בחודשים הראשונים לנישואיהם חיו בני הזוג ביחד, אך עד מהרה חזר לואי פיליפ לחיי הליברטיניזם שנהג בהם לפני נישואיו. הוא היה רודף נשים ידוע, כמו כמה מאבותיו, כגון לואי הארבעה עשר ופיליפ השני, דוכס אורליאן, והיו לו כמה ילדים לא חוקיים.
במהלך הקיץ של 1772, הדוכס החל את הקשר הסודי שלו עם אחת מבנות הלוויה של אשתו, סטפני פליציט, רוזנת דה ז'אנליס, אחייניתה של מאדאם דה מונטסון, אשתו המורגנטית של אביו של לואי פיליפ. בתחילה הקשר ביניהם היה מלא התלהבות, אולם הקשר התקרר בתוך כמה חודשים, ובאביב 1773 דווח על ניתוק הקשר ביניהם. לאחר שהפרשה הרומנטית ביניהם הסתיימה, מאדאם דה-ז'אנליס נותרה בשירותה של אשתו מארי-אדלייד בפאלה-רויאל, ונותרה ידידה נאמנה לדוכס ולדוכסית. שניהם העריכו את האינטליגנציה שלה, ובשנת 1779 היא הפכה לאומנת הבנות התאומות של בני הזוג.
קריירה צבאית
במהלך המאה ה-18 בצרפת, היה נפוץ מאוד עבור הנסיכים לקבל עמדות גבוהות בצבא. מגיל צעיר, פיליפ גילה את התעניינותו בים, והוא הצטרף לצי המלכותי הצרפתי. במהלך מלחמת העצמאות האמריקנית כשל פיליפ במהלך אחד הקרבות הימיים נגד הצי המלכותי, ולכשנודע הדבר נאלץ להתפטר מתפקידו בצי.
לואי פיליפ היה חבר בסיעה היעקובינית, וכמו רוב היעקובינים בתקופת המהפכה הצרפתית, הוא דבק בעקרונות ז'אן-ז'אק רוסו והתעניין בהקמת צורה יותר מוסרית ודמוקרטית של השלטון בצרפת. ככל שהתעניין יותר ויותר ברעיונותיו של רוסו, הוא החל לקדם רעיונות ליברליים, כגון הפרדת הכנסייה והמדינה ומונרכיה מוגבלת, כמו כן הוא גם התנגד לפיאודליזם והעבדות.
בנוסף להיותו יעקוביני, פיליפ היה גם המגיסטר הגדול של הבונים החופשיים בצרפת, בין השנים 1771–1793, אולם בינואר 1793 פרש מתפקיד זה. לואי פיליפ גם העריץ מאוד את המלוכה החוקתית הבריטית, ודגל בתוקף באימוץ מונרכיה חוקתית בצרפת, ולבטל את המלוכה האבסולוטית שהייתה אז בצרפת.
בשל אי יכולתה של המשטרה הפריזאית להיכנס לביתו של לואי פיליפ, הפך ביתו למוקד לפעילות בלתי חוקית, כגון סחר בסחורות גנובות, עסקאות חשודות והצגת רעיונות מהפכניים. למעשה, ביתו היה מקום נפוץ עבור יעקובינים להיפגש ולדון בתוכניות שלהם וברעיונות שלהם. בין פעילותיו להתססת דעת הקהל כנגד לואי ה-16 ומארי אנטואנט מימן לואי פיליפ הפצת פרסומים הטוענים על אופיו החלש של המלך ופריצותה המינית של המלכה.
לואי פיליפ לא היה ביחסים טובים עם דודנו לואי השישה עשר, מלך צרפת, והיו שטענו שהוא רוצה לקחת את הכתר לעצמו. מעשיו של לואי פיליפ לאורך כל שנות המהפיכה ואף לפני שהחלה, הוכיחו כי הוא בוגד במלכות. בינואר 1793 הצביע לואי פיליפ בעד הוצאתו להורג של לואי השישה עשר, מה שהיווה הפתעה גדולה ואכזבה עבור המלך, אשר למרות כל מעשיו כנגדו וכנגד מארי אנטואנט לא האמין לואי ה-16 כי לואי פיליפ יבגוד בו כך. כמו כן, טוענים כי הוא זה שעמד מאחורי זיוף המכתב שלכאורה נכתב ממארי אנטואנט לחברתה הקרובה הנסיכה מארי תרז לואיז דה סבואה-קריניאן המבקש ממנה לחזור לפריז, שם מצאה את מותה בלינץ המוני. המניע היה לקבל לרשותו את הונה של הנסיכה אשר במותה עבר לאשתו של לואי פיליפ, גיסתה של הנסיכה. באפריל 1793 ערק בנו של לואי פיליפ - לואי פיליפ, הדוכס משארטר יחד עם גנרל דומורייה לצבא האוסטרי, ובעקבות כך נעצר לואי פיליפ יחד עם שאר בני משפחתו שהיו בצרפת. בתחילה הוא נכלא במרסיי, ולאחר מכן הוא הועבר לפריז. ב-2 בנובמבר1793 נערך משפטו של לואי פיליפ שבו הוא הואשם בבגידה, ולאחר שנמצא אשם, הוא הוצא להורג ב-6 בנובמבר.
_in_ceremonial_robes_of_the_Order_of_the_Holy_Spirit_by_Antoine_Fran%C3%A7ois_Callet.jpg)
