כלי תקשורת אלטרנטיבי (באנגלית: Alternative Media) הוא אמצעי תקשורת המציע תוכן, ייצור או הפצה השונים מהמדיה המרכזית.[1] בעוד שלעיתים קרובות משתמשים במונח "מדיה עצמאית" כמילה נרדפת כלפיהם, היא בדרך כלל מיוחסת לעצמאות מתאגידים גדולים וחופש מהתערבות של הממשלה בהם. אמצעי תקשורת אלטרנטיביים מתבטאים במגוון פורמטים הכולל דפוס, קובצי אודיו, סרטוני וידאו, תמונות דיגיטל ואמנות רחוב.
תפקיד כלי תקשורת אלטרנטיביים
חוקרים מסוימים של תחום המדיה רואים באמצעי התקשורת האלטרנטיביים כוח אנטי הגמוני (אנ') ומבססים זאת על תפיסתו של הוגה הדעות האיטלקי- אנטוניו גראמשי.[2] עם זאת, חוקרי מדיה אחרים טוענים שהגדרה זו מהווה הגדרה פשטנית וצרה מדי, ולפיכך הם מציעים לבחון את אמצעי התקשורת האלטרנטיביים גם דרך השאלות מדוע הם נוצרו, ומה הם באים לשרת ואת מי הם מייצגים.[2] כדי לשמור על עצמאותם הכלכלית, אמצעי התקשורת האלטרנטיביים נסמכים על שיטות מימון מגוונות, כדוגמת מימון המונים או רכישת חבילות המשלבות מספר מנויים שונים,[3] אשר הוכיחו את יעילותן בהגדלת ההכנסות לאמצעי התקשורת האלטרנטיביים, ובמעורבות המשתמשים בהם.[4]
מאפייני כלי התקשורת אלטרנטיביים
בניגוד לערוצי המדיה המרכזיים, שלעיתים קרובות מבוצעת בהם הטיה של התוכן המוצג לטובת האינטרסים של בעליהם התאגידיים, אמצעי התקשורת האלטרנטיביים מתמקדים לרוב בקידום קולותיהן של קבוצות שוליים בחברה, כדוגמת קבוצות מיעוטים, מעמד הפועלים וקהילות להטב״ק. כתולדה מכך, אמצעי התקשורת האלטרנטיביים מציגים נרטיבים ונקודות מבט שאינם מקבלים ביטוי באמצעי המדיה המרכזיים, ובכך מאתגרים את הערכים והאמונות הדומיננטיים בחברה.[5]
כדוגמה לשמירת האינטרסים התאגידיים ניתן לראות את המקרה של ערוץ 12 הישראלי. ערוץ זה הנתמך על ידי יצחק תשובה ונובל אנרג׳י,[6] הטה את הדיון על מתווה הגז בערוץ ועסק בנושאים משניים. בכך נמנעה הבמה מביקורת על בעלי ההון בעסקה או האינטרסים שלהם. גם כאשר התנהל הדיון הציבורי בנושא מתווה הגז, ערוצי התקשורת התגייסו לטובת ראיונות מוטים לטובת האינטרס של יצחק תשובה ונובל אנרג׳י, ואפשרו לו להציג בהרחבה את עמדותיו.[7]
בעולם הקולנוע, קולנוע אלטרנטיבי כולל בחובו מגוון יצירות כדוגמת סרטים קצרים, דוקומנטריים ואנימציות. רובן מופקות ללא האמצעים והתכתיבים שמאפיינים את תעשיית הסרטים המסחריים, ופורצות את הגבולות שלה.[8] בספרו של חוקר הקולנוע ניק דקאמפו, ישנה התייחסות ליוצר הסרטים מייקל פרסונס. פרסונס, הוא יוצר סרטים קצרים עצמאי ועבודותיו זכו בפרסים, ובזכותם הוא נחשב למייצג משמעותי בתחום הקולנוע העצמאי. אחת מעבודותיו הוצגה בפסטיבל הסרטים הקצרים במנילה בשנת 1984. באותו אירוע, הוא וירג’יליו “פנדי” אביאדו זכו להכרה כחלוצים בתחום יצירת הסרטים הקצרים בפיליפינים. בין יצירותיו של פרסונס ניתן למצוא סרטים קצרים בשחור-לבן כמו “The Wall” ו-“Las muñecas”.[8]
היסטוריית אמצעי תקשורת אלטרנטיביים
ההיסטוריה של המדיה האלטרנטיבית, עוקבת אחר ההתפתחות של הפלטפורמות שונות- העיתונים העצמאיים, תחנות הרדיו הפיראטיות, בלוגים ורשתות חברתיות, שמטרותיהם היו מתן במה לגישות, דעות וסיפורים השונים מהנרטיב השולט בתקשורת המרכזית.
בתחילת שנות ה-60 וה-70, שהתאפיינו בתקופות של מחאות חברתיות רבות, נוצרו תחנות רדיו פיראטיות ועיתונים עצמאיים, שנתנו במה לתנועות כמו תנועת השלום ו תנועת זכויות האזרח (אנ') .[9]
בשנות ה-80 וה-90, התרחשה התפתחות טכנולוגית משמעותית, שאפשרה לאנשים פרטיים ליצור סרטים, מגזינים ותכנים אחרים באופן עצמאי. האינטרנט אפשר לכל אחד להקים אתר, בו הוא מסוגל להביע את דעתו.[10]
במאה ה-21, נוצרו רשתות חברתיות כמו פייסבוק ויוטיוב, אשר מאפשרות נגישות גבוה למדיה האלטרנטיבית, מכל מקום בעולם. הרשתות הללו מאפשרות לאנשים לשתף סרטונים, מאמרים ותמונות ולהגיע לקהל נרחב.[11]
החשיבות ההיסטורית של מדיה אלטרנטיבית היא במתן במה לקולות שלא נשמעים, ומאפשרת לאנשים שלא מקבלים במה בתקשורת המסורתית להביע את עצמם ודעתם.
נוסף על כך, היא אפשרה קידום של שינוי חברתי, העלאת מודעות לנושאים חשובים ועדוד לפעילות למען שינוי.
בעולם
אינדימדיה
אינדימדיה (Indymedia) היא קיצור שמו של "המרכז לתקשורת עצמאית" (Indymedia - Independent Media Center). זו רשת גלובלית של ארגוני מדיה עצמאיים המופעלת על ידי מתנדבים, ומוקדשת לסיקור נושאים חברתיים ופוליטיים מגוונים, תוך מתן דגש לנקודות מבט אלטרנטיביות .[12] הרשת נוסדה בשנת 1999 בעקבות המחאות בסיאטל נגד הגלובליזציה, והפכה במהרה לקול מוביל בתנועות חברתיות רבות ברחבי העולם.[13]
אינדימדיה צמחה מתוך ביקורת על התקשורת המיינסטרימית (המרכזית), שנתפסה כמשרתת אינטרסים תאגידיים ופוליטיים. הרשת ביקשה לספק פלטפורמה פתוחה לכל מי שרצה לשתף את סיפורו, ללא החסמים המוכרים כדוגמת צנזורה או מגבלות פרסום.[14]
האתר הראשון של אינדימדיה הוקם בסיאטל במהלך מחאות נגד ארגון הסחר העולמי (WTO), ונתנה במה לכל מי שרצה להביע את עמדותיו בנוגע לארגון זה. במהלך השנים, אינדימדיה התרחבה והקימה מרכזים מקומיים במדינות רבות, והפכה לרשת גלובלית עם נוכחות משמעותית במגוון רחב של תנועות ומחאות חברתיות.[14]
תוך התפתחותה, במהלך פעילותה אינדימדיה התמודדה עם אתגרים רבים שכללו צנזורה, קשיים כלכליים והתנגדות מצד הממשלות. אף על פי כן, הרשת הצליחה לשרוד ולהמשיך לפעול.[13]
ישנם מספר עקרונות המובילים את רשת האינדימדיה. הראשון הוא דמוקרטיה ישירה, כאשר ההחלטות באינדימדיה מתקבלות בקונצנזוס על ידי חברי הקהילה, ללא חסמים או תיעדופים של מנהליה. עקרון נוסף הוא מתן במה פתוחה למפרסמים בה, משמע כל אחד ואחת יכולים לפרסם תכנים העולים באתר, ללא צנזורה או בדיקה מוקדמת. באינדימדיה מקדמים שיתוף פעולה בין פעילים חברתיים ועיתונאים עצמאיים, תוך שאיפה לשוויון בין כל החברים בקהילה, ללא קשר למין, גזע, נטייה מינית, רקע חברתי, עדה או צבע עור.[13]
לאורך השנים, רשת האינדימדיה סיקרה מגוון רחב של נושאים מגוונים. הנושאים המסוקרים ביותר היו מחאות חברתיות, כאשר אינדימדיה הייתה נוכחת בכל המחאות הגדולות נגד הגלובליזציה, החל מהמחאה בסיאטל . האתר היווה קרקע פורייה לתנועות המקדמות צדק חברתי. בנוסף, היא נותנת במה ומדווחת על סכסוכים חברתיים ברחבי העולם.[15]
לרשת האינדימדיה מבנה ארגוני מבוזר. כל מרכז מקומי ברשת האינדימדיה הוא אוטונומי וקובע את מדיניותו בעצמו. עם זאת, באינדימדיה מתקיים שיתוף פעולה הדוק בין המרכזים השונים, המשתמשים בתוכנה ובפורמטים משותפים.[13] אינדימדיה השפיעה באופן משמעותי על הנוף התקשורתי והחברתי. היא סיפקה פלטפורמה לקולות שלא נשמעו בתקשורת המיינסטרימית, ועזרה להעלות את המודעות לנושאים חברתיים חשובים. היא הביאה לפיתוח כלים טכנולוגיים חדשים לתקשורת ולשיתוף פעולה בין פעילים חברתיים. לאורך קיומה, ספגה רשת האינדימדיה ביקורת מכיוונים שונים, כאשר מתנגדיה טוענים כי קיימת מגמה לחוסר אובייקטיביות, בשל נטייתה של רשת האינדימדיה להטות את הדיווחים לטובת תנועות שמאל (אנ') . טענה נוספת המופנית כנגד רשת האינדימדיה היא שפעילותה מתאפיינת בהיעדר מקצועיות, שבניגוד לאמצעי התקשורת המרכזיים. לפי כך, רשת אינדימדיה אינה עומדת בסטנדרטים המקצועיים של העיתונות, בהקשר של אתיקה ואימות נתונים. הטענה הקשה העולה כנגד הרשת שהיא מהווה קרקע פורייה לתומכי טרור ברחבי העולם, בכך שהיא מספקת במה לארגונים טרוריסטיים, המנצלים את העובדה שמתקיים בה חופש מוחלט, ללא מגבלות וחסמים.[16]
מאז שנת 2021- האתר אינו פעיל יותר, ולפיכך נוכחתו ברשתות החברתיות אינה קיימת.
The Daily Wire
ה"דיילי ווייר" (The Daily Wire) הוא אמצעי מדיה עצמאי, המזוהה עם הימין השמרני בארצות הברית, שהפך עם השנים לגורם משפיע במיוחד בקרב הקהל השמרני במדינה. היא נוסדה בשנת 2015 בידי הפרשן הפוליטי- בן שפירו והיוצר הקולנועי ג'רמי בורינג. בתחילת דרכו, הוא היה חלק מאתר Truth Revolt (אנ'), אך עם הזמן התנתק ממנו והפך לאתר עצמאי. הוא הושק במימון של האחים המיליארדרים דן ופריס וילקס (אנ'), הידועים בפעילותם השמרנית.[17]
המודל העסקי של הדיילי ווייר הוכח כמצליח. הוא פועל במספר דרכים, המשלבות בחובן את הגורמים הבאים: פרסום, מנויים, ומכירה של מוצרים שונים דרכו. נוסף על כך, הוא מציע שירות מנויים בשם Daily Wire+, המאפשרים גישה לתוכן מיוחד ובלעדי, שכולל בחובו פודקאסטים, סרטים דוקומנטריים (תיעודיים) ותכונות פרימיום נוספות – כאשר כולן אינן מערבות בתוכן פרסומות.
הצמיחה הנרחבת שלו מבוססת על פניה לקהל, המעיד על עצמו כי הוא חש שבדרך כלל דעותיו ותפיסת עולמם- אינה מיוצגת באמצעי המדיה המרכזית.[17]
לדיילי ווייר הייתה השפעה משמעותית ורבה על בשיח בנושא השמרנות בארצות הברית, כאשר פרשני האתר עוסקים בין היתר במלחמות תרבותיות, תוך ניסיון מתמיד לאתגר אידאולוגיות פרוגרסיביות, ולהגן על ערכים שמרניים בנושאי חופש הביטוי, מגדר והפלות.
הדיילי ווייר מרחיב בימים אלה(2024) את ההשפעה שלו, גם בארצות הברית, וגם בזירה הבינלאומית, עם תכנים בידוריים. זהו חלק מאסטרטגיה רחבה יותר ליצירת מערכת מדיה שמרנית מקיפה הכוללת חדשות, פרשנות ובידור.[17]
בחודש אוקטובר בשנת 2023, האתר השיק את מערכת בנטקי - המופנית אל הגיל הרך. שרות זה נועד לייצר אלטרנטיבה שמרנית למדיה המרכזית, אשר הפכה פרוגרסיבית מדי, לדעת הציבור השמרני. פעילות זו מסמלת את הכוונות של החברה להשפיע על השיח התרבותי בכל קבוצות הגיל, החל מהגיל הרך ועד הגיל המבוגר.[18]
בישראל
בעוד שהתקשורת המרכזית בישראל, מתמקדות בסיקור חדשות ומתן חשיפה של מידע מבוסס המיועד לקהל רחב, אמצעי תקשורת אלטרנטיביים כדוגמת ״המקום הכי חם בגיהנום״ ו'ערוץ TOV״ מציעים פרספקטיבות שונות ומגוונות, ומעניקים במה לקולות שלרוב אינם מקבלים ביטוי בתקשורת המיינסטרימית. בפועל, רבים מכלי התקשורת האלטרנטיבית אינם מארכים ימים בזירת התקשורת המקומית, ונסגרים לאחר זמן מה.
שקוף כלי התקשורת של הציבור
"שקוף" הוא גוף התקשורת של הציבור, והראשון מסוגו בישראל אשר מוחזק בבעלות מלאה וישירה של ציבור קוראיו, והוא פועל בהכוונתו. בערוץ זה אין פרסומות, בעלי הון או כסף מקרנות או מהממשלה, וכלל המימון שלו מקורו באנשים פרטיים.[19] דרך התרומה המוכרת והנפוצה ביותר לאתר היא של התומכים הקבועים (בכל סכום חודשי). הם המו"לים (המוציאים לאור) והם אלה שקובעים את נושאי התחקירים ותחומי הסיקור. בשנים האחרונות, תחת מטריית האתר נכנסו מספר כלי תקשורת אלטרנטיביים כגון "העין השביעית" ואתר "המקום הכי חם בגיהנום".[20]
המקום הכי חם בגיהנום
"המקום הכי חם בגיהנום" הוא אתר חדשות מקוון ישראלי עצמאי, שהוקם בתאריך 2 בספטמבר 2013 במטרה לספק כיסוי עיתונאי ביקורתי לנושאים חברתיים ופוליטיים בישראל.[21] האתר הוא פרי יוזמתן של עינת פישביין המשמשת עד היום כמוציאה לאור ועורכת אחראית יחד עם שותפתה אירית דולב ששימשה כעורכת ראשית עד לשנת 2018. האתר נחשב לקול בולט ביותר בנוף התקשורתי הישראלי, משום שהוא מציע פרספקטיבה ייחודית על סוגיות כמו אי שוויון, זכויות אדם, קשרי הון-שלטון והשפעתן של החלטות מדיניות על חיי האזרחים.[21]
האידאולוגיה והמטרות שהאתר מאמץ דוגלות בגישה ביקורתית ושמאלית, ובוחר להדגיש את חשיבות השוויון, הצדק החברתי והדמוקרטיה בחברה. האתר שואף לבצע חשיפה של האמת, על אחת כמה וכמה אם היא איננה מקובלת על ציבור הקוראים, ועושה זאת כדי לספק במה לקולות שוליים שאינם מיצגים בתקשורת המרכזית בדרך כלל. מטרתו היא לבצע קידום של שיח ציבורי ביקורתי, לחשוף שחיתויות ולהביא לשינוי חברתי.
המודל העסקי של "המקום הכי חם בגיהנום" מתמודד עם קשיים כלכליים, כמו רוב אמצעי התקשורת האלטרנטיביים. האתר ממומן בעיקר מתרומות קוראים, פרויקטי מימון המונים ומכירת מוצרים מגוונים, כגון חולצות עם לוגו האתר. האתר הצליח לגייס סכום משמעותי באמצעות קמפיין בו השתתפו ידוענים ואמנים רבים. בנוסף, קיימו חברי המערכת הרצאות ואירועים לגיוס כספים.[21][22]
מאז הקמתו, ל"מקום הכי חם בגיהנום" היו הישגים משמעותיים, כשהמשמעותי ביותר ביניהם היא שהאתר קיבל הכרה מקצועית והצליח להתגבר על מכשולים בירוקרטיים, כדוגמת קבלת תעודות עיתונאי לעיתונאים העובדים בו.[23]
מטרות האתר, כפי שמנוסחות על ידו: ״עיתונות אולי לא יכולה לשנות את העולם, אבל זה לא אומר שאי אפשר לעשות שינוי. אנחנו בונים כאן בית לעיתונאים ולעיתונות, במטרה לעבוד בשירותו של המקצוע הכי נפלא שיש, ולחזור לעקרון הבסיסי שמנחה אותו – לספר סיפור. סיפור שמאפשר לנו לראות ולהבין את העולם, ולשנות באמצעותו את המציאות, הפרטית והחברתית. סיפורים על מקרים ואנשים שקולם לא נשמע, הסיפורים שבשבילם אנשים פתחו עיתון, אלה שגורמים לנו לצאת שבוע אחרי שבוע לשטח, הסיפורים שבגללם אתם נכנסים למקום הזה״.[24]
העין השביעית
"העין השביעית" הוא כלי תקשורת ישראלי עצמאי, הפועל כאתר אינטרנט, המתמקד בסקירה ביקורתית של ערוצי המדיה המרכזיים בתקשורת ההמונים בישראל. הוא מכריז על מטרת פעילותו כשמירה על עקרונות הדמוקרטיה והשקיפות.[25]
האתר, שהחל את דרכו ככתב עת מודפס, הפך לקול בולט בשיח הציבורי בחברה הישראלית, המבצע ניתוח ופירוש של ההתנהלות של כלי התקשורת המרכזיים בישראל.
אתר "העין השביעית" עוסק בעיקרו בסקירה מעמיקה של התנהלותם של כלי התקשורת המסורתיים והחדשים בישראל, תוך שהוא עורך בחינה של הסיקור התקשורתי של אירועים אקטואליים, מנתח את השפעת הבעלים של כלי התקשורת על התכנים המפורסמים בהם, ומתמקד בחשיפה במקרים בהם מתקיימת לדעתו הטיה, השמצה ושחיתות.[25]
צוות העיתונאים של "העין השביעית" כולל את שוקי טאוסיג, אורן פרסיקו ואיתמר ב״ז (בן זקן), אשר זכו להכרה מקצועית על עבודתם. בשנת 2023, הם זכו בפרס סוקולוב לעיתונות הכתובה על תרומתם המשמעותית לעיתונות הישראלית.[25]
ערוץ TOV אקטואליה יהודית
"ערוץ TOV אקטואליה יהודית" הוא ערוץ אינטרנטי ישראלי הפועל בעיקר בפלטפורמת YouTube, והוא מציע תכנים מקוריים בנושאים מגוונים, החל מאקטואליה ועד תרבות, מנקודת מבט ישראלית- ימנית.[26] הערוץ, שהוקם בשנת 2010 תחת השם "אורות – טלוויזיה יהודית" כחלק מאתר ynet, עבר שינויים והתפתח במהלך השנים, ובשנת 2022 הושק מחדש במתכונתו הנוכחית, תחת הנהלה ומימון של איש העסקים ישראל זעירא ושותפו טל ברקאי.[27][28]
ערוץ TOV שואף לספק לקהל צופיו תכנים איכותיים, מגוונים ומעמיקים, העוסקים בנושאים הרלוונטיים לחיי היום-יום של ציבור ישראלי בעיקר, תוך הצגת פרשנות ייחודית על אירועים אקטואליים, ומגוון רחב של תוכניות העוסקות בתרבות, חברה, דת ופנאי. אחד מיעדיו המרכזיים הוא להציע אלטרנטיבה לתכנים הקיימים במרחב הדיגיטלי, תוך התמקדות בערכים יהודיים ובתוכן המכונה על ידם: "נקי ומסונן".[26]
קהל היעד העיקרי של TOV הוא הציבור הדתי והמסורתי בישראל, וכן יהודים ברחבי העולם, המעוניינים לשמור על קשר עם הזהות היהודית שלהם. עם זאת, הערוץ פונה גם לציבור הרחב. הערוץ הצליח לבסס את מעמדו כערוץ מוביל בשוק התוכן היהודי, וזוכה לפופולריות רבה בקרב הקהל הייעודי. הערוץ נחשב לאמצעי מדיה אלטרנטיבי משום שהוא איננו מקבל מימון מגופים ממשלתיים ופועל על בסיס תרומות.[29]
הטלוויזיה החברתית באינטרנט
הטלוויזיה החברתית באינטרנט היה פורטל דיגיטלי במדינת ישראל, שהוקם בשנת 2006 במטרה להשמיע את קולם של ארגונים חברתיים וארגוני שמאל.[30] הפלטפורמה של האתר סיפקה במה ייחודית לארגונים הללו, והזמינה את הציבור הרחב לקחת חלק פעיל ולהשתתף ביצירת התוכן והפצתו באינטרנט. האתר נועד לקדם את השיח הציבורי בישראל, להעלות למודעות נושאים חברתיים, ולעודד פעילות אזרחית למען החברה. מה שמבסס את הגדרתו כאמצעי תקשורת אלטרנטיבי הוא שמדובר בארגון ללא כוונת רווח, ומקור תקציבו היה בקרנות ותרומות פרטיות. למרות ההצלחה והתרומה המשמעותית של האתר, הוא הפסיק לפעול ב-31 בדצמבר 2023. עם זאת, בזכות תרומות של תומכים, האתר והתכנים שבו נשמרו והם זמינים לצפייה עבור הציבור המעוניין .[31]
קישורים חיצוניים
- רותי אברהם, חקירה פלילית נגד אתר השמאל אינדימדיה, באתר News1 מחלקה ראשונה, 21 ביוני 2009
- אתר "שקוף"
- איתמר ב"ז, "כיס נפוח של הון ושלטון", באתר העין השביעית, 2 ביולי 2024
- איתמר ב"ז, כסף טוב, באתר העין השביעית, 16 בינואר 2024
- אודות הטלוויזיה החברתיתת, באתר הטלוויזיה החברתית, 15 ביוני 2011
- אודות, באתר "המקום הכי חם בגיהנום"
מגש הכסף ירון זליכה שומר הקופה - פרק 2, סרטון בערוץ "ANU - Making Change אנו - עושים שינוי", באתר יוטיוב (אורך: 01:00:51)- שוקי טאוסיג, האיחוד בעיתונות העצמאית יוצא לדרך, ואנחנו צריכים אותך איתנו, באתר העין השביעית, 13 בספטמבר 2020
נתי טוקר, ניצחון ל"המקום הכי חם בגיהנום": לע"מ תקים ועדה שתקבע כללים לבלוגרים, באתר TheMarker, 10 בינואר 2018- מי אתה, ישראל זעירא? - מגזין ליברל, באתר מגזין ליברל, 27 בספטמבר 2023
- אלכסנדר כץ, צפו: לירן חולצה אפורה – גרסת אתר 'המקום הכי חם בגיהנום', באתר אייס, 6 בינואר 2016
- דף הבית – TOV אקטואליה יהודית, 23 בדצמבר 2021
- אורן פרסיקו, לראשונה מזה חודשיים: חדשות 12 דיווחו על התרסקותו של תשובה, באתר העין השביעית, 4 במאי 2020
- Atton, Chris. Alternative Media. [Digital print.]. London: SAGE Publications, 2010. Link.
- Boreing, Jeremy. “Introducing Bentkey, A New Adventure In Kids Entertainment,” The Daily Wire, October 17, 2023. Link.
- Buyens, Willem, Peter Van Aelst. “Alternative Media, Alternative Voices? A Quantitative Analysis of Actor Diversity in Alternative and Mainstream News Outlets”. Digital Journalism 10, no February 2022.link.
- Cammaerts, Bart, Olga Bailey Nico Carpentier. Understanding Alternative Media. UK: McGraw-Hill Education, 2007.link.
- Coyer, Kate, Tony Dowmunt, Fountain Alan. The Alternative Media Handbook. 0 ed. Routledge, 2007.link.
- Decampo, Nick. Alternative Cinema: The Unchronicled History of Alternative Cinema in the Philippines (Film Development Council of the Philippines, 2022). Link.
- Fergus, Sarah Cool. “6 Alternative Revenue Streams for News Publishers”. Twipe, 2023. Link.
- "Indymedia The Independent Media Center”. in Encyclopedia of Social Movement Media. 2455 Teller Road, Thousand Oaks California 91320 United States: SAGE Publications, Inc., 2011.link.
- “Indymedia: It’s Time to Move on Analysis.” CeaseFire Magazine, February 17, 2013.link.
- Kidd, Dorothy. “The Value of Alternative Media”. Peace Review 11, no 1. 03/1999. link.
- McCaffery, Ed. Encyclopedia of Social Movement Media. Thousand Oaks, Calif.: SAGE Publications, 2011. Link.
- Rose, Cynthia. “Alternative News Service’s Hourlong WTO Video A Hit”. Seattle Times Staff Reporter,23/12/1999. Link.
- Simms, Rupe. “‘I am a Non-Denominational Christian and a Marxist Socialist:’ A Gramscian Analysis of the Convention People’s Party and Kwame Nkrumah’s Use of Religion”. Sociology of Religion 64, no 4 (2003). P.463. link.
- Waltz, Mitzi. Alternative and Activist Media. Edinburgh University Press, 2005.link.
- The Daily Wire" About. Link״.
- Teixeira, Lina Moscoso, Ana Jorge. “Plataformas de Financiamento Coletivo na Economia Política dos Média Alternativos”. Comunicação e Sociedade 39. 30/06/2021. Link.
הערות שוליים
- ^ Willem Buyens and Peter Van Aelst, “Alternative Media, Alternative Voices? A Quantitative Analysis of Actor Diversity in Alternative and Mainstream News Outlets,” Digital Journalism 10, no. 2 (February 7, 2022): P.337
- ^ 1 2 Rupe Simms, “"I Am a Non-Denominational Christian and a Marxist Socialist". Sociology of religion journal vol.64. 2003. p. 463–77.
- ^ Lina Moscoso Teixeira and Ana Jorge, “Plataformas de Financiamento Coletivo Na Economia Política Dos Média Alternativos,” Comunicação e Sociedade 39 (June 30, 2021): 183–202.
- ^ Sarah Cool Fergus, “6 Alternative Revenue Streams for News Publishers,” Twipe, 2023.
- ^ . Chris Atton, Alternative Media, [Digital print.] (London: SAGE Publications, 2010), P.11-12.
- ^ אורן פרסיקו, לראשונה מזה חודשיים: חדשות 12 דיווחו על התרסקותו של תשובה, באתר העין השביעית, 4 במאי 2020
- ^ ״מגש הכסף ירון זליכה שומר הקופה - פרק 2״ HOT, 11/11/2015.
- ^ 1 2 Nick Decampo, Alternative Cinema : The Unchronicled History of Alternative Cinema in the Philippines (Film Development Council of the Philippines, 2022).
- ^ Mitzi Waltz, Alternative and Activist Media (Edinburgh University Press, 2005), p.5.
- ^ Mitzi Waltz, Alternative and Activist Media (Edinburgh University Press, 2005), p.78-80
- ^ Meta about page.
- ^ Biella Coleman "The Indymedia Era"Multitudes Volume 21, Issue 2, 2005, pages 42.
- ^ 1 2 3 4 Ed McCaffery. “Indymedia (The Independent Media Center).” Encyclopedia of Social Movement Media, 2011.
- ^ 1 2 Cynthia Rose." Alternative News Service's Hourlong WTO Video A Hit". Seattle Times Staff Reporte. December 23, 1999.
- ^ רותי אברהם. ״חקירה פלילית נגד אתר השמאל "אינדימדיה״NEWS1 21/06/2009
- ^ “Indymedia: It’s Time to Move on Analysis,” CeaseFire Magazine, February 17, 2013.
- ^ 1 2 3 The Daily Wire about page.
- ^ Jeremy Boreing, “Introducing Bentkey, A New Adventure In Kids Entertainment,” The Daily Wire, October 17, 2023.
- ^ אודות שקוף
- ^ שוקי טאוסיג, אורן פרסיקו ואיתמר ב"ז, האיחוד בעיתונות העצמאית יוצא לדרך, ואנחנו צריכים אותך איתנו, באתר העין השביעית, 13 בספטמבר 2020
- ^ 1 2 3 המקום הכי חם בגיהנום ״אודות״.
- ^ המקום הכי חם: 80 אלף שקל בשלושה ימים, באתר וואלה, 7 באוגוסט 2017
- ^ נתי טוקר, התקשורת עוינת — אבל נשלם לה כדי שתמשיך לבעוט, באתר TheMarker, 11 באוקטובר 2017
- ^ ״המקום הכי חם בגיהנום: אודות״.
- ^ 1 2 3 ״העין השביעית: אודות״
- ^ 1 2 ״ערוץ TOV: אודות״
- ^ נתנאל כהן. ״מי אתה ישראל זעירא״ ליברל, 27/09/2023.
- ^ איתמר ב"ז, כסף טוב, באתר העין השביעית, 16 בינואר 2024
- ^ איתמר ב"ז, "כיס נפוח של הון ושלטון", באתר העין השביעית, 2 ביולי 2024
- ^ ״הטלוויזיה החברתית באינטרנט: אודות״
- ^ עידו דוד כהן, אחרי 19 שנה: "הטלוויזיה החברתית" יורדת מהאוויר, באתר הארץ, 21 בינואר 2024
