ערך זה עוסק בלשון יבשה בארץ גרהאם שבאנטארקטיקה. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו
כף מוריי.
כף מוריי או כף מאריי (באנגלית: Cape Murray) הוא לשון יבשה המהווה את הקצה המערבי של האי מוריי בסמוך למול החוף המערבי של חצי האי פפור בארץ גרהאם, שבאנטארקטיקה[1].
הכף מפרידה בין מפרץ יוז שמצפון מזרח לה, לבין מפרץ שארלוט שמדרום לכף.
היסטוריה
גילוי ומיפוי הכף
הכף מופתה לראשונה בשנת 1824 על ידי צידי ליוויתנים נורווגים אשר קראו לה "נקודת בלאף" (נקודת המצוק)[2].
הכף מופתה בשנית ב-7 בפברואר 1898[2], על ידי המשלחת אנטארקטיקה הבלגית, אשר חקרה את אנטארקטיקה בין השנים 1897- 1899 בפיקודו של לוטננט אדריאן דה ז'רלאש[1], במיפוי זה נחשבה הכף כשלוחת יבשה המחברת את חוף חצי האי פפור עם האי מוריי (אשר בבשל כך נחשב לחצי אי)[1].
בשנת 1922[3], עברה ספינת ציד הלווייתנים גראאם במעבר גרהאם[3] (הנקרא על שם הספינה) - מצר הים המפריד בין האי לבין חצי האי האנטארקטי, ובכך הוכיחה כי האי מוריי הוא אי[3], וכי כף מוריי אינה מחוברת אליו.
האי מוריי צולם מן האוויר על ידי משלחת הסקר האווירי של שטחי חסות איי פוקלנד בעונת המחקר (הקיץ האנטארקטי) 1956–1957[3].
מקור השם
ז'רלאש קרא לכף על שמו של סר ג'ון מאריי[1], זואולוג ימי ואוקיינוגרף בריטי, שהיה תומך נלהב בחקר אנטארקטיקה[1].
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
