ייעוץ מקוון או טיפול מקוון הוא סוג של ייעוץ מקצועי לבריאות הנפש המתבצע דרך האינטרנט. הייעוץ נעשה בעזרת טכנולוגיות המשמשות יועצים מקצועיים מיומנים ולמען אנשים המחפשים שירותי ייעוץ באופן מקוון במקום אינטראקציות פנים אל פנים קונבנציונליות.
ייעוץ מקוון מכונה גם טלתרפיה, טיפול אלקטרוני או ייעוץ אינטרנטי. השירותים מוצעים בדרך כלל באמצעות דואר אלקטרוני, צ'אט בזמן אמתושיחות וידאו.[1] חלק מהלקוחות משתמשים בייעוץ מקוון בשילוב עם פסיכותרפיה מסורתית. מספר הולך וגדל של לקוחות משתמשים בייעוץ מקוון כתחליף לביקורים פיזיים.[1]
בעוד שכמה צורות של טלפסיכולוגיה וטלפסיכיאטריה זמינות כבר למעלה מ-35 שנה,[2] הפיתוח של מערכות וידאו צ'ט באינטרנט והגידול המתמשך בחדירה לשוק של אינטרנט מהיר הביאו לצמיחה מתמשכת של טיפול מקוון.[2]
היסטוריה
אחת ההדגמות הראשונות של הטיפול בעזרת אינטרנט הייתה מפגש פסיכותרפיה מדומה בין מחשבים בסטנפורד ו-UCLA במהלך הכנס הבינלאומי לתקשורת מחשבים באוקטובר 1972.[3] אף על פי שזו הייתה סימולציה ולא ייעוץ ממשי, ההדגמה יצרה עניין בפוטנציאל של תקשורת מקוונת לייעוץ. ככל שהגישה לאינטרנט ושירותים מקוונים הפכו זמינים יותר, והתקשורת המקוונת הפכה נפוצה יותר, התפתחו באופן טבעי קבוצות תמיכה וירטואליות. בתחילת שנות ה-90 אנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש החלו ליצור אתרים המציעים מידע על בריאות הנפש, חלקם החלו לקבל בקשות לעזרה אישית והחלו להיענות לבקשות אלו, מה שהוביל להופעת ייעוץ מקוון.[4]
בשנת 1995 החלה מרתה איינסוורת' לחפש פסיכולוג שילווה אותה, מכיוון שהיא גרה במקום מרוחק, היה לה קשה להתייעץ עם מטפל פנים אל פנים, ולכן, היא נזקקה למטפל מקוון אלטרנטיבי יעיל. היא מצאה רק תריסר דפי אינטרנט שהציעו טיפול מקוון לתלונות פסיכולוגיות. היא ייסדה מסלקה לאתרי בריאות הנפש, בשם Metanoia. עד שנת 2000, המסלקה הזו הכילה למעלה מ-250 אתרי אינטרנט של מרפאות פרטיות ויותר מ-700 מרפאות מקוונות בהן ניתן היה ליצור קשר עם מטפל.[5]
לפי metanoia.org, השירות הראשון שהציע טיפול נפשי מקוון היה "שאל את הדוד עזרא", שנוצר על ידי צוות אוניברסיטת קורנל ב-1986 עבור סטודנטים.[6] באמצע 1995 הופיעו כמה שירותים מקוונים מבוססי תשלום המציעים ייעוץ לבריאות הנפש.[7] בין 1994 ל-2002, קבוצה של יועצי משברים אישיים שכונו "השומרונים", החלה לספק שירותי מניעת התאבדות באמצעות דואר אלקטרוני.[8] ומאז חלה עלייה מתמדת במספר מטפלים וקבוצות ייעוץ מקוונים עקב עלייה בשירותים מבוססי אינטרנט ואנונימיות הקשורה למפגשים וירטואליים.
יתרונות וחסרונות של ייעוץ מקוון
יתרונות
נגישות מוגברת: ייעוץ מקוון ממלא צורך בלתי מסופק עבור לקוחות הממוקמים באזורים מרוחקים ולא נגישים. לתושבים כפריים, אנשים עם מוגבלויות ותושבים זרים לרוב קל יותר למצוא מטפל מתאים באינטרנט מאשר בקהילות המקומיות שלהם.[2] כמו כן, היא מנגישה את הייעוץ ללקוחות המתמודדים עם קשיים בקיום תורים בשעות העבודה הרגילות,[9] תוך הפחתת מספר הפגישות שהוחמצו לטיפול אישי.[10] לצד הנגשת מטפלים, ייעוץ מקוון מאפשר גם הנגשת מידע ללקוחות. בייעוץ פנים אל פנים המידע נשמר רק אצל המטפלים. בייעוץ מקוון, תמלילי התקשורת בין המטפל ללקוחות עשויים להיות זמינים למטפלים וגם ללקוחות. זה מאפשר לאנשים המחפשים טיפול לעקוב אחר שינויים בתנאים שלהם.[11]
נוחות: ייעוץ מקוון יכול להציע נוחות גבוהה יותר עבור לקוחות ומטפלים כאחד. ייתכן שמטפלים או לקוחות לא יצטרכו לנסוע לפגישות שלהם, מה שעשוי להיות פחות יקר ונוח יותר עבור כל המעורבים. בנוסף, אנשים רבים נהנים גם מהסודיות הנתפסת שמגיעה עם הייעוץ המקוון. הם נוטים להרגיש יותר בנוח לשתף מידע עם איש מקצוע בריאות הנפש שלהם ועשויים להרגיש פחות בושה וחסרי אונים בגלל הסביבה הפיזית שהוסרה.[12]
פחות יקר: אף על פי שרוב המטפלים גובים את אותם עמלות עבור ייעוץ טלפוני כמו עבור ייעוץ ישיר, טלתרפיה עשויה להיות זולה יחסית מכיוון שהיא אינה כרוכה בעלויות נסיעה לשני הצדדים.
טיפולים נגישים: גישה מקוונת לטיפול עשויה לעזור להסיר את הסטיגמה סביב בריאות הנפש ויכולה לעזור לאנשים להרגיש בנוח יותר עם דיון בנושאי בריאות הנפש.[13]
חסרונות
אנונימיות ופרטיות: ייעוץ מקוון משתמש במכשירים הנעזרים בטכנולוגיה ובאינטרנט כמדיום העיקרי לתקשורת בין המטפל ללקוח. כל המידע האישי והרגיש של המטופלים נשמר באתרי אינטרנט או במכשירים. זה מגביר את הסיכון לגניבת מידע.[14] בעוד שייעוץ מקוון יכול להרגיש פרטי יותר מאשר אינטראקציות פנים אל פנים, קיים פוטנציאל להפרת פרטיות בייעוץ מקוון.[12] לדוגמה, תקשורת אינטרנט אלקטרונית לא מוצפנת עשויה להיות מיורטת על ידי גורמים שינצלו את המידע הנאסף לרעה.[14][15]
מציאת ההתאמה המתאימה לצרכים הטיפוליים של הלקוחות: ייעוץ מקוון אינו מבטיח התאמה נכונה לצרכים הטיפוליים של הלקוחות. מגע רגשי וויזואלי יכול להיעדר במהלך פגישות ייעוץ מקוונות.[16] היעדרות זו עשויה למנוע ממטפלים לחוש במטופלים תחושות שליליות כמו כעס, עייפות או גירוי. זה גם יכול לגרום למפגשים להיות יותר ישרים לעניין ופחות הדרגתיים מבחינה רגשית, מה שיכול להועיל או לא בהתאם לצורך של הלקוח.[17]
ביסוס האותנטיות של מטפלים או יועצים: יועצים ומטפלים הם ספקי שירותי בריאות מקצועיים ולכן נדרשים ברישיונות.[18] פסיכולוגים וספקי שירותי בריאות מקצועיים גם דורשים רישיון במדינה ספציפית או במחלקה ממשלתית אחרת שבה הם עוסקים כדי לקחת לקוחות. מכיוון שהאינטרנט מאפשר ללקוחות לבחור מטפלים בכל רחבי העולם, ביסוס הלגיטימיות והאותנטיות של המטפלים או היועצים עשויה להיות קשה.[19]
טכנולוגיה לא אמינה: אינטרנט איטי והפסקות חשמל הן חלק מהאתגרים שיכולים להיווצר משימוש בטכנולוגיה לייעוץ.
דרישה לאוריינות דיגיטלית: האוריינות הדיגיטלית של קשישים הולכת וגדלה באופן משמעותי כאשר שישה מכל עשרה קשישים משתמשים באינטרנט ו-77% מחזיקים בטלפון סלולרי.[20] עם זאת, האוכלוסייה המבוגרת ממשיכה לפגר בהסתגלות שלה לפיתוחים טכנולוגיים חדשים יותר. מחקרים בינלאומיים מ-2009 עד 2020 הראו שלמבוגרים יש מדדים נמוכים יותר של תקשורת ושיתוף פעולה מקוונים, בטיחות דיגיטלית ועמדות חיוביות לגבי שימוש בטכנולוגיה.[21]
שימושים רפואיים ויעילות
אף על פי שקיימת היתכנות ראשונית לאפשרות שייעוץ מקוון עשוי לסייע לאוכלוסיות שאחרת לא מנצלות את הייעוץ המסורתי בצורה פרונטלית, שאלת האפקטיביות וההתאמה של הייעוץ המקוון לא נפתרה.[2][22]
בריאות הנפש
מחקר של GS Stofle מצביע על כך שייעוץ מקוון יועיל לאנשים המתפקדים ברמה בינונית גבוהה.[23] ג'יי סולר מציע שאנשים המתפקדים ברמה גבוהה במיוחד, משכילים ובעלי נטייה אמנותית, עשויים להפיק את המרב משימוש בייעוץ מקוון מבוסס טקסט כהשלמה לפסיכותרפיה מתמשכת.[24] מצבים חמורים, כגון מחשבות אובדניות או פסיכוזה, מצריכים יותר שיטות מסורתיות פנים אל פנים (כרגע).[25]
כהן וקר ערכו מחקר על יעילותו של טיפול מקוון לטיפול בהפרעות חרדה בסטודנטים ומצאו כי לא היה הבדל ברמת השינוי בשני המצבים כפי שנמדד על ידי Inventory State-Trait Anxiety.[26]
מכיוון שהמטרה העיקרית של הייעוץ היא להקל על המצוקה, החרדה או החששות שחווה לקוח כאשר הוא או היא נכנסים לטיפול, לייעוץ מקוון יש יעילות חזקה בהגדרה זו.[2] מחקרים הראו שההשפעות והיתרונות שיש לייעוץ מקוון להציע שוות ערך או דומות לייעוץ אישי פרונטלי.[27] דבר זה מראה כי השפעות טיפוליות יכולות להיות זמינות למטופלים מבלי להיכנס למשרד, להמתין בחדר המתנה, או אפילו לצאת מהבית. סקרי שביעות רצון לקוחות הוכיחו רמה גבוהה של שביעות רצון לקוחות מהייעוץ המקוון, בעוד שלעיתים הספקים מפגינים שביעות רצון נמוכה יותר משיטות המרחק.[28]
ייעוץ תזונה
ייעוץ תזונתי ספציפי זמין על ידי יועצים רבים באינטרנט באמצעות תוכנות פנים אל פנים. דבר זה יעיל במיוחד עבור אנשים עם לוח זמנים עמוס בעבודה ואחרים שאינם יכולים להגיע למפגש באופן קבוע. ייעוץ מקוון לחוסר איזון ברמות השומנים בדם, ויסות סוכר בדם ומצבים בריאותיים אחרים מקלים על הניהול בעת שימוש בגישות תזונתיות.[29]
הפסקת עישון
היעילות של ייעוץ וידאו בזמן אמת כדי לעזור לאנשים להפסיק לעשן אינה ברורה. מחקרים מעטים משווים את ההשפעות של ייעוץ וידאו וטלפון על גמילה מעישון.[30]
יישומים טכנולוגיים חדשים בייעוץ מקוון
ישנן אפליקציות ותוכנות שמפותחות כדי להפוך את התהליכים המורכבים של טיפול ותכנון לניהול עבור המטופל באמצעות הטלפון החכם שלו. זה הופך משאבים מסוימים לזמינים יותר למטופל בצורה של ניטור עצמי, קורסים לשיפור עצמי, טיפול וניהול טיפול, ואיסוף נתונים של מגמות ותסמינים אישיים.[31]
ייעוץ מקוון ו-COVID-19
הייעוץ המקוון גדל באופן דרמטי בשנת 2020 במהלך מגפת הקורונה, כאשר מדינות רבות הטילו סגר על האזרחים כדי לשלוט בהתפשטות הנגיף.[32] כתוצאה מכך, אנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש לא הצליחו להיפגש עם לקוחותיהם באופן אישי, ולכן המשיכו בטיפול באינטרנט.[12] בנוסף למעבר הזה, המגפה וההסגר הנלווה גרמו לאנשים רבים להיות חרדים ודיכאוניים, מה שהביא לביקוש מוגבר לשירותי בריאות הנפש. מכיוון שהייעוץ המקוון נעשה כל כך בולט במהלך תקופה זו, השימוש הכולל בייעוץ מקוון גדל גם כשבטלה ההתרחקות החברתית.[33]
^ 12Mallen, Michael J.; David L. Vogel (בנובמבר 2005). "Introduction to the Major Contribution Counseling Psychology and Online Counseling". The Counseling Psychologist. 33 (6): 761–775. doi:10.1177/0011000005278623. {{cite journal}}: (עזרה)
^ 12345Mallen, Michael J.; Vogel; Rochlen; Day (בנובמבר 2005). "Online Counseling: Reviewing the Literature From a Counseling Psychology Framework". The Counseling Psychologist. 33 (6): 819–871. doi:10.1177/0011000005278624. {{cite journal}}: (עזרה)
^Alleman, James R. (2002). "Online counseling: The Internet and mental health treatment". Psychotherapy: Theory, Research, Practice, Training. 39 (2): 199–209. doi:10.1037/0033-3204.39.2.199.
^Zack, Jason; Stricker, George (2004). Kraus, Ron (ed.). Online counseling: a handbook for mental health professionals. Amsterdam: Academic. ISBN978-0124259553.
^Change, T.; Yeh, Krumboltz (2001). "Process and outcome evaluation of an on-line support group for Asian American male college students". Journal of Counseling Psychology. 48 (3): 319–329. doi:10.1037/0022-0167.48.3.319.
^Glueckauf, R.L.; Fritz; Ecklund-Johnson; Liss; Dages; Carney (2002). "Videoconferencing-based family counseling for rural teenagers with epilepsy". Rehabilitation Psychology. 47: 49–72. doi:10.1037/0090-5550.47.1.49.
^ 12Khelifa, M (2007). "Online counseling: Competing ethically and safely in a global environment". American Association of Behavioral and Social Sciences. 10.
^Stofle, G.S. (2001). Choosing an online therapist. White Hat Communications.
^Suler, J (2000). "Psychotherapy in cyberspace: A 5 dimensional model of online and computer-mediated psychotherapy". CyberPsychology & Behavior. 3 (2): 151–160. doi:10.1089/109493100315996.
^Zelvin, E. (2004). Online Counseling Skills Part I: Treatment Strategies and Skills for Conducting Counseling Online. Academic Press.
^Cohen, G.E.; Kerr, B.A. (1998). "Computer-mediated counseling: An empirical study of a new mental health treatment". Computers in Human Services. 15 (4): 13–26. doi:10.1300/J407v15n04_02.
^Dongier, M.; Templer, R.; Lalinec-Michaud, M.; Meuneir, D. (1986). "Telepsychiatry: Psychiatric consultation through two-way television: A controlled study". Canadian Journal of Psychiatry. 31 (1): 32–34. doi:10.1177/070674378603100107. PMID3512068.