כמו מים לשוקולדה (בספרדית: Como agua para chocolate) הוא רומן רב-המכר משנת 1989 מאת הסופרת והתסריטאית המקסיקנית לאורה אסקיבל.
הרומן עוקב אחר סיפורה של טיטה, אישה צעירה הכמהה לאהובה, פדרו, אך מופרדת ממנו בשל מסורת משפחתית: אין על הבת הצעירה להינשא, אלא לדאוג לאמה עד יום מותה. טיטה יכולה לבטא את רגשותיה רק כשהיא מבשלת.
אסקיבל משתמשת בסגנון הריאליזם הקסום כדי לשלב את הקסום עם היומיומי לאורך כל הרומן.[1]
עלילה
הספר מחולק ל-12 חלקים, אחד לכל חודש במהלך שנה. הפרקים מסודרים בסגנון של מגזיני נשים מתחילת המאה הקודמת, וכל קטע מתחיל עם מתכון מקסיקני. כל פרק מחבר את המנה לאירוע בחיי גיבורת הסיפור.[2]
טיטה דה לה גארסה, הדמות הראשית, היא בת 15 בתחילתו של הסיפור. היא גרה בחווה שסמוכה לגבול מקסיקו-ארצות הברית עם אמה, מאמא אלנה, ואחיותיה רוזאורה וגרטרודיס.
פדרו הוא השכן, בו טיטה מתאהבת ממבט ראשון. הסנטימנט הוא הדדי, ופדרו מבקש ממאמא אלנה את ידה של טיטה. למרבה הצער, היא אוסרת על כך, בהסתמך על מסורת משפחתית לפיה הבת הצעירה ביותר (במקרה הזה, טיטה) חייבת להישאר בבית ולטפל באמה עד מותה. היא מציעה לפדרו להתחתן עם אחותה רוזאורה, במקום. על מנת להישאר קרוב לטיטה, פדרו מחליט לקבל את הצעתה.
לטיטה יש קשר עמוק עם אוכל, ואהבה גדולה לבישול, המוגברת מכך שהמטפלת העיקרית של טיטה בילדותה הייתה נאצ'ה, הטבחית של המשפחה. האהבה שלה לבישול מגיעה גם מהעובדה שהיא נולדה במטבח.
לקראת החתונה, טיטה נאלצת לאפות את העוגה עם נאצ'ה. בזמן הכנת העוגה, טיטה מוצפת עצב גדול, ובוכה לתוך עוגה. בחתונה, כל האורחים נתקפים צער עמוק על אהבותיהם הנכזבות, וחווים בחילה עזה, ומקיאים לכל עבר. נאצ'ה נמצאת בבית ללא רוח חיים, כשהיא מחזיקה בתמונתו של בעלה המנוח. בחשד שטיטה עומדת מאחורי האירוע, מאמא אלנה מענישה אותה.
מאוחר יותר, לרוזאורה ופדרו נולד בן, רוברטו. רוזאורה לא מצליחה להניק, וטיטה מחזיקה את רוברטו קרוב לליבה כדי להרגיע את בכיו. פתאום, טיטה מתחילה לייצר חלב אם, ומצליחה להניק את התינוק. זה מקרב בינה לבין פדרו, והם מתחילים להיפגש בסתר, כשהם גונבים דקות ספורות של פרטיות מאחורי גבן של מאמא אלנה ורוזאורה.
רגשותיי העזים של טיטה חודרים לתוך הבישול שלה, ומשפיעים, ללא כוונתה, על הסובבים אותה, שאוכלים את האוכל. לאחר ארוחה דשנה במיוחד, המטובלת במחשבותיה הארוטיים של טיטה על פדרו, גרטרודיס נדלרת מרוב תאווה ועוזבת את החווה על מנת לתנות אהבים עם חייל מהפכני על גבו של סוס. היא אחר כך מוצאת את עצמה בבית בושת ומוכחשת על ידי אמה.
רוזאורו ופדרו נאלצים לעזוב לסן אנטוניו, טקסס, בעידודה של מאמא אלנה, אשר חושדת שמתקיימים יחסים בין טיטה לפדרו. רוזאורה שוכלת את בנה רוברטו, ואחר כך הופכת לעקרה בעקבות סיבוכים במהלך לידת בתה, אספרנזה.
כשהיא שומעת על מות אחיינה, בו טיפלה, טיטה מאשימה את אמה, אשר מגיבה לה בסטירה מצלצלת עם כף מעץ. טיטה, שהרוסה ממותו של רוברטו האהוב, לא מוכנה להתמודד עם השתלטנות של אמה, ומתבודדת בצריף היונים. שם, בא הרופא האמריקאי הסימפתי, ד"ר ג'ון בראון, להרגיע ולנחם אותה. מאמא אלנה מצהירה שאין מקום ל"משוגעים" כמו טיטה בחווה, ורוצה לאשפז אותה במוסד. אך הרופא מחליט לטפל בטיטה בביתו.
כשהיא כבר במצב של החלמה, טיטה מקבלת את החדשות שמאמא אלנה נפצעה בפשיטה על החווה של חיילים מורדים. על אף שהחליטה לא לחזור לשם לעולם, היא מחליטה לשוב כדי לטפל באמה. אך מאמא אלנה דוחה את עזרתה, ומסרבת לאכול את בישוליה, בטענה שהאוכל שלה מורעל. כעבור זמן קצר, מאמא אלנה מתה, ממנת יתר של סם הקאה, אשר נטלה מחשש להרעלה.
טיטה חוזרת לד"ר ג'ון, וממשיכה לפתח עמו יחסי קרבה, ואפילו מתכננת להתחתן איתו, כעת שהיא משוחררת מהמסורת המשפחתית. אבל הרגשות העמוקים שלה כלפי פדרו לא משתנים.
כשג'ון יוצא למסע, טיטה מאבדת את בתוליה לפדרו. כעבור חודש, היא מודאגת שמא היא בהריון. רוחה של אמא לועגת לה, ואומר לה שהיא והילד שלה מקוללים. גרטרודיס - כעת גנרלית בצבא המהפכה - מגיעה לביקור, ובכוונה גורמת לפדרו לשמוע "במקרה" על הריונה של טיטה. התגלית גורמת לפדרו וטיטה להתווכח על בריחה משותפת. פדרו משתכר ושר מתחת לחלונה של טיטה, בזמן שזו מתווכחת עם רוחה של אמה. כשטיטה מגלה שהיא לא בהריון, היא מרגישה משוחררת מכבלי אמה אחת ולתמיד, אך רוחה של מאמא אלנה מתנקמת, כשהיא מציתה את פדרו באש, ומותירה אותו מרותק למיטה במשך תקופה, שבה הוא מתנהג כמו "ילד בהתקף זעם". בינתיים, טיטה מתכוננת לקראת חזרתו של ג'ון, ומהססת לומר לו שהיא לא יכולה להתחתן איתו, כי היא כבר לא בתולה. רוזאורה נכנסת למטבח בזמן שטיטה מבשלת, ומוכיחה אותה על התערבותה בחייה של בתה, אספרנזה, לה היא מייעדת את החיים על פי המסורת של הבת הצעירה שנותרת בבית כדי לטפל באמה עד מותה, מסורת אשר טיטה מתעבת. היא נשבעת לא לתת למסורת להרוס את חייה של אחייניתה כפי שנעשה לה. כשג'ון חוזר, טיטה אומרת לו שהיא לא יכולה להתחתן איתו. ג'ון אומר שעדיין ברצונו להינשא לה, אך מקבל כל החלטה שלה בהבנה.
שנים רבות מאוחר יותר, טיטה מתכוננת לקראת נישואיהם של אספרנזה ובנו של ג'ון, אלכס. הנישואים מתאפשרים, שכן רוזאוריה נפטרה מוקדם יותר, בעקבות בעיות עיכול. במהלך החתונה, פדרו מציע לטיטה נישואים, ואומר שהוא לא רוצה למות בלי שתהיה אשתו. טיטה נענית, והם נישאים. אך מיד לאחר החתונה, פדרו מת בזמן שהוא עושה עמה אהבה במחסן של המטבח. התשוקה שלהם הייתה כה גדולה, שהם נסחפו לתוך מנהרה, שמובילה לעולם הבא. טיטה פנתה לאחור, כי כל מאווה היה להמשיך לחיות ולאהוב את פדרו, אך באיחור, היא רואה שהוא כבר חצה לצד השני. טיטה מרגישה שהיא טובעת בצער וקור, ומתחילה לאכול את הנרות שדלקו בחדר, ונכבו עם מותו של פדרו, כדי להצית מחדש את החום הפנימי שלה, כמו החום של תשוקתם.[3] הנרות מוצתים על ידי החום של זיכרונו של פדרו, ומשולהבים לכדי בערה מרהיבה שאופפת את שניהם, והם נפגשים שוב במנהרה. התאחדותם מבעירה את האש, שבסופו של דבר מכלה את כל החווה.
המספרת של הסיפור היא בתה של אספרנזה, שזכתה לכינוי "טיטה", על שם הדודה-רבא שלה. היא מתארת כיצד לאחר השריפה, הדבר היחיד ששרד תחת ההריסות הבוערות של החווה היה ספר הבישול של טיטה, אשר הכיל את כל המתכונים שמתוארים בפרקים הקודמים.
הדמויות
- חוספיטה (טיטה) דה לה גארסה – הדמות הראשית; בשלנית מוכשרת, ואהובתו של פדרו.
- פדרו מוסקיס – אהובה של טיטה, הנישא לאחותה רוזאורה כדי להיות קרוב יותר אליה.
- אלנה דה לה גארסה (מאמא אלנה) – אמה של טיטה, אותה טיטה רואה כאכזרית ושתלטנית.
- גרטרודיס דה לה גארסה – אחותה של טיטה, בתה הממזרה של מאמא אלנה. היא בורחת עם חואן.
- רוזאורה דה לה גארסה – אחותה הבכורה של טיטה, שמתחתנת עם פדרו; אמו של רוברטו, אשר נפטר, ושל אספרנזה.
- ד"ר ג'ון בראון – רופא משפחה אשר מתאהב בטיטה. יש לו בן, אלכס, מנישואים קודמים.
- נאצ'ה – הטבחית של משפחת דה לה גארסה. היא הייתה כמו אמא עבור טיטה.
- רוברטו מוסקיס – בנם של פדרו ורוזאורה. הוא מת בילדותו.
- אספרנזה מוסקיס – בתם של פדרו ורוזאורה, היא מתחתנת עם אלכס בראון. היא גם אמה של המספרת.
- אלכס בראון – בנו של ג'ון בראון, מתחתן עם אספרנזה.
- חואן אלחנדרס – סרן בצבא, שבורח עם גרטרודיס, ולימים, נישא לה.
- חסוס מרטינז – Chencha של האהבה הראשונה ואת בעלה.
משמעות הכותרת
הביטוי "כמו מים לשוקולדה" הוא ביטוי מקסיקני שמתייחס למצב רגשי שמתקרב לנקודת רתיחה. הרגש יכול להיות כעס, או תשוקה, והוא נובע מכך שבהכנת משקה השוקולדה, מוסיפים את השוקולד למים בדיוק לפני הרתיחה.[4]
ביקורות ותגובות
הספר זכה בעיקר לשבחי המבקרים הבינלאומיים, והיה לרב מכר מספר אחת במקסיקו, בארצות הברית (דבר הנחשב נדיר לספרות מתורגמת) ובעוד מקומות רבים. הוא תורגם ל-32 שפות לפחות.
מגזין Publishers Weekly כינה את הספר "פרשנות קסומה לחלוטין של החיים במקסיקו בתחילת המאה הקודמת",[5] ו-Kirkus Review שיבח את האופן ה"שובב" (playful) והפלרטטני שבו אסקיבל שוטחת ספר שהוא גם סיפור אהבה קליל, גם טרגדיה, וגם פרשנות פוליטית.[6] בוושינגטון פוסט צוין כיצד הריאליזם הקסום של אסקיבל מחבר בין העל טבעי ליומיומי, ומכנה את הספר כמתאר את הולדת הפמיניזם המקסיקני.[7]
עיבוד קולנועי
ערך מורחב – כמו מים לשוקולדה (סרט)
בשנת 1992 יצא סרט הקולנוע "כמו מים לשוקולדה", עיבוד קולנועי של ספרה של לורה אסקיבל, שכתבה את התסריט. את הסרט ביים אלפונסו אראו. הסרט זכה ב-10 פרסי אריאל, לרבות בפרס הסרט הטוב ביותר.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
