSP)[2]Designer(s)Avery BennetRonn LeFeuvreProgrammer(s)Jason FourierRonn LeFeuvreJustin LepineArtist(s)Atsuko KubotaTakashi MorishimaLloyd MurphyWriter(s)Ronn LeFeuvreComposer(s)Andrew Aversa (PS3, Wii, PSP)Tomoyoshi Sa...

Postscripts

Defunct British magazine First issue cover Postscripts was a quarterly British magazine of science fiction, fantasy, horror, and crime fiction, first published in June 2004.[1][2] It was published by PS Publishing and the editor-in-chief was Peter Crowther.[3] Each issue was published in two editions: a regular newsstand-type edition and a signed, numbered, 200-copy (150 copies until issue 14) hardcover edition.[1] From issue 18, the magazine was transformed br...

 

Championnats d'Érythrée de cyclisme sur route

Cet article est une ébauche concernant une compétition cycliste. Vous pouvez partager vos connaissances en l’améliorant (comment ?) selon les recommandations des projets correspondants. Championnats d'Érythrée de cyclisme sur route Généralités Sport cyclisme sur route Création 2008 Périodicité annuel (juin) Lieu(x) Érythrée Disciplines course en lignecontre-la-montre modifier Les championnats d'Érythrée de cyclisme sur route (en ligne et contre-la-montre) sont organ...