ילנה נולדה ב-4 בנובמבר1884 בצטיניה, מונטנגרו, ומאחר ואמה מתה כשהייתה קטנה, היא חונכה בעיקר תחת השגחתן של דודותיה סטנה ומיליצה. היא התחנכה ברוסיה במכון סמולני, בית ספר בסנקט פטרבורג לילדות טובות. "היא הייתה ילדה מתוקה מאוד אם כי פשוטה, עם עיניים כהות ויפות, שקטה מאוד וחביבה בהתנהגותה", כתבה מרגרטה איגר, אומנת לבנותיו של הצאר ניקולאי השני. איגר כתבה שילנה, אז כבת שבע-עשרה, באה לעיתים קרובות לתה עם דודה אחרת שלה, הנסיכה וירה ממונטנגרו, ובני דודים. אולגה ניקולאייבנה, הנסיכה הגדולה של רוסיה חיבבה אותה מאוד.[2]
אירוסין ונישואין
דודה רביעית, אלנה, מלכת איטליה, הזמינה אותה לביקור והכירה לה את יואן קונסטנטינוביץ', נסיך רוסיה. הוא הציע נישואים זמן קצר לאחר מכן. זה היה שידוך אהבה, הפתעה למשפחה כי יואן העדין והמופנם חשב להיות נזיר רוסי אורתודוקסי.[3] "אולי אתה יודע שיונצ'יק מאורס לילנה מסרביה, זה כל כך נוגע ללב", כתבה בת דודתו הרחוקה, טטיאנה ניקולאייבנה, הנסיכה הגדולה של רוסיה, בת ה-14, לדודתה, אולגה אלכסנדרובנה, הנסיכה הגדולה של רוסיה, ב-14 ביולי1911. "כמה מצחיק אם אולי יהיו להם ילדים, האם הם יכולים לנשק אותו? איזה עוול, פיי!" [4] בני הזוג נישאו ב-3 בספטמבר 1911, בקפלת פטרופבלוסקיה הקדושים של ארמון פטרהוף בסנקט פטרבורג. לאחר הנישואים היא שמרה על מעמד הוד מלכותה, מה שאומר שהייתה לה הזכות לקבל דיפלומטים בזכות עצמה, בניגוד לבעלה, שהחזיק רק במעמד הוד מעלתו, בשל היותו נין זכר של קיסר. [5]
יואן שכנע את ילנה לעזוב את אלאפאייבסק ולחזור לשני ילדיהם הקטנים, שאותם השאירה עם אמו של יוהאן, הנסיכה הגדולה יליזבטה מאבריקייבנה. ביוני 1918 ביקרה ילנה בבית איפטייב ודרשה לראות את הצאר, בתקווה בחשאי להעביר מכתבים למשפחה הקיסרית מקרוביהם. לאחר שסורבה להיכנס על ידי השומרים (שהרובים שלהם כוונו אליה), היא נסעה למלון אמראנסקאיה במרחק של חצי מייל משם, ועשתה בירורים חוזרים ונשנים בצ'קה. היא בעצמה נעצרה על ידי המשטרה החשאית ונכלאה בפרם.[7] בחודש שלאחר מכן, ביולי 1918, בעלה יואן ועוד כמה מבני משפחת הקיסרות שבויים נהרגו על ידי הבולשביקים.
במהלך מאסרה, הביאו הבולשביקים נערה שקראה לעצמה אנסטסיה רומנובה לתא שלה ושאלו את ילנה אם הילדה היא הנסיכה הגדולה אנסטסיה ניקולאייבנה, בתו של הצאר ניקולאי השני. ילנה אמרה שהיא לא זיהתה את הילדה והשומרים לקחו אותה משם. [8] שבועיים לאחר מכן, ילנה הועלתה על רכבת חזרה לפטרוגרד.[7]
גלות
דיפלומטים שוודים קיבלו אישור עבור חמותה של ילנה, הנסיכה הגדולה אליזבת מאבריקייבנה, לעזוב את רוסיה עם ילדיה של ילנה, וסוולוד ויקטרינה, ושני ילדיה הקטנים, הנסיך גאורגי קונסטנטינוביץ' והנסיכה ורה קונסטנטינובנה, באוקטובר 1918 על סיפון הספינה השוודית "אונגרמנלנד". ילנה נשארה כלואה בפרם עד שדיפלומטים נורווגים איתרו אותה והעבירו אותה. לאחר מכן היא הוחזקה אסירה בארמון הקרמלין לפני שלבסוף הורשה לעזוב ולהצטרף לילדיה בשוודיה. [9] ילנה חזרה ליוגוסלביה, אך עקב חילוקי דעות עם אחיה המלך אלכסנדר, בעיקר על הטיפול באחיהם הנסיך ג'ורג'ה (נעצר, הוכרז בלתי שפוי וננעל בבית מקלט ב-1925), היא עזבה בסופו של דבר והתיישבה בניס, צרפת. היא מעולם לא נישאה מחדש.
^Alexander Bokhanov, Dr. Manfred Knodt, Vladimir Oustimenko, Zinaida Peregudova, and Lyubov Tyutyunnik, translator Lyudmila Xenofontova, The Romanovs: Love, Power and Tragedy, 1993, p. 127.
.jpg)
