PROFILPELAJAR.COM

לו שו'ן
魯迅
לידה	25 בספטמבר 1881; שאושינג, הרפובליקה העממית של סין
פטירה	19 באוקטובר 1936 (בגיל 55); שאנגחאי, הרפובליקה הסינית
שם לידה	周樹人
מדינה	שושלת צ'ינג, הרפובליקה הסינית
מקום קבורה	Lu Xun's tomb
מקום מגורים	שאנגחאי
שם עט	Lu Xun, 豫山, 豫才, 豫亭
מקום לימודים	אוניברסיטת טוהוקו, Kobun Institute, Sendai Medical College
שפות היצירה	יפנית, אספרנטו, סינית קלאסית, written vernacular Chinese, רוסית, אנגלית, גרמנית, סינית
סוגה	מסה, סיפור קצר
זרם ספרותי	התנועה לתרבות חדשה
יצירות בולטות	סיפורו האמיתי של אה קיו, Picking the morning flower in the evening, Panghuang, A Madman's Diary, Call to Arms, A new version of the story, Kong Yiji, A Madman's Diary, Panghuang
בן או בת זוג	Zhu An (1906–19 באוקטובר 1936); ; Xu Guangping ; Xu Guangping (1927–19 באוקטובר 1936) ;
צאצאים	Zhou Haiying
פרסים והוקרה	100 heroes and model figures who have made outstanding contributions to the founding of New China
חתימה

זהו שם סיני; שם המשפחה הוא לו.

לוּ שׂוּ'ן (בסינית מפושטת: 鲁迅, בסינית מסורתית: 魯迅, בפין-יין: Lǔ Xùn; מתועתק גם כלו סוּן; 25 בספטמבר 1881 – 19 באוקטובר 1936) היה שם העט של ג'ואו שורן (בסינית מפושטת 周树人, בסינית מסורתית 周樹人, בפין-יין Zhōu Shùrén), מחשובי הסופרים הסינים של המאה ה-20, הנחשב על ידי רבים כמייסד הספרות הסינית המודרנית.^[1] הוא השפיע באופן משמעותי על סופרים סינים מודרניים כגון מו יאן וסו טונג. לוּ שוּ'ן היה גם עורך, מתרגם, מסאי ומשורר. עם סיפוריו נמנים "סיפורו האמיתי של אה-Q"‏ (阿Q正传) ו"יומנו של המשוגע" (狂人日记). בשנות ה-30 ייסד לוּ שוּ'ן את ליגת הסופרים השמאלנים בשאנגחאי. עבודותיו זכו לשבחים רבים על ידי המשטר הקומוניסטי שעלה לשלטון בסין בשנת 1949, לאחר מלחמת האזרחים הסינית, בשל קשריו של לוּ שוּ'ן עם תנועת הארבעה במאי. מאו דזה-דונג עצמו היה מעריץ של כתביו של לוּ שוּ'ן, ואמר עליו כי היה "המפקד הראשי של המהפכה התרבותית של סין".

מהלך חייו

לו שו'ן נולד ב-1881 בשאושינג המצויה במחוז ג'ג'יאנג למשפחה אשר ברובה הייתה של משכילים ונושאי משרות, נושאי הגלימות הארוכות, אשר איבדה את רוב רכושה. את השכלתו הבסיסית רכש בסין, בבתי ספר אשר לא דרשו תשלום עבור הלימודים בהם. אחר כך הגיע ליפן והחל ללמוד רפואה באוניברסיטת סנדאי, אך כעבור זמן קצר ויתר על לימודי הרפואה למען עיסוק בספרות. הוא החל לעסוק בתרגום, בעיקר של ספרות רוסית. בסיפוריו של לו שו'ן אכן נראים בבירור השפעות של סופרים רוסים כדוגמת ניקולאי גוגול ומיכאיל לרמונטוב ונטייה להזדהות עם עמים המדוכאים פוליטית וכלכלית. בשנת 1909 בעקבות כישלונו לייסד בטוקיו את כתב העת "החיים החדשים" שב לו שו'ן לסין ועסק בהוראה בעיר הולדתו שאוסינג, בשנת 1912 החל לעבוד במשרד החינוך הסיני, באותה תקופה הוא גם לימד ספרות באוניברסיטת פקין ועסק במחקר אודות כתבים קלאסיים סיניים, הוא כתב את ספר המחקר "תולדות הסיפורת הסינית". בין השנים 1912 ל-1918 לא עסק הסופר בפעילות פוליטית ואת כל מרצו הקדיש לפעילות אקדמית. רק בשנת 1918 נפסקה שתיקתו והוא כתב עבור כתב העת: "הנוער החדש" את סיפורו הראשון "יומנו של משוגע".

לו שו'ן היה חלק מקבוצה גדולה של משכילים סינים אשר קראה למהפכה תרבותית, וביקרה את הממשלה הרפובליקנית הסינית גם משום שאותה ממשלה אימצה את החלטות ועידת ורסאי. קובץ הסיפורים "קריאות קרב" נכתב בין השנים 1918 ל-1922 במטרה לעורר את העם הסיני לפעילות מהפכנית. במאבק בין המפלגה הקומוניסטית של סין למפלגה הלאומנית הסינית, תמך לו שו'ן במפלגה הקומוניסטית ולמעשה היה מאנשי הרוח הבולטים שבה. הוא היה דיקן הפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת סון יאט-סן בגואנגדונג, הוא התפטר בעקבות הוצאתם להורג של שני סטודנטים אשר הואשמו במהפכנות. החל משנת 1926 ועד יום מותו ב-1936 התגורר לו שו'ן בשאנגחאי.

לו שו'ן נפטר בשנת 1936 כתוצאה ממחלת השחפת, בה נדבק בשנת 1933.^[2]

תרגומים לעברית

קריאות קרב: סיפורים, תרגמה מסינית והוסיפה אחרית-דבר והערות: אמירה כץ, תל אביב: עם עובד, 1992.
יומנו של מטורף, תרגם מרדכי אבי-שאול, בתוך: פרוזה, גיליון 58-59 (1982), עמ' 13–15.
אופרה כפרית, תרגם אהרן אמיר, בתוך: קשת, שנה שלישית, חוב' ג (יא) (אביב 1961), עמ' 140–149.
יומנו של משוגע, תרגמה אמירה כץ, הוצאת תשע נשמות, 2022^[3].^[4]