לוחית זיכרון על ביתו של ליאו קסטנברג ברח' אד"ם הכהן 20 בתל אביבליאו קֶסטֶנברג (Leo Kestenberg ; 27 בנובמבר 1882 , רוזנברג, סלובקיה – 13 בינואר 1962 , תל אביב ) היה יהודי גרמני ולאחר מכן ישראלי, שכיהן בתפקיד שר לענייני תרבות בממשלת פרוסיה אחרי מלחמת העולם הראשונה . המנהל המוזיקלי של התזמורת הפילהרמונית הארץ ישראלית , ממייסדי המדרשה הממלכתית למחנכים למוזיקה בתל אביב ומנהלה הראשון, וחתן פרס אנגל לשנת 1958, על הישגיו בתחום הפדגוגיה המוזיקלית.
קסטנברג היה בנו של חזן יהודי ברוז'ומברוק (אנ' ) , אז בממלכת הונגריה של מלוכת הבסבורג . כשהיה בן ארבע, עברה המשפחה לפראג ומשם ליברץ כעבור שנתיים. קסטנברג קיבל את שיעורי הפסנתר הראשונים מאביו ולאחר מכן בין 1894 –1895 מהמנצח המקומי גוסטב אלברכט בזיטאו (אנ' ) . לאחר שסיים את לימודיו בגימנסיה , החל בגיל 15 ללמוד נגינה על פסנתר בברלין אצל פרנץ קולאק (אנ' ) [ 1] 1898 הוא פגש את פרוצ'ו בוזוני , מה שהוביל לידידות של השניים, שנחשבה לנקודת מפנה בחייו האמנותיים. לאחר לימודי פסנתר אצל כמה מורים, השתתף קסטנברג בכיתת האמן של בוזוני בויימאר בשנת 1900 , ושם נתוודע למוזיקה מאת באך , שומאן ומעל לכל ליסט . הוא הצטרף ללהקה הצבאית ביוזפשטאדט באותה שנה והחל את קריירת הקונצרטים שלו ברייכנברג כסולן. הופעת הבוכורה שלו הייתה עם הקונצ'רטו לפסנתר מס' 1 של ליסט .
הוא הפך למוזיקאי הראשי של התיאטרון המקומי פולקסבינה , והפך למורה לפסנתר הן בקונסרבטוריון שטרן והן בקונסרבטוריון קלינדוורת-שארוונקה (אנ' ) . הוא החל לכהן בוועדה החינוכית של המפלגה הסוציאל-דמוקרטית העצמאית של גרמניה (אנ' ) , שאליה הצטרף בשנת 1900 , והחל לפרסם בכתב העת הירחון הסוציאליסטי (אנ' ) . בנוסף, קסטנברג היה מורה בכיר בבית הספר הגבוה למוזיקה בברלין ולאחר מכן שר בממשלת פרוסיה . עם עליית הנאצים לשלטון בחר לעזוב את גרמניה ולעבור לפראג , שם המשיך בפעילותו המוזיקלית. תמונתו הוצגה והוא גונה קשות בסרט הנאצי היהודי הנצחי משנת 1940 .
בשנת 1939 עלה לארץ ישראל והתמנה למנהל המוזיקלי של התזמורת הפילהרמונית הארץ ישראלית שייסד ברוניסלב הוברמן שלוש שנים קודם לכן. בשנת 1945 ייסד עם עמנואל עמירן-פוגצ'וב את המדרשה הממלכתית למחנכים למוזיקה בתל אביב והיה מנהלה הראשון. בין תלמידיו הייתה שרה פוקסון .
בשנת 1958 זכה פרופ' ליאו קסטנברג בפרס אנגל על הישגיו בתחום הפדגוגיה המוזיקלית[ 2]
נפטר ב-1962 , בגיל 79. הותיר אישה, גרֶטֶה לבית קרוּסֶל, ושתי בנות.
נקבר בבית העלמין נחלת יצחק [ 3] [ 4] 1969 ונטמנה לצדו.
ב-1921 פרסם בגרמנית את ספרו "חינוך מוזיקלי וטיפוח מוזיקלי" (Musikerziehung und Musikpflege ).
ב-1961 ראה אור ספר זיכרונותיו , אף הוא בגרמנית.
Musikerziehung und Musikpflege , Leipzig: Quelle & Meyer, 1921. (בגרמנית) Bewegte Zeiten. musisch-musikantische Lebenserinnerungen , Wolfenbüttel: Möseler Verlag, 1961. (בגרמנית)
ליאו קסטנברג MusicBrainz (באנגלית) ליאו קסטנברג ספרייה הלאומית Local רמת גן גבעתיים - שגרירי המוזיקה בברלין (הקישור אינו פעיל) מנשה רבינא , פרופ. קסטנברג בן 60 , דבר , 25 בנובמבר 1942מנשה רבינא , לכבוד פרופ' קסטנברג , דבר , 21 בנובמבר 1947אוליה זילברמן , רשימות מוזיקליות: פרופ' ל. קסטנברג: ליום הולדתו ה-65 , משמר , 5 בדצמבר 1947אוליה זילברמן , רשימות מוזיקליות: פרופ' ליאו קסטנברג בן שבעים , על המשמר , 19 בדצמבר 1952יהודית כהן, "לאו קסטנברג וחזון החינוך המוזיקלי בישראל" (הקישור אינו פעיל)
^ Sophie Fetthauer, Leo Kestenberg , גרמניה: Hamburg University, 2006
^ פרס אנגל למוסיקה יחולק השבוע בת"א , דבר , 11 במאי 1958; "פרס אנגל" יחולק מחר , דבר , 14 במאי 1958; חולק "פרס אנגל" , דבר , 16 במאי 1958.^ ליאו קסטנברג באתר חברה קדישא ת"א–יפו.^ פרופ' קסטנברג למנוחות , דבר , 15 בינואר 1962.
